זהו "ספר מאחר".
מהו "ספר מאחר"? ספר שגורם לך לאחר כי פשוט אי אפשר לעזוב אותו.
נו, אני אמשיך רק עד לסוף הפסקה...
טוב, נגמור כבר את העמוד...
בעצם, נגיע לסוף הפרק וזהו...
וככה מאחרים!
יופי של ספר מתח! מפתיע ממש עד לשורה האחרונה בהחלט.

### מי שעדיין לא קרא, כדאי שיעצור כאן. אזהרת ספוילר ###
הספר קצת נמרח, בעיקר בעניין הקלטת.
גם ההתנהלות של אוורט בנגס בעניין הקלטת קצת תמוהה. שוטר ותיק לא מצליח להתגבר על "אנטי מחיקון" של קלטת וידאו?
הלו, מיסטר בנגס, על סלוטייפ שמעת? ואם כבר החלטת לזייף, תן קצת יותר תשומת לב לפרטים.

ספר פשוט מעולה!
בתור חובב ספרי מתח, זה ללא ספק אחד הספרים המשובחים שקראתי. אז נכון, כמו בכל ספר, יש קטע או שניים שדי ניתן היה לוותר עליהם, אבל בסופו של יום, מדובר בעלילה מורטת עצבים שלא נותנת לך מנוחה. בנוסף, בבשונה מדמויות של סופרים אמריקניים, הדמויות כאן קצת פחות מושלמות וקצת-הרבה יותר פגומות ואנושיות. בקיצור, אמינות יותר.
אני ללא ספק אמליץ על הספר הזה לכל חברי חובבי הספרים. וגם לאלה שלא... :-)

הטוב: כמעט הכל.
הרע: נושא קצת קשה לעיכול.
המכוער: נראה לי שהבחור על הכריכה... (סתם, הומור)

מדע בדיוני,
אני לא איש של מדע בדיוני, אמנם קראתי את חולית (אך לא המשכתי לספרי ההמשך) קראתי כל מה שדגלאס אדמס כתב (כי זה מאוד הצחיק אותי בזמנו) וקראתי קצת רוג'ר זילאזני אל לא הייתי מגדיר את עצמי כחסיד של הז'אנר. זה קצת מוזר כי אני עוסק במדע למחייתי, וקראתי פעם שאחוז שוחרי מדע בדיוני בקרב מדענים הוא גדול לאין שיעור מהשכיחות של התופעה באוכלוסיה. מצד שני אני כן קורא כמעט הכול, אז למה לא מדע בדיוני בעצם...? אל הספר הגעתי בעקבות המלצות של חברים כאן, וכמו תמיד לא התאכזבתי, להיפך.
מאוד אהבתי את הספר, ובביקורת הזו אני מנסה לפצח את המנגנון, להבין את סוד הקסם שהסופר חולל.
קהל היעד של הספר לדעתי הוא נוער (אני המלצתי לתולעת הספרים שאני מגדל בבית כשבקרוב ימלאו לו 10, איך שהם גדלים מהר....). יתכן שבקריאת ספר המיועד לקהל צעיר (בהנחה שהסופר אינו מזלזל באינטליגנציית קהל היעד שלו), הקורא חוזר בעצמו להיות ילד, וקורא דרך העניים של הילד שמסתתרות מתחת לשכבות הציניות והביקורתיות, באותו מקום בה מסתתרת התמימות שאנו חושבים שכבר מזמן איבדנו. בעצם לקרוא ספר נוער שכתוב היטב זה מעין שכשוך במעיין נעורים נפשי ואינטלקטואלי כך לפחות בשבילי.
ספר מדע בדיוני, כשמו כן הוא יש בו מדע אבל הוא בדיוני, ולדעתי לקרוא ספרים של מדע בדיוני שנכתבו מזמן יכולה להיות חוויה מדהימה. מיד אנו משווים את המציאות ה"עתידית" שמתוארת בספר למה שבעצם אנו חווים היום, ימים שהם אותו עתיד. אם הסופר עשה עבודה טובה, אפשר שדברים שהיו בגדר מדע בדיוני יהיו המציאות אותה אנו חיים. לדוגמא 20 מיל מתחת למיים. מי מאתנו לא חכה שכבר שיצא הסקייטבורד המרחף של מקייל ג'יי פוקס מ"בחזרה לעתיד"? במקום זה קיבלנו את הסאגווי. בספר הזה יש תאור של מערכת שבימנו עונה לשם אינטרנט. לקח לי כמה רגעים עד שנעתקה נשימתי ודפדפתי מיד לדפים הראשונים. הספר יצא לאור ב 1985 מבוסס על סיפור קצר שנכתב ב 1977... בירור ויקפדי גילה לי שהרשת נהגתה על ידי Sir Tim Beners Lee בהצעה משנת 1989, דפדפן היה רק בשנת 1993. בספר חלק מהגיבורים משתמשים ברשתות חברתיות כדי להפיץ את משנתם... הרשת החברתית הראשונה נולדה בשנת 1994 (Geocities), רק בנשת 2004 נולד Facebook .... אז כל הכבוד לאורסון סקוט קארד שחזה את העתיד הטכנולוגי בצורה כה מדויקת ויפה ...לדעתי זה אחד הדברים שמבדילים בין מדע בדיוני טוב לכזה שהוא קצת פחות...