Uגל ית•לפני 17 שניםמצטערתהכרחתי את עצמי לקרוא, אחרי בערך שנתיים הצלחתי, ושנאתי כל שניה.על הביקורת של יעקב על זן ואמנות אחזקת האופנוע מאת רוברט מ. פירסיג
Uגל ית•לפני 17 שניםספר טוב וחשובמעורר שאלות ומחשבותעל הביקורת של יעקב על על העיוורון מאת ז'וזה סאראמאגו
Uגל ית•לפני 17 שניםכתוב טוב אבל לא התאהבתיעל הביקורת של null null על צלה של הרוח מאת קרלוס רואיס סאפון
אין מחיר לחופשטום הודג'קינסוןבהמשך ל"אין מחיר לחופש" יש קבוצה נפלאה בפייסבוק שנקראת "יוצאים מהסופר" - https://www.facebook.com/groups/outofthesuper/
חצי אחלארס סובי כריסטנסןסיימתי עכשיו לקרוא את חצי אח. לקחו לי מספר חודשים, מה שאומר שלא כל כך נהנתי, אבל לקראת הסוף היה לי קשה להניח את הספר ורציתי להבין את הסוף. הספר משאיר אותך עם קצוות פתוחים לא נוחים אבל גם לא " לועס לך את החומר ".לקראת הסוף התחלתי לקרוא אותו מההתחלה כדי להבין את סופו כי הוא כתוב כמו מסגרת. את זה אהבתי. קניתי את הספר בגלל שהוא עב כרס, בגלל שהוא סאגה משפחתית במקום לא מוכר, נורווגיה. אבל היה קשה להבין אותו דוקא בגלל הפער התרבותי. הוא כתוב ללא דרמות גדולות, בריחוק ובקור ותוך כדי שאני מתארת את הכתיבה אני מבינה את המשמעות של השלג והקרח והאלכוהול בספר. מסופר על ברנום. ברנום הוא סופר/תסריטאי. הוא כותב על חוויות הילדות שלו. הוא גם שתיין. הוא כותב על הנשים שגידלו אותו, על אביו השקרן, על אחיו האפל ועל חבריו פדר וויויאן שליוו את ילדותו. הוא כותב על שתיינותו, על תמימותו, על דיסההרמוניה בחייו. זהו סיפור עצוב ומעיק ואני עדיין לא יודעת מה אני חושבת עליו. לבעלי סבלנות.
חצי אחלארס סובי כריסטנסןסיימתי עכשיו לקרוא את חצי אח. לקחו לי מספר חודשים, מה שאומר שלא כל כך נהנתי, אבל לקראת הסוף היה לי קשה להניח את הספר ורציתי להבין את הסוף. הספר משאיר אותך עם קצוות פתוחים לא נוחים אבל גם לא " לועס לך את החומר ".לקראת הסוף התחלתי לקרוא אותו מההתחלה כדי להבין את סופו כי הוא כתוב כמו מסגרת. את זה אהבתי. קניתי את הספר בגלל שהוא עב כרס, בגלל שהוא סאגה משפחתית במקום לא מוכר, נורווגיה. אבל היה קשה להבין אותו דוקא בגלל הפער התרבותי. הוא כתוב ללא דרמות גדולות, בריחוק ובקור ותוך כדי שאני מתארת את הכתיבה אני מבינה את המשמעות של השלג והקרח והאלכוהול בספר. מסופר על ברנום. ברנום הוא סופר/תסריטאי. הוא כותב על חוויות הילדות שלו. הוא גם שתיין. הוא כותב על הנשים שגידלו אותו, על אביו השקרן, על אחיו האפל ועל חבריו פדר וויויאן שליוו את ילדותו. הוא כותב על שתיינותו, על תמימותו, על דיסההרמוניה בחייו. זהו סיפור עצוב ומעיק ואני עדיין לא יודעת מה אני חושבת עליו. לבעלי סבלנות.
אשתו של הנוסע בזמןאודרי ניפנגרהספר הטוב ביותר שקראתי. ממליצה בחום. לכל מי שרוצה לחוש כי האהבה אינה יעד אלא יעוד.
להעיר את הנמרפטר לוין0קראתי את הספר במספר ימים בסקרנות רבה. קשה לרוץ איתו מפני שהנושא לא פשוט וצריך לעכל כל פרק. נושא הטראומה הוא גדול וכואב, וקשה לדבר עליו במספר משפטים. רוב האנשים עוברים בחייהם טראומות קטנות או גדולות אשר משפיעות על חייהם. ולעיתים חייהם לא יחזרו להיות כפי שהיו קודם. המחבר בוחן את הנושא מנקודת זווית חדשה ומעניינת, הוא עושה זאת ע"י השוואת מנגנון הטראומה בן בני האדם לבעלי חיים (שכמעט ואינם סובלים מטראומה) ומגיע למסקנות מאוד ברורות... עד לפתרון התעלומה. ספר מרתק שכדאי לקרוא.
לא רציונלי ולא במקרהדן אריאלי0כתוב בצורה עניינית ושנונה. ספר חובה למי שרוצה להבין למה הוא שותה קפה בארומה קונה בגדים בקסטרו ולא מסוגל להתחיל את הדיאטה ברגע זה אילה רק מחר. הגעתי לספר במקרה והוא הפך אותי ליותר רציונאלי.
צרות ומזל רעלי צ'יילד0צ'ק ריצ'ר יהודי ! מי היה מאמין? כן כן, אני יודע שאמא שלו צרפתיה ואבא שלו אמריקאי. אבל אם הוא לא יהודי, אז איך אתם מסבירים את התנהגותו היהודית לפי התאוריה ה"דג נחשית"? גם ג'ק ריצ'ר כמו כל היהודים עסוק במספרים 24 7 12 חודשים. מחשב כל היום הסתברויות שורש ריבועי, מספרים ראשוניים, כל מספר כל סטיסטיקה זוכה ליחס מלטף. את הספר סיימתי על קרקע שיטחי הכינוס של חטיבת הצנחנים בה אני משרת במילואים -צו 8. חשבתי לעצמי הלואי והיה לנו בפלוגה איזה ריצ'ר אחד, יכול היה מאוד לעזור.... בספר הזה בסדרת ריצ'ר קורה משהו שמאוד מכעיס את ריצ'ר: מישהו מתעסק עם הסוכנים המיוחדים... וזה הרי ידעו שלא מתעסקים עם הסוכנים המיוחדים.... אנו מתודעים ל 3 קולגות של ריצ'ר מהיחידה שהקים בצבא. אנחנו מתודעים ליכולתו לפעול כמנהיג של צוות, כמפקד, לא כזאב בודד. בספר הזה יש לריצ'ר הזדמנות לעשות את מה שאנשים נוטים לעשות בפגישות מחזור: להשוות מה הם עשו עם חייהם לעומת האחרים (השוואה מסוכנת, ומיותרת). צ'ילד לטעמי לא משקיע מספיק בדמיות חבריו לנשק של ריצ'ר, ובסוף במקום לקבל מארג מעניין מתקבל שוב ריצ'ר מול שאר העולם, כאשר השוטרים הצבאיים הנוספים נשארים שטוחים כמו מטרות קרטון (סילחו לי על הדימוים, זה עולם המושגים שלי בשבועות הקרובים). הביקורת נכתבה במכשיר טלפון (לא שלי) אז תסלחו לי על טעויות ההקלדה שבטח שזורים בה. לקחתי איתי המון ספרים לצו 8 הזה, מקווה שאצליח לקרוא אותם. ביקורת תהיה כשאחזור להיות אזרח. שיבואו ימים שקטים במהרה. הספר כתוב כרגיל, בצורה מרתקת המקשה להניח אותו.
![חמסין וציפורים משוגעות [2011]](https://d3puo8fj28n16q.cloudfront.net/eyJidWNrZXQiOiJzaW1hbmlhLXB1YmxpYy1hc3NldHMiLCJrZXkiOiJib29raW1hZ2VzL2NvdmVyczMvMzUzMTEuanBnIiwiZWRpdHMiOnsicmVzaXplIjp7IndpZHRoIjoxMjgsImZpdCI6Imluc2lkZSIsIndpdGhvdXRFbmxhcmdlbWVudCI6dHJ1ZX0sInRvRm9ybWF0IjoiYXZpZiIsImF2aWYiOnsicXVhbGl0eSI6NjB9fX0=)
