מדף הספרים של עפרה - הספרים שדירגה
הנה עובדה קטנה. אתם תמותו.
1939 גרמניה הנאצית.
המדינה עוצרת את נשימתה.
המוות מעולם לא היה עסוק יותר.
ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל.
הוריה נלקחו למחנה ריכוז.
ליזל גונבת ספרים.
זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול.
מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות.
זהו סיפור קטן על: ילדה, אקו
"בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח"
שבעים שנה חלפו. רותה תבורי, מורה בבית הספר התיכון של המושבה, כותבת ומספרת על הרצח ההוא ועל הגברים של משפחתה - סבה, בעלה, אחיה ובנה - אותם היא אוהבת, עליהם היא כו
האגם הוא סיפור אהבה אפוף מסתורין, הכתוב בסגנונה המדוד והייחודי של הסופרת היפנית המצליחה בננה יושימוטו.
צ'יהי'רוֹ מתגוררת בטוקיו לבדה ומתמודדת עם הפרידה מאמהּ שמתה טרם זמנה. מחלון דירתה היא רואה כמעט מדי יום ביומו את נַקַג'ימָה, המשקיף גם הוא מחלון ביתו. בין אמנית ציורי הקיר לחוקר הגנטיקה הולך ונרקם קשר עדין של אהבה. אבל נקג'ימה נו
אסא פוגל, דוקטור בלי משרה ופרוד טרי, מתעורר בוקר אחד לחדשות מבהילות: אמא שלו האהובה, סמנכ"ל מרכז תיאודור הירש לשלום בר קיימא, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, אספנית אנינה של אמנות ישראלית ופעילה נמרצת בשלל אגודות ידידים – חשודה שגנבה ממקום עבודתה 3.4 מיליון שקלים.
עכשיו אסא מנסה לנווט בתוך מציאות טרופה: בין אחותו המשוכנעת בחפותה ש
מאז "סיפור אהבה" הבלתי-נשכח של אריך סגל לא נכתב סיפור אהבה מרגש כל-כך.
הימים הם ימי מהפכת התרבות בהנהגתו של מאו דזה דונג. ג'ינג צ'יו, נערה עירונית ענייה, שמשפחתה נרדפת על ידי המפלגה הקומוניסטית, נשלחת לכפר קטן במסגרת משלחת בית-ספרית. על רקע הסערה הפוליטית הסוחפת את סין כולה נרקם סיפור אהבה יפהפה בינה לבין לאו סאן, בחור שובה לב שאביו
25 שנים מנהלת נעמי את גן הילדים שלה בצפון הישן של תל אביב, לא הרחק מחוף "מציצים". אין זה דבר קל, לשאת באחריות לביטחונם ולרווחתם של ילדיהם של אחרים, הורים שבעבורם הגננת אינה אלא מין שמרטף ששירותיו נקנים בכסף. נעמי עזבה בעל בקיבוץ בנסיבות קשות ויחסיה עם בנה שבגר בינתיים נותרו מנוכרים וכאובים. על אף הקשיים היא מנסה להרעיף על הילדים חמימ
עשר שנים חלפו מאז חזרה יוליה ווין מבורמה כאדם שונה. היא יצאה לחפש את אביה, מצאה את אחיה וחוותה התעלות רוחנית בעקבות סיפור האהבה היפה ביותר ששמעה מעודה. אולם בינתיים, בגלל הקריירה שלה במשרד עורכי דין ניו-יורקי, הספיקה להישאב אל תוך החיים המערביים חסרי המנוח.
באחד הימים מגיע מכתב מבורמה, מאחיה או-בה. מיד אחרי שהיא קוראת את המכתב מתח
כאשר וינסנט ואן גוך איבד עצמו לדעת בשנת 1890 והוא בן 37 שנה בלבד, הספיק להוציא מתחת ידיו יותר מ-800 ציורי שמן הנחשבים היום ליצירות מופת.
אך בחייו, חיי עוני מרוד, הצליח למכור תמונה אחת בלבד ואף זאת בזכות נדיבות לבו ועזרתו הבלתי פוסקת של אחיו תיאו.
את פרשת חייו של ואן גוך נוהגים לחלק לשתי תקופות: השנים שמ - 1873 ועד 1885 בהן נאבק על מנת לגלות א
בניחוח פפריקה חריפה כותבת דבורי שטרן את תולדות משפחתה, משפחת מהגרים, החיה על פי תהום - עד להגעתה של אסתר-נייני מהונגריה באישון ליל, ב-1969. אסתר-נייני - פרועה, מהודרת, צחקנית - מביאה עימה יופי, חיוניות ומשב רוח של הערים הגדולות במרכז אירופה, ומפיחה רוח חיים חדשה בקרב כל בני הבית, ובעיקר בדבורי, שעד אז בילתה את זמנה בעיקר בדמיונות ובהתבו
בדרך אליך הוא סיפורם של אנשים צעירים שהתבגרו בתקופה טרגית וסוערת – של אנשים שהשתוקקו להישאר יחד אולם מאורעות הזמן קרעו אותם זה מזה.
ארבעה צעירים, המעורבים כל אחד בדרכו במאבק הסוער להפלת המשטר הצבאי בדרום קוריאה, נפגשים בסיאול. הם חולקים את אותם התשוקות והחלומות, ואט-אט הזרות הראשונית נעלמת ולובשת צורה חדשה: היא הופכת לחמימות, לק
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
כבר חמישים ותשע שנים אני מנסה לכתוב את הדברים האלה.
ב-1949, בהיותי מלח באונייה "פאן יורק", כשהשתתפתי בהבאתם של פליטי שואה לארץ, כתבתי ספר שקראתי לו "החברים של בני", כלומר בני מרשק. אישה יפה מכפר יהושע העתיקה את כתב היד אבל איש לא רצה בו והוא אבד.
אני לא בטוח מה אני זוכר באמת, הלוא איני סומך על הזיכרון, הוא ערמומי ואין בו אמת אחת ויחידה. א
יצירת המופת "חיי מיכלאנג'לו" הינה ביוגרפיה של האמן הנודע מיכלאנג'לו, אך יותר מכך, זהו סיפורה של תקופת הרנסנס באיטליה בכל הדרה. אירווינג סטון מתאר, דרך עיניו של מיכלאנג'לו, את עולמן של פירנצה ורומא בעת ההיא: מלחמות, מזימות דתיות, והאמנות הנפלאה שנוצרה בתקופה זו.
הספר מציג דיוקן משכנע של אהבותיו המסוכנות ומלאות התשוקה, הדחף הבלתי נשל
"הדבורים באו בקיץ של שנת 1964, בקיץ שבו מלאו לי ארבע - עשרה וחיי הסתחררו לתוך מסלול חדש לגמרי, ואני מתכוונת מסלול חדש לגמרי." בקיץ 1964 לילי אוונס מרגישה לכודה כמו הדבורים שתפסה בצנצנת. כבר עשר שנים, מאז מות אמה, שהיא חיה עם אב אכזרי ומנודה מחברת בני גילה. כאשר גזעני העיירה מתקיפים את רוזלין השחורה, הדמות האוהבת היחידה בחייה, לילי מחליטה ל
על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה.
בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה.
יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד...
ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי
ויקטוריה נולדה בראשית המאה בחצר צפופה של משפחה אחת ברובע היהודי של בגדאד. מלידתה מזומן לה גורל של בת אנאלפבתית בסביבה שגברים מושלים בה.
בלי כחל ושרק מספר המחבר סיפור רב עוצמה על יושבי החצר הזאת ועל חייהם המחוסרים פרטיות בכל יצריותם.
בתוך כך עולה דמותה של ויקטוריה הילדה, הנערה, האוהבת, האשה, האם, בשמחתה ובסבלה, כשהיא עושה את ד
בעל ואישה, אקדמאים מצליחים, קוטעים את הקריירות שלהם ובוחרים לעסוק במלאכות כפיים פשוטות. גדעון, משפטן מבריק, יורד לאילת ועובד בחוות דיג. עמיה אשתו, רואת חשבון, מוותרת על משרתה המכובדת ולוקחת על עצמה את ניהול המכולת העלובה שהותירו הוריה, מהגרים קשי יום. עמיה גם נוטשת דירה מטופחת, שגרה בה עם גדעון ועם נדב, בנם המשותף, ועוברת להתגורר עם
רופא כפרי זקן מסכם את חייו הארוכים שעברו עליו במחיצת החולשות האנושיות, החולי, המוות וההתחדשות המתמדת, בסיפור שכולו פיוט, חכמת-חיים ואופטימיות. שיר-הלל עדין לחיים, לטבע ולאדם.
הספר במקורו הופיע בשוויץ וזכה לציון מיוחד במשאל מטעם "רדיו אירופה החפשית".
תרגם מאנגלית: צבי ארד
הספר הקטן והחשוב הזה עורר תדהמה כשהתפרסם לראשונה בארצות הברית בשנת 1938, ושוב הסעיר את הקוראים - הפעם גם באירופה - כשנדפס שוב ב - 1992.
זהו סיפורם של שני חברים, אמריקני וגרמני, המנהלים חליפת מכתבים מרתקת שממנה עולה סיפורה של ההשפעה המרעילה של האידיאולוגיה הנאצית על האדם הפשוט.
הסופרת קרסמן טיילור הצליחה, כבר ב-1938, לתפוס את תמצית הרוע
ליאו גורסקי מנסה לשרוד עוד קצת, מקיש על הרדיאטור מדי ערב כדי להודיע לשכנו מלמעלה שהוא עדיין חי, מושך מבטים בדלפק החלב בסטארבקס.
אך לא תמיד היו אלה פני הדברים: לפני שישים שנה, בכפר הפולני שבו נולד, ליאו התאהב וכתב ספר.
ואף על פי שהוא אינו יודע זאת, ספרו שרד גם הוא-חצה דורות ואוקיאנוסים ושינה את חייהם של אנשים אחדים.
אַלמָה בת הארבע-