מדף הספרים של דגון - הספרים שדירג

עולמם המרוטש, השסוע, הזועק, של אלמנות המלחמה ויתומיה, עולם שכולו עצבות, קם לעיני הקורא ברומן המרתק של היינריך בל על הבית ששומריו נפלו. שני בתים, ביתה של אלמנת המשורר ובת המיליונר, וביתה של אלמנת המסגר, הנאבקת על קיומה מתקשרים באמצעות הילדים, החברים לבית-הספר, אך שונים כל-כך בהכרת אמיתות-החיים. בבית העשיר יש שפע וגם טוב-לב, וגרים בו ב

זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג

בשנת 1937 נשלח ארנסט המינגווי לספרד כדי לסקר את מלחמת האזרחים. כעבור שלוש שנים סיים לכתוב את הרומן הגדול למי צלצלו הפעמונים: סיפורו של אמריקאי צעיר מהבריגדות הבינלאומיות שסופח ליחידת גרילה בהרי ספרד. זהו סיפור אודות נאמנות ואומץ, אהבה ותבוסה ומותו הטרגי של אידאל. המינגוויי מתעלה על עצמו ברומן זה, אם בתאור אהבתו של ג'ורדן למריה היפ

איים בזרם ראה אור בשנת 1970, תשע שנים לאחר מותו של המינגוויי, ובמרכזו תומס האדסון, אמן והרפתקן המזכיר את המינגוויי עצמו. הנופים הפסטורליים של האיים הקריביים שאותם מצייר האדסון מתחלפים בברים האפלוליים של הוואנה ובמים שורצי הצוללות הגרמניות של קובה בימי מלחמת העולם השנייה. במיטב כשרונו הבוגר מצליח המינגוויי לשלב בין מערכות יחסי

"ארוחה עירומה" היא טיוטה, מדריך למשתמש... התאווה השחורה של עלובי הנפש נפערת אל נופים ענקיים של פלנטות אחרות... מושגים מופשטים, גרמיים כאלגברה, מצטמצמים לכלל גלל שחור או לזוג ביצים מזדקנות... המדריך למשתמש מרחיב את מפלסי החוויה על ידי פתיחת הדלת שבקצה מסדרון ארוך... הדלתות נפתחות אך ורק בדממה... ארוחה עירומה תובעת דממה מהקורא. אחרת הוא כ

ויש בעוני עוד הרגשה שהיא נחמה גדולה. נראה לי שכל מי שהיה תפרן התנסה בה. זו הרגשה של הקלה, כמעט של עונג, שמקורה בידיעה שסוף־סוף אתה דפוק וזרוק באמת." ביצירת מופת זו, הנודעת בתיאורי העוני הריאליסטיים וחסרי הסנטימנטים שבה, אורוול מספר את הרפתקאותיו של סופר בריטי חסר פרוטה שמוצא את עצמו בלִבן החולה של שתי בירות אירופיות גדולות. כשוטף כל

ארבעה אינטלקטואלים אירופים מחפשים ללא לאות סופר גרמני אניגמטי שקושר ביניהם ומתחקים על עקבותיו במסע חסר פשר לסנטה טרסה שבצפון מקסיקו, מרכז הכובד של הרומן. פרופסור צ'ילני לפילוסופיה מגיע לסנטה טרסה עם בתו היחידה ומוצא את עצמו רדוף חרדות. עיתונאי אפרו־אמריקאי שנשלח לסנטה טרסה לסקר קרב אגרוף מגלה שבעיר מתרחשת סדרה מתמשכת של רציחות

חייהם וגורלותיהם של שלושה דורות במשפחה גרמנית מצטלבים במנזר על שם אנטון הקדוש, מבנה נדיר ביופיו האב, הארכיטקט הנודע היינריך פימל בנה אותו. הבן ד"ר רוברט פימל ששירת בצבא הגרמני כמומחה להריסת ביצורים, הרס אותו בעת הנסיגה הגרמנית, ואילו הנכד יוסף, הארכיטקט, משקמו ובונה אותו מחדש. כמו גרמניה כולה, קם המנזר האפל והיפהפה וצומח מתוך ההרי

העיר פראג במחצית שנות החמישים: המשטר שולט ביד ברזל אך הסופרים ממלאים פיהם מים. בתוך זה מתואר גבורו של הספר, ירומיל הנער - המשורר על כל פרשיות אהבותיו, וכן אמו ומערכת היחסים שביניהם. "אל תאמרו שירומיל משורר גרוע! הוא משורר מחונן, בעל דמיון ועוצמת רגש גדולים. אך כמובן הוא גם מפלצת..." מתוך העלילה המרתקת ששזור בה ההומור השנון של קונדר

ברומן זה, הנחשב נקודת שיא בספרות הצ´כוסלובקית החדשה, מעלה מילן קונדרה את סיפור חייהם רווי התהפוכות ואת אמונתם של בני ארצו הנשחקים לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות הסוערות של התקופה הסטליניסטית. הסופר, המוחרם מאז הפלישה הסובייטית לצ´כוסלובקיה, מנפץ בדרך כתיבה חדשנית כל אשליה לגבי משטר שאינו מבין "בדיחה". הבדיחה, הרומן הראשון שכתב מילן

הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב

"ספר הצחוק והשיכחה", מאת הסופר הצ'כי הגולה מילן קונדרה, הוא רומן המורכב משבעה סיפורים נפרדים לכאורה, אך למעשה הינם ואריאציות מעודנות על מוטיב אחד - גלות, פרידה, געגועים. זה ספר על מעברי - גבול: הגבול שבין ארץ לארץ, הגבול שבין מציאות להזייה ולערגה, הגבול שבין תקווה לייאוש. שבין ציפייה להגשמה; על נדידה בחלל התלישות וחזרה מתמדת אל הכאב ה

ליל סילבסטר 1975, מקסיקו הבירה. שני גברים נרדפים עוזבים את העיר בחיפזון, בדרכם לחפש משוררת אבודה במדבריות הצפון. מסעם החוצה יבשות ומתפרש על פני שני עשורים הוא חיפוש מתמשך על רקע יקום שוקע ומחשיך - היקום שלנו. זהו מסע ששותף לו ומספר אותו דור שלם של אוהבים, מורדים וקוראים, שעדויותיהם נטוות יחדיו לאחד הרומנים הלטינו-אמריקניים המדהימי

תמונה קבוצתית עם גברת היינריך בל. לאחר הרפתקת נעורים אפלטונית, נישואים כושלים, קשר אהבה מסעיר וחשאי עם שבוי רוסי שהשאיר אחריו בן, עומדת לני להיות מגורשת מדירתה. מי היא לני פפייפר?האם היא קומוניסטית?האם היא מסוגלת לאהבה?האם היא סתם אישה המונית פשוטה?הסיפור מתנהל כסיפור בלשי. עיתונאי חוקר, סוציולוג ובלש 'מראיינים' ששים אנשים המכירים

בשיחות טלפון, הקובץ הראשון פרי עטו, נוגע רוברטו בולניו בשאלות שיקנו לו תהילת עולם ברומן המונומנטלי בלשי הפרא, אלא שכאן הן עולות בהבלחות קצרות ועזות. דרך חליפת מכתבים, בשיחות מטלפונים ציבוריים, במעשיות מעל דלפקי ברים אפלים, מעמיד בולניו אלה לצד אלה דמויות שוליים של עקורים מכל רחבי העולם: סופר גולה ותיק שמלמד סופר גולה טירון לרמות ב

פרסום ראשון בעברית של סופר צ´ילני שמת ב-2003 בגיל צעיר יחסית, ורבים רואים בו גדול סופרי דורו באמריקה הלטינית כולה. המספר, הדמות הראשית, הוא כומר, משורר ומבקר ספרותי, שבשכבו על ערש הדווי חולפים בתודעתו המאורעות החשובים בחייו. המאורעות האלה, בדרך זו או אחרת, כרוכים כולם בתקופה האפלה של שלטון פינושה בצ´ילה. אף כי המספר שב וטוען כי אין ל

ג'אנק, בניגוד לאלכוהול או למריחואנה, הוא לא רק אמצעי להעצים את ההנאה מהחיים. ג'אנק הוא לא כיף. ג'אנק הוא דרך חיים." ג'אנקי, סיפורו של נרקומן באמריקה של שנות הארבעים, הוא אחד הספרים החזקים שנכתבו אי-פעם על התמכרות לסמים. הזיותיו של המכור, מסעותיו ושיטוטיו, מיניותו המשונה ותיאבונו האדיר לחומר - כל אלה מתוארים בספר בשפה מדויקת ואמיצה,

את הרומן הזה מספר לנו מוקיון פנטומימאי. דומה מוקיון בתפקידו לליצני החצר של השליטים מימי הביניים. כשם שהליצן רשאי היה לגלות את כל האמת, בהעמידו פני שוטה, ולו גם את האמת האכזרית והמרה ביותר, מבלי להיענש - כך רשאי גם המוקיון לחשוף את האמת לאמיתה בחולשות האדם לעיני כול, במלים ובתנועה. זהו בעצם תפקידו המקורי של מוקיון. פניו הצבועות לבן