"אני השומר המופקד על סיפורי משפחתי. אני המבטיח את כבודה. אני המגן על מסורותיה. אלה חובותי כבן בכור לאב כורדי, נאמר לי. ואף על פי כן, עוד בטרם נולדתי כבר התמרדתי." כך נפתח סיפורו של אריאל צבר על אודות אב ובנו והעולמות שהפרידו ביניהם: כורדיסטן, ישראל וארצות הברית.
בכפר הנידח זאכו השתמרה מובלעת של יהודים כורדים שנשכחו מלב במשך קרוב ל 3000
מארק טוויין (1910-1835), מן היוצרים המלבבים בתולדות הספרות האמריקנית, מגלה כבר כאן, בספר מוקדם זה, את ניצוצות הכישרון שהקנה לו תהילת עולם. הסופר וההומוריסט הנודע, נער השעשועים של המערב הפרוע, מנפץ בו את הפרות הקדושות של העולם הישן בעט מושחז, בשנינות לגלגנית, בצחוק סלחני.
ביוני 1867 יצא מארק טוויין לשיט ארוך מניו יורק לים התיכון על סי
האקלברי פין, ילד הטבע והנהר, חי וקיים זה 120 שנה, והספר הנפלא, המשעשע והסאטירי, היה זה מכבר ליצירת מופת קלאסית בת-אלמוות. לראשונה בעברית: תרגום מלא, עשיר ומהימן לספר המפורסם, שלשונו נודדת בין רמות דיבור וסלנג אותנטי, וסגנונו עובר מתיאורים פיוטיים לקטעי פארסה פראית.
ד"ר שבתאי נוי, מבכירי הפסיכולוגים בישראל, נפטר בגיל 68 מגידול ממאיר במוח. ד"ר בלהה נוי, רעייתו, כותבת ספר פרידה, שבו היא מתעדת את את תהליך התמודדותו והתמודדות הסובבים אותו עם מחלתו.
נוי מלווה את בעלה בסבך המערכת הרפואית, על יתרונותיה וחסרונותיה; היא לומדת את מחוזות הטיפול הסיעודי ומתחבטת בבחירה שבין הכנסת עובד זר שיפלוש אל המרחב הא
עודד בורלא הוא יליד הארץ, בן לסופר יהודה בורלא. עודד מכונה אבי הנונסנס (האי - גיון) בספרות הילדים העברית. הוא אוהב ליצור צרופי לשון משעשעים ומפתיעים ולשים אותם בפי בעלי החיים המדברים, גיבורי ספריו. הוא גם אוהב לאיר את ספריו בעצמו. בספר הגדול שלו כלולים 26 ספורים נבחרים מבין ספוריו הרבים. ואלה הספרים שבהם התפרסמו לראשונה: "שירים מכל הצ
כבר חמישים ותשע שנים אני מנסה לכתוב את הדברים האלה.
ב-1949, בהיותי מלח באונייה "פאן יורק", כשהשתתפתי בהבאתם של פליטי שואה לארץ, כתבתי ספר שקראתי לו "החברים של בני", כלומר בני מרשק. אישה יפה מכפר יהושע העתיקה את כתב היד אבל איש לא רצה בו והוא אבד.
אני לא בטוח מה אני זוכר באמת, הלוא איני סומך על הזיכרון, הוא ערמומי ואין בו אמת אחת ויחידה. א
טום סוֹיֶר הוא נער פרחח, פורק עול וחסר גבולות, שאינו אוהב ללכת לבית הספר. במקום לבצע את מטלות הבית המַשמימות שמטילה עליו דודתו הקפדנית פּוֹלי, הוא מעדיף לחפש הרפתקאות עם ידידו האקלברי פין: הוא חי כפיראט על אי בנהר מיסיסיפי, פותר תעלומת רצח, מגלה אוצר של מטבעות זהב והופך לאויבו המושבע של ג'ו האינדיאני. הוא גם מתאהב בכל ליבו בבֶּקי תא
"איפה אבא שלי?" רעדתי בכל הגוף ולמרות זאת שאלתי שוב את שמוליק.
"תשאלי את אמא שלך," השיב לי בקול חלש.
"שאלתי כבר," התעצבנתי עליו, "תמיד אני שואלת אותה!" ניסיתי לשכנע אותו, אבל שמוליק לא ענה.
...אבא עוד יופיע, אמרתי לעצמי, למרות השתיקה של אמא שלי...למרות השתיקה של כולם, למרות שלא היו לי הוכחות לקיומו וגם לא ידעתי איך הוא נראה, לא ידעתי איך אזה
מהדורה מיוחדת במלאות 100 שנה להולדת אלתרמן. מארז הכולל תקליטור + מילות השירים
מוסיקה: יונתן בר-גיורא
עיצוב עטיםה: עדי שטרן
3 שירים חדשים
עריכה דיגיטלית חדשה
רשימת השירים ב"פגישה לאין קץ":
ירח (נתן אלתרמן / יונתן בר גיורא)
את הלילה שלך...* (נתן אלתרמן / יונתן בר גיורא)
שיר משמר (נתן אלתרמן / יונתן בר גיורא)
ערב בפונדק השירים הנושן ו
לטים בוצ´ר, כתב "הדיילי טלגרף", היה חלום. הוא החליט לצאת למסע הרפתקני של אלפי קילומטרים באחד האזורים הקשים והמסוכנים בעולם. בוצ´ר רצה לשחזר את מסעו של סטנלי, גם הוא כתב של "הטלגרף", לאורך נהר הקונגו האגדי במערב אפריקה. חלומו של בוצ´ר נהפך במהרה לאובססיה, כולם הזהירו אותו מפני הסכנות. רבים טענו בתוקף שמדובר במסע בלתי-אפשרי בארץ טרופית
``על גבעה נישאה, אי-שם באירופה הרחוקה, ניצבה טירה בה חיה שושלת מלוכה, ועל השושלת איש לא ידע, ורק אני עדות יחידה לקורות הטירה`. כך סיפרה הלנה ויותר לא אמרה ולא דיברה. אולי הוסיפה משפטים ספורים, משפטי סיום או משפטי פתיחה, לעיתים מעט, לעיתים יותר, וכל היותר היה על ההווה וכל המעט היה על העבר, ועתיד לא היה``.
בתה של הלנה, אליזבת, היא ליזי דורו
"שלום," אמרתי בעברית לאיש שעמד בפתח,
"אתה יונתן?" הוא ספק שאל ספק קבע.
"סליחה," השבתי, "אבל מי רוצה לדעת?"
"סתם עורך דין שמחפש את יונתן," הוא השיב.
"למה? מה הוא כבר עשה?"
"כלום," השיב האיש, "הוא לא עשה שום דבר. אז אתה
לא יונתן?"
"כן, אני יונתן," עניתי לו בחוסר סבלנות. עכשיו כבר
הייתי בטוח שהאורח הלא צפוי הוא ערבי.
"אני יודע מי אתה," הוא אמר לפתע
במשך 33 שנים, כתב המשורר נתן אלתרמן למעלה מ-1,000 טורים אקטואלים, רובם מחורזים, בשני עיתונים – בדבר, במסגרת המדור "הטור השביעי", ובהארץ – במדור "רגעים". בפרקי הספר נעשה נסיון שטרם נוסה: לכתוב את קורות הארץ הזאת, בעשרות השנים הסוערות הללו, באמצעות הטורים האקטואליים, כפי שהופיעו בעיתונים וכונסו בספרים. הטור השמיני – בעקבות השביעי המית
לאחר ש"התיר לצבאו-שלו להחריב את העיר הדמומה הזאת", מסתנן אל מדריד הנצורה הסרן אלגריה, סטודנט למשפטים לשעבר ובהווה קצין בצבאו של פרנקו, נחוש בדעתו להסגיר את צמו לידי המובסים.
מיד לאחר הכניעה בורחים אל ההרים נערה בחודש השמיני להריונה ואהובה, פרח משוררים, שיומנו יימצא ברבות הימים. והיו גם כאלה שנשארו בעיר: חואן, נגן צ´לו וחובש שמושלך
אין כמו הסיפור הקצר כדי להמחיש את סגנונו הייחודי, התמציתי והמדויק של ארנסט המינגוויי. גם אין זה מפליא שחלק גדול מסיפוריו נכלל באנתולוגיות של קורסים על הז'אנר, או בקורסי מבוא כלליים לחקר הספרות. המינגוויי משתמש במבנה סגנוני שונה ומנוגד לזה שהיה מקובל במסורת הסיפור הקצר לפניו ובכך השפיע על התפתחותו של הז'אנר במאה העשרים.
הסיפורים
"מהנדס הנפשות", כך מגדיר נאזים חכמת, גדול משוררי טורקיה בעידן המודרני מהי מהותו של המשורר. אם יש משורר שתואר זה יאה לו הרי זה חכמת עצמו. שיריו מבית הכלא והפואמות שלו חודרים לנבכי מעמקיה של הנפש על מלוא מורכבותה ואנושיותה. שירתו חובקת עולם ומלואו. אבל הגיבור המרכזי שלו, שאיתו הוא מזדהה ואת סבלו הוא חי בכל מאודו הן בשירתו הלירית והן בש
בין השנים 1925 ל-1933, פרסם ארנסט המינגוויי שישה-עשר סיפורים על אודות דמות בשם ניק אדמס. הסיפורים היו פזורים באוספים שונים ולא לפי סדר כרונולוגי. ב-1972, לאחר מותו של המינגוויי, לוקטו הסיפורים, סודרו לפי אירועי חייו של אדמס, ונוספו להם קטעים שנמצאו לאחר מותו של המינגוויי ואשר לא פורסמו מעולם. מן המקבץ החדש מתקבלת תמונה קוהרנטית של חייו של