מדף הספרים של אמורפי - הספרים שדירג

י"שם אמי היה מרסי סטון גודוויל. היא היתה רק בת שלושים כשחשה ברע ביום חם ויוקד, במטבח האחורי בביתה, שם עמדה והכינה פודינג מלברן לארוחת הערב של בעלה..." כך מתחיל סיפורה של דייזי סטון גודוויל שנולדה במפתיע, ובנסיבות טרגיות, בתחילת המאה. פרט אחר פרט משחזרת דייזי את חייה, מרגע לידתה הבלתי צפויה בו היא שוכבת שם תינוקת זעירה לצד גופת אמה המת

הרומאנים הקצרים (romanzi brevi) שבספר זה הם הצַמָרות האהובות של גינצבורג מן השנים 1941–1961, בנוסח עברי חדש. אליהם מצטרפים חמישה סיפורים קצרים, החל מ"היעדר" שכתבה גינצבורג כתלמידת תיכון ועד "האם" המצמרר, הסיפור האחרון שלה. ברומאנים שקובצו כאן – "הדרך ההולכת אל העיר", "ככה זה קרה", ולֶנטינו", "מזל קשת", "קולות הערב" – מספרות חמש צעירות את סיפורי

"תישבע שתפסיק להזדיין עם אחרות או שהסיפור שלנו נגמר." זה היה האולטימטום הבלתי - אפשרי עד טירוף, הבלתי - צפוי לחלוטין, שהפילגש בת החמישים ושתיים הציבה בדמעות למאהבה בן השישים וארבע ביום השנה לקשר שנמשך במתירנות מדהימה - ושנותר, לא פחות מדהים מכך, הסוד שלהם - במשך שלוש - עשרה שנים; אבל עכשיו, כשהפרשת ההורמונים שוככת, הערמונית מתנפחת, ו

תורת עץ הרעל, שעמד זמן רב בראש רשימת רבי - המכר בארצות הברית ותורגם לשפות רבות, הוא רומן סוחף, הכתוב בחמישה קולות שונים זה מזה, המשתלבים ביד אמן לכדי הרמוניה מופלאה, שהדיה אינם מרפים מן הקורא גם לאחר סיומה. נתן פרייס, מיסיונר קנאי מג'ורג'יה, ארצות - הברית, יוצא בסוף שנות החמישים עם רעייתו וארבע בנותיהם לכפר נידח בקונגו הבלגית לעשות נפ

"אליס מאנרו היא צ'כוב שלנו", אמריה עליה סינתיה "והיא עתידה לשרוד יותר מכל בני דורה." קובץ סיפורים זה של סופרת הקנדית מצטרף כרונולוגית לרומן, המלווה את שלבי גדילתה של נערה מן הילדות המוגנת, דרך חתחתי ההתבגרות, הכמיהה לדת, האהבה הראשונה והשנייה, הזהות הנשית והאישית, עד ההגדרה המהוססת של היעוד האינדיווידואלי המיוחד לה. בד בבד עם העי

אלנה פרנטה מסעירה בשנים האחרונות את הספרות האיטלקית. "היא בין הסופרים האיטלקים החשובים של השנים האחרונות... הסופרת האיטלקית הגדולה ביותר מאז אלזה מורנטה", מעתיר עליה שבחים ה'קוֹריֶרֶה דֶלָה סֶרָה' – אף כי דומה שכתיבתה קרובה יותר לזו של נטליה גינצבורג, בַּמשפטים ובפרטים המצטברים; כלומר, אילו גינצבורג היתה כותבת במאה העשרים-ואחת, א

יאקוב, חניך במוסד לנערים המכשיר את תלמידיו להיות משרתים, מעלה על הכתב את חוויותיו ומחשבותיו. מקום משונה הוא המוסד הזה: מוריו נעלמו מסיבות לא - ברורות, ואולי הם שקועים בתרדמה, וחניכיו לומדים מעט מאוד - לשרת ולציית ולא לסור ימין ושמאל מתקנות המוסד. מן הרשימות, הכתובות לכאורה בתמימות, מצטייר עולם סגור ומורכב מאוד, ספק דמיוני ספק ממשי,

מהדורה חדשה עם צאת סרטה של מגי ג'ילנהול לפי הספר. לֶדָה, ילידת נפולי, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה של פירנצה, חשה את עצמה כבפתח חיים חדשים, חופשית לתשוקות ולחלומות, לאחר ששתי בנותיה הבוגרות עברו להתגורר עם אביהן בקנדה. סוף-כל-סוף גמרה להביא אותן לָעולם; אף-אחד כבר לא תלוי בהשגחתה, ואפילו היא-עצמה כבר לא לטורח עליה. באופטימיות הזאת

ארוחת בוקר בטיפני´ס נחשבת לאחת הנובלות האמריקאיות הטובות שנכתבו אי פעם וליצירה האהובה ביותר של הסופר טרומן קפוטה. חמישים שנה חלפו מאז פורסמה הנובלה לראשונה והכירה לעולם את הולי גולייטלי, גיבורה ספרותית שהפכה להתגלמות הנערה הניו יורקית. ארוחת בוקר בטיפני´ס מתרחשת באפר איסט סייד של מנהטן בשנות הארבעים ומתארת את יחסיו של סופר צ

חייו, אהבותיו ובעיקר שנאותיו של פרדינן בארדאמי על רקע מלחמת - העולם הראשונה והתהליכים החברתיים והכלכליים שחלו אחריה והחישו את עליית הפאשיזם באירופה. רומ ן שהוא קריאת - תיגר אדירה על החברה המודרנית, על אימי מלחמותיה, על אי - הצדק והניכור והבדידות שבה, ועל גורלו של האדם בכלל, ש"חייו הם חתיכת אור שנגמרת בתוך הלילה". יצירה עזת ביטוי, מן ה

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

"חיי נישואים" - חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב-1929-30; אחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב-1986 - מוגש עתה, שוב, לדור קוראים חדש. כשהופיע הספר ב-1986 (ולמעשה, היתה זו כניסתו הראשונה הממשית לספרות העברית), נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה "כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה

מומיק, הילד שגידל במרתף ביתו את החיה הנאצית כדי להכירה ולאלף אותה; אנשל וסרמן - שחרזאדה - סופר הילדים היהודי הזקן, שטווה את מפקד מחנה ההשמדה הנאצי לתוך אגדותיו, כשהוא ממשיך לספר גם אחרי שהרגוהו וקונה בסיפורו שוב ושוב את מותו; קאזיק, התינוק הזקן שכל חייו, מלידה עד מוות, הם מסע חיים מזורז של 24 שעות; ברונו שולץ, הסופר היהודי פולני, שלא מ

הקול והזעם מגולל את סיפור התדרדרותה של משפחה קומפסון, אריסטוקרטים דרומיים ותושבי יוקנפטאווה, המחוז שבדה ויליאם פוקנר, באמצעות מונולוגים פנימיים של שלושה אחים: בנג'י המטורלל, "המפגר" שבימינו היה מאובחן כנראה כאוטיסט; קוונטין האינטלקטואל, שנשלח ללמוד בהרווארד; וג'ייסון הציני, האכזר ורודף הכסף והתהילה. חלקו האחרון של הרומן מסופר מ

אלן רוצה להתגרש מלאבי, אבל כשאתה נשוי לרוח רפאים הפרוצדורה מסתבכת והכול תלוי בעצם במדיום שמגשרת ביניהם. סבתא של ג'נבייב תמיד מנצחת אותה בשבץ-נא עם מילים בבאלדזיוורלקיסטנית, שפתו של הכפר שכלוא בארנק המכושף שהיא נושאת עמה לכל מקום. ג'רמי מארס יורש תא טלפון הניצב במדבר ליד לאס וגאס ומקבל שיחות מסתוריות מדמות נערצת בסדרת הטלוויזיה הא

בתיכון שבו הם לומדים, קונל ומריאן מעמידים פנים שהם כלל לא מכירים. הוא שחקן כדורגל נאה ופופולרי והיא מבודדת מחברים, גאה וחכמה. כשקונל נאלץ להמתין בביתה של מריאן לאימא שלו, העובדת שם כעוזרת בית, מתחיל להירקם בין שני התיכוניסטים קשר, שמחד קשה להתכחש לו, ומאידך שניהם נחושים להסתירו. כעבור שנה, כשהם עוברים ללמוד בדבלין, בקולג' היוקרתי טר

משולחנו של המוציא לאור "ברור לי שהאשה תשנה את צורתו של הרומן" מצהירה וירגי`ניה וולף (2881- 1491) בפרק הרביעי של חדר משלך. מסה זו, שראתה אור ב 1929 נחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים הפמיניסטיים החשובים שנוצרו אי-פעם. מלבד האמירות הדרמתיות המופיעות בה על מעמד האשה, על מאפייניה של היצירה הנשית ועל משמעותה של יצירה אמנותית בכלל, מתאפיינת המסה "ח

"כל הסוסים היפים" שהופיע ב - 1992, פילס את דרכו של קורמאק מקארתי אל פיסגת הספרות האמריקנית העכשווית. מקארתי, יליד 1933, פירסם קודם חמישה רומאנים, שזכו לשבחי הביקורת, אך הותירוהו בלתי - ידוע לקהל הרחב, בבחינת סופר - לסופרים. הוא חי נחבא אל הכלים, לא מתראיין ולא מופיע, בתנאי עוני. "כל הסוסים היפים" הביא לתמורה במעמדו. הספר זכה ב - National Book Award היו

נער בן ארבע־עשרה בעל נטייה לאלימות, המכונה רק “הילד", בורח ממקום הולדתו בטנסי. הוא מתגלגל בדרכים, מסתבך בקטטות, דוקר ונורה, רוכב לבדו על פרד במישורים של מזרח טקסס, נעשה לרוצח במסבאה בבֶּקְסַר, מתגייס למיליציית שכירי חרב של צבא ארצות־הברית, נחלץ ממתקפה קטלנית של קומאנצ´ים, יושב בכלא מכסיקני בצ´יוואווה ומשוחרר ממאסר כדי להצטרף לכנ