מדף הספרים של ספרדע - הספרים שדירג

אני ממשיך לעמוד מול דלתות החיים, דופק ודופק, אמנם לא בקוצר רוח, ורק מאזין במתח לשמוע אם בא מישהו שרוצה להסיט עבורי את הבריח [...] אני אדם שמאזין ומחכה ולא יותר מכך, אבל אני עושה זאת בצורה מושלמת, כי למדתי לחלום בזמן שאני מחכה. סימון טאנר נע ונד בין בני האדם, מנסה לתהות על קנקנם, אך אינו מוצא לו מקום בעולמם. הרומן עוקב אחרי כשנתיים בחיי

"אז מה הם בכלל נישואים? מעולם לא הצלחתי להבין. ועכשיו את המוות אני לא מבינה." המדריך לעוזרות הבית מאגד את מיטב סיפוריה של לוסיה ברלין, אמנית הסיפור הקצר, שכתבה בארצות הברית משנות השישים ועד למותה ב-2004. ברלין הושוותה לאליס מונרו ולריימונד קארבר, אך קולה הנשי הייחודי, המדויק, האינטימי, העוצמתי, לא זכה בחייה להכרה הראויה. חייה היו רצו

הרפתקאותיו של אלכסנדר פון הומבולדט רשימת עשרת הספרים הטובים ביותר, ניו יורק טיימס המדען הגדול אלכסנדר פון הומבולדט (1859-1769) היה בעיני בני דורו “האיש הדגול ביותר מאז המבול“. רעיונותיו חוללו מהפכות בתחומי המדעים, האקולוגיה, הפוליטיקה, האמנות ותיאוריית האבולוציה – למעשה, הם היו המבוא להגותו של דרווין. הוא רצה לדעת ולהבין הכול, ו

סיפורי המחזור 'ארוחת בוקר תמימה' הם כולם סיפורים של "דף ב" בכולם יש חיים שניים ; בכולם קובעת את מצב - העניינים בהווה, נוכחותו של מישהו שנעדר; ודף א מוטל בספק, איננו, אולי צריך לכותבו מחדש לאור דף ב. שנים אחרי מות בעלה השני פוגשת כרמלה בטיילת של תל - אביב את בעלה הראשון, שתחילה אינה מזהה אותו, האם יש ממש ב"סוד" הארסי מן העבר שהוא רומז עליו כ

חמישה-עשר סיפורים קצרים, שג´ויס עצמו הגדירם כפרקים בתולדותיה המוסריות של עירו. תיאור ריאליסטי של מה שהיה בעיניו "השיתוק" שבחייה של דבלין, בסיפורים שמקיפים את שלבי הילדות, הנעורים, הבגרות והחיים הציבוריים, על גילוייהם השונים. מספרי המופת של ספרות המאה העשרים. הסיפור האחרון, "המתים", הוסרט בבימויו של ג´ון יוסטון ומוקרן עד היום. הת

ליספקטור, הסופרת הברזילאית-יהודייה, היא "קוסמת שמהפנטת את הקוראים": היא "מגדולי המספרים בכל הזמנים" – כך אפיינו אותה המבקרים בארץ לאחר שהופיעו שניים מספריה בעברית (בספריה החדשה). והמבקרת הפמיניסטית הלן סיקסו כתבה עליה ספר שבו טענה שהיא "הסופרת הגדולה ביותר במאה העשרים", הניצבת "במדרגה אחת עם קפקא". והנה – במאי 1974, בשיא תהילתה בברז

מהדורה חדשה עם צאת סרטה של מגי ג'ילנהול לפי הספר. לֶדָה, ילידת נפולי, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה של פירנצה, חשה את עצמה כבפתח חיים חדשים, חופשית לתשוקות ולחלומות, לאחר ששתי בנותיה הבוגרות עברו להתגורר עם אביהן בקנדה. סוף-כל-סוף גמרה להביא אותן לָעולם; אף-אחד כבר לא תלוי בהשגחתה, ואפילו היא-עצמה כבר לא לטורח עליה. באופטימיות הזאת

"לא משנה כמו מה זה נראה, בסופו של דבר יתברר שמדובר במשהו אחר." אליס מונרו משהו שרציתי לספר לך וסיפורים אחרים הוא אוסף הסיפורים השני של כלת פרס נובל אליס מונרו. ראה אור לראשונה ב-1974, ומובא עכשיו לראשונה לקורא העברי. בשלושה-עשר הסיפורים בקובץ הזה מדגימה מונרו התבוננות המדויקת, סגנון פרוזה פשוט וטכניקה מופלאה שהפכו לסימני ההחכר שלה

תום ותמימות נעורים של רועי צאן בכפר נידח, רווי דלות ועבודה מפרכת, מתנגשים ברומן צל השרביט בכוחות אפלים של תשוקה וכישוף. בבדידות ההרים הסלעיים התלולים המתכסים שלג בימים הקרים, מעל לערוץ נהר הוָויוֹנְט, גואים היצרים והמספר זינוֹ לא מצליח לעמוד מול פיתוייה של אשת ראג'ו, ידידו ושותפו במחלבה. היצר הבלתי נשלט הופך לשד המניע את הסיפור

ג'וליוס וינסום, המספר בעל השם החידתי, גר זה שנים בבקתה שכוחת אל, בבדידות גמורה, ביער שרוחש בעלי חיים וטבע מתפרץ ואפוף חרישיות כמעט דתית, במדינת מיין שבצפון ארצות הברית. אורחים לו לחברה רק 3,282 ספרים, ירושה מאביו, כלבו האהוב הוֹבְּס (הקרוי כך על שמו של הפילוסוף הנודע), וזיכרונות עמומים מסיפור אהבה שהיה לו עם קלייר, אישה תושבת האזור, ש

נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע . נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד

לִילָה צֶ'רוּלוֹ, ילידת 1944, בתו של הסנדלר שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ונעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה עם בנה. היא הגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף ולמחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה – והמעשה הרגיז מאוד את אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של השוער בעירייה, בת-גילה וחברת-הנפש שלה כמ

"אמי טבעה בלילה של ה-23 במאי, יום הולדתי" – כך נפתח הרומאן של אלנה פרנטה. האם יצאה מביתה בנפולי ועלתה לרכבת לרומא, כדי לחגוג עם בתה בת הארבעים-וכמה את יום-הולדתה, אך מעולם לא הגיעה. בשלוש שיחות טלפון מן הדרך היא נשמעה מוזרה או שיכורה, אמרה שנמצא איתה גבר שמונע בעדה לספר היכן היא, והמטירה שרשרת גסויות בדיאלקט הנפוליטני, שנוא-נפשה של בתה

השנה היא 1918, מוסקבה: המהפכה הקומוניסטית כבשה את השלטון. ערך הרובל צונח במאות אחוזים ביממה, סחר הספרים נעלם בין לילה, רגע קצר של חופש ביטוי שאפשרה המהפכה התחלף בשררת הצנזורה ומדיניות היד הקשה. ואולם, בתוך הכאוס הזה, קמה חנות ספרים כקואופרטיב התנדבותי של קומץ אנשי רוח ואמנים. חנות הספרים של הסופרים מצילה אנשים מרעב ומכפור, ואנשיה מצ

סיפור מסופר בעל פה בבר במלון, בין שני זרים – גבר אלמוני לאישה אלמונית – בשעות אחר-הצהריים, בעיר ניו יורק בתחילת שנות החמישים. ״מאוהב״ הוא מהמקרים הנדירים הללו: יצירה יחידה במינה מאת סופר שנשכח לחלוטין, ומתגלה מחדש כעבור חמישים שנה בארכיון ההוצאה האנגלית "פיטר אואן". ואז, במהרה, הספר מתורגם לשפות רבות וזוכה לתחייה. ספר פשוט לכאורה

לפני שנה התפעלו קוראי זיקית מ”האדון שנפל לים” של ה. ק. לואיס, פנינה ספרותית עלומה שחשפנו לראשונה בעברית. כעת הגיע תורו של אוצר נוסף, סודי ומופלא באותה מידה: כנפי ים שחו ר ות למלאך של י מאת אליוט צ׳ייז. אם סוגת הנואר נמצאת בשולי הספרות, הרי שלפניכם יצירה הזוהרת בייחודיותה בשולי הנואר, כלומר בשולי השוליים של תולדות הספרות. רבדים ספר

ויל אנדרוז, גבר צעיר וחסר ניסיון שנשר מהלימודים באוניברסיטת הרווארד, נחוש בדעתו להתרחק מהעיר, "למצוא את עצמו" וללמוד לחיות בחיק הטבע. לשם כך הוא מגיע בשנות השבעים של המאה התשע-עשרה אל בוצ'רס קרוסינג, עיירה שכוחת אל בקנזס, הרוחשת גברים חסרי מנוח שמחפשים דרכים להרוויח כסף ודרכים לבזבז אותו. המערב הפרוע של ארצות הברית מצוי על סף שינו

"הנה אני, איש בין אנשים. לפעמים החיים גדולים עלי, אבל אני חי אותם כי אני מוכרח, כמו כולם. והנה זה העיקר: פעם הייתי ילד, היום אני אבא. חיי חולפים, אני חי אותם ומתבונן בהם. אני כותב כי זו הדרך שבה אני מנסה להיאחז בהם עד כמה שאפשר, שלא יילכו לאיבוד". עשרים ותשעה הקטעים שבספר הזה, שכל אחד מהם הוא טקסט שלם ובשל העומד בזכות עצמו, נלקחו מתוך יצ

משמר העמק לא היתה אמורה לשרוד. מגיניה לא היו אנשי מלחמה, משנתם הפוליטית הכתיבה דו קיום, הם האירו פנים לשכניהם, חרשו את אדמותיהם בסמוך אליהם, סעדו אותם במרפאתם. משמר העמק היתה נקודה מוקפת בכפרים ערבים, המתקפה עליה החלה עוד בטרם סיימו אנשיה לחרוץ באדמתם שוחות מגן. זו היתה שיאה של מלחמת האזרחים שהתחוללה בארץ ישראל בין דצמבר 1947 למאי 19

גברים הם בני אדם. בני אדם הם סוג של חיות, אבל אומרים שמפותחים יותר. זה נכון שלפעמים גברים הם שעירים מאוד, אבל אף פעם לא כמו כלבים. כלבים גם לא מתלבשים, אולי רק פודל. לבני אדם יש גם שמות. לחיות אין. יש כלבים עם שמות, כמו: "בולי", "פלוטו", "רקסי" ועוד. אבל מי נתן לכלבים את השמות? נכון, בני אדם. שבע שנים של כלב זה שנה בחיים של בנאדם. ואצל חתולים נד