Uעושים רוח•לפני 12 שניםקראתי את הספר! יופי של דבר אבל לא הטוב ביותר בנושא כתיבהנסי את הספר של יונתן יביןעל הביקורת של אביטל על על הכתיבה מאת סטיבן קינג
U•לפני 7 שניםאקספוזיציה יפה :)אני - רק את הכריכה המהממת.על הביקורת של עושים רוח על 2666 מאת רוברטו בולניו
לי יניני•לפני 9 שניםהספר מחכה לי על המדף בבית... תודהעל הביקורת של עושים רוח על 2666 מאת רוברטו בולניו
לי יניני•לפני 9 שניםאני לא התחברתי לספר הזה למרות כל ההפצרות. נטשתי אותו בזמנועל הביקורת של עושים רוח על איש ושמו אובה מאת פרדריק בקמן
מירה•לפני 10 שניםתיקון לספוילר:הבן שלו לא התרסק בגלל צילינדר סדוק, (הוא טס במטוס מסוג אחר), הוא החליט להתאבד לאחר שקרא על הפרשה בעיתון. עם שאר הביקורת אני מסכימה לחלוטין.על הביקורת של עושים רוח על כולם היו בניי (מהדורת אור-עם) מאת ארתור מילר
החיים כמשלפנחס שדהאני חייב לצאת מהארון בכל הקשור לספר הפולחן 'החיים כמשל'. קראתי את הספר, וללא ספק גיליתי מה הדבר שכל כך חרה לי בקריאתו- הספר נטול תקווה. גם בספרים על הזוועות הנוראות ביותר באנושות מזדנב שביב של תקווה, אין לי דוגמא קונקרטית, אבל בספר החיים כמשל, אני חזיתי בתוך תוכי נפשו של אדם אבוד, אדם ללא תקנה, אדם שלעולם לא יבוא על מקומו בשלום מכיוון שהוא לא מרשה לעצמו להביא את עצמו לידי שלום. חרו לי בספר קטעים בהם הוא מדבר על סטוקינג, הטרדת נשים בטלפון, קצת כמו כניסה לתוך מוח של תמהוני, ובתוך שכזה אין אפשרות למצוא היגיון או רציונליות, נקודות המפעילות בני אדם באשר הם זרות בכתיבתו של פנחס שדה ועל כן היה לי קשה להתחבר אליו.
ישראלית שפה יפהגלעד צוקרמןמסע מרתק לעברה של השפה העברית, מדובר במניפסט מרתק המציע אלטרנטיבה לפרדיגמה בה אנחנו צופים על מוצא העברית ועל יכולתינו להבין טקסטים עתיקים בעברית. נראה שגלעד צוקרמן הצמיח לעצמו תאוריה, אומנם בעייתית, אומנם בעלת חורים, אבל בשלב מסויים הוא התאהב בה התאהבות פיגמליונית, עד שניתן לראות מקומות בהם אפשר להתווכח בלי סוף עם גלעד על אמיתותה וטיבה של יצירתו, דבר שלא יעזור במאום כי הוא כבר 'התמכר' לרעיונות של עצמו עליהם הוא חוזר בספר. בנוסף יש לציין שהכתיבה קולחת הסיפורים מעניינים גם לבלשנים, גם לחובבי עברית, פרטי היסטוריה וטריוויה מסורגים אלו באלו במלאכת הובלה רעיונית מרשימה. בין אם אנחנו ממחנה ירון לונדון ובין אם אנחנו ממחנה צוקרמן הספר 'ישראלית שפה יפה' מומלץ מאד!
נוילנדאשכול נבוללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנה האחרונה. אשכול נבו מוכיח שוב שהוא אחד הקולות החזקים ומוצלחים ביותר בספרות הישראלית בשנים האחרונות. סיפור מסע קרמאזובי בדרכו המשלב בתוכו הזחות בין העבר להווה ובין דרום אמריקה לישראל. המסר של הספר המתגלה במהלכו חזק מאד (בזמן קידוש בחגים כשנאמר "בחרת בנו מכל העמים", אני נזכר בנוילנד "בחרת בנו עם כל העמים". מעבר לשבחים הרבים שאני נותן לספר, אני רוצה לשבח עוד דבר אחד אצל אשכול נבו בכתיבת הספר- 'נוילנד'- הדרך בה הוא מבצע ניתוחים כירורגים של הדמויות, מתאר בדיוק מרבי את שפת הגוף, מתאר בדיוק רב איך נכתב גוף, איך מתנהג גוף של דמות. (דבר עליו הרחיב באחת ההרצאות).
סיפורי קנטרבריג'פרי צ'וסרכשנתן אלתרמן פוגש את 'משחקי הכס'. סיפור קנטרברי לא מציתים את הדמיון כמו ספר טולקין או רובין הוב. הוא מונוטוני ועלילות הגבורה שבו עושים רושם כאילו נלקחו מפיותיהם של ילדים בני שש שמשחקים בחרבות ומחסלים דרקונים. א-ב-ל!! החריזה של הסיפורים הופכת את הקריאה לחוויה מפעימה, העושר הלשוני של שמעון זנדבק, המליצה המשתרגת בתיאורים פשוטים יותר. הפיכת העברית לכלי שרת שמרגיש טבעי כל כך עבור אותם אבירים ששים אליי קרב. כל אלו הפכו את הקריאה של הספר לחוויה יוצאת דופן שבסופה קצת הרגשתי נבוך למול שירים רגילים ברדיו וחריזה מקובעת ומצלולים מעושים ומאוסים. הספר לא חידש לי הרבה על חיי האבירים אבל הזכיר לי כמה שהשפה שלנו גדושה ושופעת, מפעימה וחד פעמית, יש בספר הזה כל כך הרבה מילים ששכחתי מקיומן. תודה רבה לאסנת כספי על ההנגשה שהעשירה את חווית ההאזנה, ושמרה על רוח המצלול והחרוז שהם לב ליבה של היצירה הזו וקריטיים כל כך לשלמותה!
איש ושמו אובהפרדריק בקמןשבדיה היא לא רק יצאונית נסתרת של מוזיקת פופ משובחת, וסינדרלה טלוויזיונית שבתוך חמש שנים השתלטה על לוח השידורים, והותירה אותנו עם דרמות מרגשות במבטא של הטבח השבדי מ-'החבובות'. שבדיה היא גם מכרה זהב לספרות מצוינת ו- 'איש ושמו אובה' הוא אחת הדוגמאות המצוינות לספרים נהדרים שיצאו מהמדינה הקפואה הזו. אני בהחלט יכול לראות איך סופר אמריקאי היה רומס את הפוטנציאל של הספר והופך אותו לקלישאת דיסני על חברות אמיצה בין גבר נרגן למשפחת מהגרים. אבל בקמן פרדריק מצליח לעבור בהצלחה את המדרונות החלקלקים עליהם עוברת עלילת הספר. הדמות של אובה אמינה לאורך כל אורכה למרות הפיתוי להפוך אותו לקשיש עם אספרגר, מעין 'שלדון קופר' (מה'מפץ הגדול'). במהלך הקריאה הצלחתי להזדהות בכל מאודי עם האיש שמנסה לשמור את הערכים ששמרו על כבודו במשך שנים לנוכח מציאות משתנה. לא ארחיב על העלילה, רק אבטיח
בְּרית מִלָּה: דברים על-דבר דבריםיוסף באוספר מעניין המנתח קשרים בין מילים והיחסים בינהן. עבודה בלשנית מעניינת מאד למרות שנראה שמדובר בעבודה של חובב (ניתן להבחין בצורה ה'פופית' בו הספר כתוב). ישנם קטעים מעניינים רבים שנתקלתי בהם בספר וכמה סיפורים מילים, ניתוחים אטימולוגים ובלשניים יוצאים מן הכלל. הספר שכב אצלי ליד המיטה כמה חודשים ושימש לי כמו סורבה במסעדות גורמה שמגישים בין מנה למנה והיה לי לספר ביניים כאשר קראתי כמה ספרים במקביל והייתי צריך מרענן בינהם.
פלאר"ג' פלאסיו0ספר חביב. מסופר מנקודת מבט של אוגוסט - ילד עם עיוות בפנים הנוצר עקב מוטציה גנטית ומנקודות מבטם של משפחתו וכמה מחבריו. מתוארת השנה הראשונה בה אוגוסט התחיל ללכת לבית ספר והקשיים שמלווים אותו בגלל הכיעור שלו. בסה''כ ספר טוב, אבל מרוכז מדי בכיעור של הילד. הרגשה היא ששותים את התרכיז של מיץ הפטל בלי להוסיף מים. אפשר היה לרווח בנושאים אחרים. קהל היעד העיקרי הם בני נוער וילדים, אבל גם מבוגרים יוכלו להנות ממהספר.
מתה כמוךפיטר ג'יימס0ספר מתח טוב, מרתק ומעביר היטב את הזמן. יש בו אינסוף דמויות ותיאורים של חשודים, קורבנות בעבר ובהווה וחוקרי משטרה, וכל פרק כמעט מציג דמויות חדשות, תעלומה נוספת וחוסר בהירות. רק ב-50 העמודים האחרונים של הספר (שאורכו כ-480 עמודים!) מתחילים להיסגר כל הקצוות. אלו גם העמודים המותחים והסוחפים ביותר.
החצי השני של הלילהשפרה קורנפלד0איזה כיף זה שספר מצליח לזרוק אותך לעולם חדש ואחר, וגם להכיר לך כמה דמויות מעניינות לעומק, וגם ללמד אותך כמה דברים שלא ידעת, וגם להצחיק וגם לרגש וגם להפתיע. אז הספר הזה עושה את כל זה ויותר. בימים האחרונים השקעתי כל דקה פנויה בקריאה ב"חצי השני של הלילה", וכשלא קראתי דיברתי אל עצמי ביידיש, מאמש. זה סיפור קטן על אהבה, סביבו יש סיפור גדול על קהילה. קהילה דתית שיש בה גם אהבת חינם ושמחה ולימוד תורה וגם עצב וכעס ואכזבה ושקרים, בקיצור, בני אדם. ויש נערה אחת חמודה, דבורה, שמגלה את העולם בתוך הקהילה הסגורה הזאת, היא קוראת ספרות חילונית בהסתר, היא מעשנת בידי, היא מתרגשת מבחור צעיר, היא מגלה עובדות תמוהות על ההורים שלה, בקיצור, נערה מתבגרת. נהניתי מהקריאה, לפעמים ממש התמוגגתי מהנאה, למשל מהקטעים של מערכת היחסים של שמשון עם עץ החרוב.
