מדף הספרים של פילפילון - הספרים שדירגה

אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם

ציור של שאגאל בשווי מיליון דולר נגנב ממוזיאון בניו יורק בשעת קוקטייל לפנויים-פנויות. הגנב (האחרון שחושדים בו) הוא בנג'מין זיסקינד - צעיר גרוש, ילד פלא בעבר וכותב שאלות לחידוני טלוויזיה בהווה - שבטוח כי ציור זה היה תלוי בסלון של הוריו. בזמן שהוא מנסה להתחמק מהמשטרה הוא גם מנסה לברר, יחד עם אחותו התאומה שרה, איך הגיע הציור למוזיאון, וה

ליצני החצר הוא הרומאן השלישי של אביגדור דגן. זהו רומן קצרצר שמגולל את עלילותיהם של ארבעה אסירים יהודים במחנה השמדה נאצי, אשר ניצלים מן הכבשנים הודות לכישרונותיהם הבידוריים הייחודיים, אותם הם נאלצים להפגין כמעט מידי ערב, בפני אורחיו הסדיסטיים של מפקד המחנה. אביגדור דגן (ויקטור פישל) נולד בצ`כוסלובקיה ב-1912. למד משפטים ומדעי-המדינ

שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי. יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים: עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון: גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים. הוריו של המספר עברו את השואה כילדים. נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר

שיחת טלפון אחת מקרקעת את לויה קפלן-דיילת שהתבוננה שנים בעולם וביושביו מגובה של 40,000 רגל; לויה-רווקה יתומה שאיש לא יגיד לה מה לעשות ומתי - מחויבת לשוב ארצה כדי להתמודד עם צוואה קשה ועם כל מה שהוסתר ממנה עד שעלתה ל"אוויר", היא חוזרת אל הוויית החבר'ה - חומוס - וחמסין ומפענחת את תעלומות העבר תוך שהיא חושפת חדרים ותומרים בבית שנכפה עלי

"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."    כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה

נובלות והסיפורים המיוחדים-מאוד של דורית פלג שונים בעליל מן השגרה של הסיפורת הישראלית בשנים האחרונות, ומגלים סופרת שיש לה שליטה אמיתית בכליה, וכתיבה המרתקת בהסתכלויות שבה, במצבים יוצאי-הדופן ובגלריה המסקרנת של הדמויות: לוליינית המסכנת את חייה מדי ערב; ספק-קשר בין תיירת ישראלית לנזיר דומיניקני אפור; תרמילאית צעירה בברצלונה המאומ

כשהנרי פוגש לראשונה את קלייר, הוא בן 28 והיא בת 20. הנרי הוא ספרן הרפתקני; קלייר היא סטודנטית יפה לאומנות. הנרי מעולם לא פגש את קלייה קודם לכן; קלייה מכירה את הנרי מאז הייתה בת 6. אשתו של הנוסע בזמן הוא רומן מרתק ומפתיע, המתאר את סיפור אהבתם של הנרי, המסוגל לנסוע בזמן קדימה ואחורה, ושל קלייר, המתרגלת אט - אט לנסעותיו התכופות של בעלה.

אווה מעולם לא רצתה באמת להיות אמא – ודאי לא אמא לבן שאינו ניתן להיאהב, אשר יומיים לפני יום הולדתו ה-16 מבצע טבח המוני בבית ספרו. שנתיים אחר כך היא מתמודדת בכנות נוקבת עם שלל נושאים - נישואים, קריירה, משפחה, הוֹרוּת - דרך חליפת מכתבים עם בעלה הנעדר, פרנקלין. האם קווין נולד פסיכופת, או שמא גם היא אשמה במידה זו או אחרת בפשעיו? מה השתבש בדי

אשה כבת ארבעים, החיה ללא נגיעה ממשית בחיים הרוחשים סביבה, יוצאת אל המולתו העזה, הססגונית, של עולם שונה לחלוטים, ובו היא לומדת להכיר את עצמה ואת כוחות החיים הפועמים בה. מתוך תובנה עמוקה ובכתיבה מאופקת וקפדנית נפרש לפנינו התהליך האיטי, המהוסס, שבו מגלה הגיבורה לעצמה ולזולתה את קולה האמיתי, המיוחד לה, בין שלל הקולות המקיפים אותה, קול

'אהבה' - איזה שם ישיר ונועז לרומאן - הוא הרומאן השמיני של טוני מוריסון; תוספת עזה לקאנון של מחברת 'חמדת', כלת פרס פוליצר ופרס נובל לספרות. ביל קוזי, פטריארך מרשים, איש - חסד רחב - לב ורקוב, היה הבעלים של "המלון ונווה - הנופש של קוזי", מקום הקיט הכי מוכר בין המקומות לצבעונים בחוף המזרחי של ארה"ב. בגיל 52, עשרים שנה לאחר שהתאלמן, בחר "לגנוב" ל

"הם היו צעירים, משכילים ובתולים שניהם בלילה ההוא, ליל כלולותיהם, והם חיו בזמן ששיחה על קשיים מיניים לא היתה אפשרית בשום אופן." כך, בבהירות ובישירות, נפתח הרומן הקצר החדש של מקיואן. וכך הוא גם נמשך כשהדברים אצל בני הזוג, אדוארד ופלורנס, מסתבכים והולכים – בהיר וישיר ולא מתחכם, סומך על אמנות הסיפור הקלאסית הישנה-נושנה שלא תחמיץ שום גו

ביום קיץ חם ומחניק של 1935 מתחוללים בביתה הכפרי הנאה של משפחה אנגלית אמידה שורה של מאורעות שעתידים לשנות לבלי הכר את חייהן של נפשות רבות. אגרטל עתיק שנשבר על שפת בריכה בפארק, פתק מסגיר שנכתב מתוך סערת יצרים ורגשות ובמקום להיגנז נשלח בטעות ליעדו, מחזה רומנטי ילדותי שלא הוצג, נערה שנאנסה - כל אלה נקשרים זה בזה מכוחה של מקריות הרת - גור

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

עדן, מושב במרכז הארץ, היא זירת ההתרחשות של הרומן החדש של יעל הדיה, העוקב אחרי חודש סוער אחד בחייהן של חמש דמויות. אלונה ומרק סגל, הורים לשני ילדים קטנים, פרודים ומתגוררים בשכנות, חווים במהלך העלילה טלטלה עזה המאלצת אותם לבחון מחדש את הקשר שלהם ואת כל מה שידעו על הורות, או חשבו שהם יודעים. דפנה ואלי נחמיאס מנסים כבר שבע שנים להביא יל

אחד מרבי-המכר הגדולים ביותר של העשור האחרון! למעלה מ-300 שבועות ברציפות בצמרת רשימות רבי-המכר של הניו-יורק טיימס!   "ספר נפלא ובלתי רגיל." (פאבלישרס ויקלי)   טירת הזכוכית הוא סיפור מדהים, לעיתים מזעזע, אך תמיד נוגע ללב - 
על אהבה ללא תנאים של משפחה, שלמרות הפגמים העמוקים שלה מצליחה לטעות בקרב ילדיה נחישות, אומץ ויכולות מפתיעות לעצב את

הלמוט, צלם צעיר, נאלץ להישאר בברלין לאחר שלמורת רוחו לא נמצא כשיר לגיוס לצבא. הוא עוקב אחר תנועת הרכבות ומתעד את התרוקנותה האיטית של העיר; לורה בת השתים עשרה יוצאת ב1945 - עם אחיה הקטנים למסע ברחבי גרמניה, אל סבתה בהמבורג, לאחר שהוריה הנאצים נלקחו למחנות פעצר אחרי ניצחון בעלות הברית; חצי מאה לאחר מכן, מיכה, מורה צעיר, מתייסר בגלל מעשיו

העתונאי ליאון אברמוביץ' בכלל לא התכוון להגר לארץ ישראל אבל בשנת 1922, ארבע שנים אחרי שנשלח מאירופה היפה והשלגית לסקר את חיי החלוצים בפלסטינה, התברר לו כי העורך ששיגר אותו למשימה נמלט עם חצי מהונו של העיתון, וכי הוא עצמו נשכח כאן, בשממה המובטחת. כך במין תאונת קריירה נדירה, נפתחת עלילתו של "העולם, קצת אחר כך", המספרת את סיפורם של ליאון אב

רומאן - המכתבים 'העיר והבית' הוא הרומאן האחרון שכתבה נטליה גינצבורג (ראה אור באיטלקית ב - 1984). זהו סיפורה של חבורת ידידים, על אהבותיהם, בגידותיהם, מות יקיריהם. יש בו יחסי הורים - ילדים לקויים, ולעומת זאת שורת הורים - לא - ביולוגיים שמתפקדים בדרך זו או אחרת כהורים ממשיים. עזיבתו של ג'וזפה לאמריקה, והתפרקותו של "הבית" שבו נפגשים כולם בסופי

בעיירה קטנה בדרום איטליה, המיילדת המקומית, אניטה, נכנסת להריון מצעיר מקומי, פרנצ'סקו, הנוטש אותה ויוצא למלחמת-העולם השנייה. בשובו, דוחה אניטה את ניסיונותיו לחזור אליה, אבל בתם שנולדה בינתיים, קיארה, מנסה בלי משים לקשור בין השניים. כשאניטה נעתרת לבסוף, לא לפני שפרנצ'סקו מבלה תקופה בכלא בגלל עלילה שהעלילו עליו, לא מופיע פרנצ'סקו לחתו