“...ושוב נפלתי בפח השם המושך של ספר.
Petite Anglaise מתנגן נפלא על הלשון. הוא מעלה בדמיון לא רק דברים קטנטנים - Petite - אלא גם גווני גוונים של לגלוג, מטבעות לשון ציוריות ומקסימות בצרפתית, כשה"Petite" מגדיר את הנושא כלא כל כך רציני, לא כל כך חשוב אבל מאד חמוד וגם נחשק.
Petite Anglaise הוא שם המשתמש שבחרה קתרין, צעירה מיורקשייר שכל חייה חלמה לחיות בפאריס, לבלוג שהיא מנהלת. הביטוי הזה מתאר בצרפתית (בצרוף מחוות) נערות אנגליות שהן קצת קלות להשגה. קצת מתלהבות מהסצנה הצרפתית. והוא מתאר להפליא את קתרין: חייה באנגליה נראו לה מאז ומתמיד משמימים, צרפת והצרפתים נראו לה שיא הסטייל, וכשבגרה מספיק כדי לעשות מעשה עברה את התעלה, והנה היא חיה בפאריז. יש לה בן זוג צרפתי למהדרין, בת פעוטה מקסימה שמבינה ומקשקשת בשתי השפות, עבודה משעממת כמזכירה במשרד רואי חשבון (טוב, צריך להקריב משהו על מזבח החלום) אבל משהו חסר: כשקתרין החליטה לחיות בפאריז היא היתה בטוחה שהיא תחיה כמו ברומנים. הנוף המקסים, השפה המוסיקלית, התרבות, האוכל, יקרינו עליה ויורקשייר תעלם בתהום הנשייה. אבל מה שקורה הוא שגם בנוף הנפלא ביותר החיים מורכבים משיגרה והתאהבויות הן קיצרות ימים. בצר לה היא מוצאת פיתרון - היא מנהלת בלוג חושפני (בלי שמות!) יש לה המון קוראים, המון תגובות ואשליה שהחיים שלה הופכים לסרט.
הספר חביב מאד, מתאר דילמות שכל אחד מאיתנו התנסה בהם, או לפחות חשב עליהן: איך פתאום ההתאהבות של אתמול הופכת לנטל כשהיא פוגשת את החיים האמיתיים. ואיך פתאום "כללי המוסר" הופכים לאות מתה כשהתשוקה גוברת. וכמה "ידידי נפש" הם הידידים הוירטואליים. והאם אפשר בכלל להשיל את האישיות שגדלת להיות ולבחור באישיות אחרת, אופנתית ונוצצת יותר, בלי שפיסות מ"האני" המקורי שלך יבצבצו מהסדקים?
למרות שהסיפור הוא בעל מאפיינים אקזוטיים (אימוץ של שפה והתנהגות אחרת, חיים במרחב הוירטואלי) הספר אינו חורג מהדילמות הידועות של אשה צעירה - כנראה בכל העולם המערבי. המתח של כל הכדורים המרחפים באוויר ומאיימים להתרסק בין בית, גידול ילדים, עבודה, בן זוג לבין החלומות שהגדירו את דימוי החיים, רק אתמול כשהעתיד עוד היה לפניה.
הספר כתוב נחמד אבל אינו מחדש דבר והיתה לי הרגשה שכבר קראתי אותו - או שכמותו - בעבר. אפשר ונחמד לקרוא. רצוי בלי ציפיות גבוהות.”