•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
בעולם בו אין לך מזון, וודאי שלא תחליפים או תרופות, זה מוסרי לחלוטין לאכול בשר. ושלא תטעי, גם אני צמחונית ותו לא, ונגד התעללות. לגבי הקניבליזם, התיאור לא תפס יותר מרבע דף, תודה. היה הרבה מעבר למשחק עצמו, היו רגשות ותחושות, אי אפשר להתעלם מזה. או שלא קראת עד הסוף, או שלא העמקת מספיק. כול אחד והטעם שלו, אבל הביקורת הזאת לא נותנת סיבה די טובה.
כול חלק ופרט היה רכיב בספר הזה. ציד, מותה של פרים, כול דבר כזה או אחר עניין איכשהו. היו פה חלקים שלמרות שהיו ממש מתחת לאף שלנו, היה קשה לצפות אותם. לא אתכחש לכך שהיו יתר על המידה של תיאורי מלחמה. אם זאת, במלחמה יש מחיר וכזה הוא המחיר. למען האמת, מותה של פרים רק הראה שאין משהו מושלם. והרי הציגו אותה כמושלמת ותו לא. גם קטניס לא יכולה להיות תמיד בחוזק ובכוננות. שתי כוכבים, חבל מאוד. תשקלי לקרוא שוב, אולי זה יעזור.
אני דיי מתרחקת מספרים כאלה, בגלל העלילה הנדושה, לעוסה וקיטשית. מצחיק שהעלת את הקטע של עיניים בצבעים מיוחדים, כי זה באמת הגיע למצב שבד״כ לכל הדמויות יש עיניים בהירות(בעיקר כחולות), וכשאתה ניתקל בדמות עם עיניים חומות, זה מרגיש כאילו חום נהיה צבע מיוחד ונדיר. אז אולי זה גם טוב. שלשם שינוי צבע חום הוא נדיר, כי זה הופך אותו למיוחד יותר(:
מסכימה אתך בקשר לעיניים חומות, הרבה סופרים לוקחים רק אנשים עם עיניים כחולות/ירוקות/מיוחדות איכשהו, במקום פשוט חומות, כשבאמת רוב האוכלוסייה היא עם עיניים חומות, ופגשתי המון אנשים עם עיניים חומות מדהימות! וגם לי יש עיניים ירוקות וגם אני גאה בזה ^^ אה, ביקורת מצוינת!
