סיימתי לקרוא את הספר לפני קצת יותר משבוע ורציתי לכתוב עליו ביקורת, אך דחיתי את הכתיבה מפאת נסיעתי לחופשה בים המלח. ליד הגורל חלק בכך. (תבינו בהמשך)

אספר בקצרה על הספר שהיה לכם מושג על מה מדובר. "סגן צעיר בחיל הפרשים האוסטרי(טוני) פוגש צעירה נכה(אדית), ומתוך רחמים סר לבקרה ומקדיש לה את רוב שעותיו הפנויות. לתדהמתו הוא מגלה כי הנערה התאהבה בו, ומכאן מתחילה השתלשלות עניינים שאין לעוצרה".

סיפורי מתחיל בשבת שעברה, שעת צהריים, אני לקראת סופו של הספר, ברקע צלילי תוכניתו היפה של אבי אתגר, ואז פתאום עולה קולה של דיאנה גולבי (מכוכב נולד) בביצוע מצמרר לשיר "אם תלך מכאן" הידוע במקורו מצרפתית ("Ne Me Quitte Pas") של ז'אק ברל. ואני כמו שומע את קולה של אדית יוצא מבין דפי הספר לעבר טוני אהובה. לא יכולתי לבקש פסקול מושלם יותר לסיומו של הספר!

למחרת כאמור נסעתי לחופשה בים המלח, בהגיעי למלון נתקלתי בלובי בבחורה צעירה המתקשה בהליכתה ונעזרת בקביים מלווה בבני משפחתה, לפי המבטא הייתה כנראה תיירת מחבר העמים שבאה מטעמי בריאות. יהייה זה מיותר לציין שראיתי אותה כל יום במהלך החופשה. דמותה של אדית מהספר ריחפה באוויר כל עת שנתקלתי בה מן הסתם, ולא פעם חשתי שהספר והמציאות חברו יחד.

בשובי מהחופשה (כעבור חמישה ימים) שמעתי מבת דודתי(נכה הנעזרת במקל הליכה) שהיא עומדת להנשא בקרוב. אין לי מילים לתאר את שהרגשתי: הלם וצמרמורת אחזו בי מחד ושמחה גדולה מאידך על הבשורה. מסתבר שהחיים מזמנים לנו סיפורים לא פחות יפים מאשר בספרים.

ואם נעזוב לרגע את סיפורי האישי, מדובר בסיפור שובר לב שעוסק ברגש הרחמים ואולי בסכנה שברחמים. אני הזלתי דמעות בסופו, נראה לי שגם אתם.

ספר מרשים. במעט מעל מאה עמודים, באנגלית עמוסה בסלנג, הצליח סטיינבק ליצור את אחד הסיפורים האנושיים והמרגשים ביותר שקראתי.

ג'ורג' ולני, שני נוודים אמריקאים הנעים ממחוז אחד למשנהו בעקבות חלומם לקנות חווה ולהשתקע בה. לני, ענק הלוקה בשכלו ובעל נפש של ילד, חולם לגדל ארנבים. ג'ורג', חבר שהוא כמעט אב ללני, חולם על היום בו יוכלו להפסיק לנדוד וימצאו מקום בו יחיו בשקט.

תקרית בה היה מעורב לני בעיירה בה עבדו אילצה אותם לנדוד שוב, הפעם לחווה מבודדת בה קיווה ג'ורג' שיוכלו לחסוך מבלי שלני יסתבך פעם נוספת. החווה מתגלה כמיקרוקוסמוס לחריגים בארה"ב של שנות ה-30; נער אורווה שחור, זקן קטוע-יד שאינו יכול לעבוד ומעביר את זמנו בטיפול בכלבו הקשיש ונערה כפרית החולמת על פרסום ותהילה שנישאה לבנו של בעל החווה, גבר צר אופקים וקנאי.

תקוותיו של ג'ורג' מתבדות פעם נוספת, כשבנו של בעל החווה נטפל ללני פעם אחר פעם. מתוך הבנה כי אין להם לאן ללכת, ג'ורג' מורה ללני להנמיך פרופיל ומקווה כי יצלחו את החודש הנותר להם.

טרגדיה איומה המתרחשת עקב תמימותו וכוחו של לני מנפצת את החלום. אז מבין ג'ורג', כי אולי באמת אין מקום לחריג בחברה שלא מסוגלת לקבלו.

סיפור לא קל המותיר לא מעט הרהורים. חרף משקלו הכבד, נהנתי מכל רגע של קריאה; התאהבתי בלני כבר בתחילת הספר, כשהסביר לג'ורג, בתום של ילד, מדוע הוא שומר עכבר מת בכיסו. סבלתי עם קנדי הזקן, כשחבריו לצריף דרשו כי ימית את כלבו הקשיש, כיוון שהריח מפריע להם. מעל הכל, כאב לי על לני שלא עמד בניסיון פעם נוספת.

מומלץ בחום. אל תוותרו על שפת המקור.

את ההמלצה לקריאת הספר קבלתי בדרך לא שגרתית. לפני זמן מה נזדמנתי לחנות ספרים בכפר סבא, ושם שמעתי בחורה אחת אומרת לחברתה 'אויש זה ספר מעולה ממש כדאי לך לקנות', הצצתי מתוך סקרנות לראות על מה היא ממליצה וראיתי 'בינת השכוי'. לא התערבתי בשיחה אבל החלטתי לסמוך עליה ולשאול את הספר מהספריה. אכן ספר מעולה ללא ספק, וכמו שכתבו קודמי ספר שכדאי לחזור ולקרוא אותו מזמן לזמן. מאז כבר השגתי לעצמי עותק.
(כאן המקום לשלוח לאותה בחורה את תודתי...).

בספר, רופא כפרי זקן בלִוְית התרנגול שלו ומקלו העשוי מעץ דובדבן מתוק, מספר את סיפור חייו עם הרבה חכמת חיים, אופטימיות והתמודדות עם הבדידות והמוות. הפרקים בספר קצרים וכל פרק ממש פנינה של חכמה ויופי.

מומלץ בחום.