טוב, אולי אני משוחדת כי אני חיה ככה כבר מעל שנה, ורציתי לחיות ככה הרבה יותר זמן, אבל זה ספר עיון טוב, קולח ופרקטי (שלושה דברים שאני אישית צריכה כדי לסיים ספר שהוא לא סיפור). הספר הזה הוא התנ"ך שלי ואני חושבת שלקרוא ולא ליישם מחמיץ את המטרה. עם זאת, אני רואה אנשים שאוהבים לעבוד ולפתח קריירה ולצאת למסע קניות בקניונים וללבוש מותגים וכמעט כולם שאיפתם בסופו של דבר אחת, להיות ראויים למשכנתא מהבנק. אז ככה שאם מעולם לא חלמתם על חופש או שמבחינתכם לעבוד מהבוקר עד הערב זה "קריירה" ו"הגשמה עצמית" ואתם לא יכולים בלי אוטו חדש או בלי שיהיה לכם בארון סט מותגים, הספר הזה יראה לכם הזוי. אבל בשבילי, הוא ספר יומיומי, ספר הדרכה לחיים שהם לא רק חלום אלא מציאות מציאותית בהחלט.

קראתי את הספר לקראת חופשת השחרור שלי, אני חושב שהיו מעט מאוד ספרים שיכלו להתאים לתקופה הזאת יותר מהספר הזה.

האם אני חי את חיי בצורה שבה הייתי רוצה? באופן שבו אני חולם? באופן חופשי? מערכות גדולות מני מאפשרות לעצמן לכופף אותי, או שמא אני הוא זה שמאפשר למערכות גדולות ממני לכופף אותי? חשבונות, משכנתא, פחד, ניוון, שופינג, שעמום, זמן- כל אלה רשימה חלקית של הדברים שמשעבדים אותנו בתמימותנו, כל פרק קצר בספר שופך אור על נקודה שונה ועל דרכים פשוטות בהן אפשר להשתחרר מאותם כבלי שעבוד.
שלא כמו שזה נשמע, הספר אינה מדריך פולחני, הוא לא מתיימר ולא מתנשא. הכתיבה קלה, נעימה ומובנת. הסופר שופך את משנתו לגבי חופש, וניכר בכתיבה כי היא כזו. היו חלקים שדעתי ודעת הסופר לא עלו בכנה אחד, למשל השימוש החוזר שלו בדוגמת החופש בימי הביניים שלדעתי פשוט מתעלם מהאינקוויזיציה ומהמשטר הפאודלי באותם שנים.

הספר שפך אור על נקודות חשוכות שלא ראיתי, על מחשבות שלא חשבתי (ואולי גם מישהו לא רצה שאראה ואחשוב), שמחתי על ההזדמנות להתעמת איתן.

ציטוטים נבחרים:

"הקריירה מתבססת על רעיון של טיפוס מתמיד אל עבר נקודה שהולכת ומתרחקת".

"ספק אם כל ההמצאות המכניות שהומצאו עד היום הקלו את עמל יומו של אדם כלשהו...[המכונות] אפשרו לאוכלוסייה גדלה והולכת לחיות אותם חייך של פרך ושבי, ולמספר גדל והולך של יצרנים ואחרים לעשות הון...(גו'ן סטיוארט מיל, 1848)"

"...ככל שמתרחבת מערכת-המכונות וחלוקת העבודה, כן גדלה גם כמות העבודה, אם על ידי ריבוי שעות העבודה, אם על ידי ריבוי העבודה הנדרשת בזמן מסוים על ידי התנועה המואצת של המכונות וכו. (מרקוס ואנגלס, 1848)".