"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל!" (את מחיאות הכפיים תשלימו בעצמכם)

ברוכים הבאים למנהרת הזמן, היעד שנת 1948 אורך הנסיעה בערך כשנה וחצי- שנתיים. חולים, נשים בהריון ואנשים הסובלים מרגישות קלה עד חמורה להיסטוריה מתבקשים שלא לעלות. אנו מאחלים לכם נסיעה נעימה ותודה שבחרתם לקרוא את 1948.

ועכשיו בנימה רצינית יותר...
השנה היא 1947 ארץ ישראל לאחר החלטת החלוקה באום על סף מלחמת אזרחים בערים המעורבות ובישובים הכפרים נערכים היהודים וארגון "ההגנה" למלחמה שתקבע את גורל הישוב היהודי בארץ ישראל ולמעשה את גורל המדינה היהודית שעוד לא נולדה. הערבים נחושים בדעתם למנוע מהיהודים לממש את חלומם ההיסטורי של הקמת בית יהודי בארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות גלות ומגייסים לשם כך בעזרת דמגוגיה בעלת אופי מוסלמי ג'יהדיסטי מתנדבים מהארץ ומחוץ לה כדי להכרית את הישוב היהודי הצעיר. כיצד אם כן הצליח ישוב יהודי של כחצי מליון להביס מליונים רבים של ערבים (ערבי א"י ובשלב מאוחר יותר צבאותיהם הסדירים של מדינות ערב)?.

לא אלאה אותכם יותר מידי בפרטים (לשם כך יש את הספר) רק אציין שהתשובה מורכבת, מרתקת בשורה התחתונה דורשת 450 עמודים רצופים פרטים ועובדות היסטוריות כדי לענות עליה. הדבר שיפה פה ושעוד לא הזכרתי אותו היא שכמה שהספר ארוך (והוא ארוך, ראיתם כמה עמודים רשמתי שהוא?) הוא לא מייגע כמו שספר היסטוריה עשוי להיות. לאורך כל הספר מציג בני מוריס ניתוח היסטורי מיומן וברור להפליא תוך כדי התייחסות לשלל הגורמים במערכה הראשונה על מדינת ישראל: מלחמת האזרחים, הזירה המדינית, תרומתם של יהודי חו"ל בלחץ על הבינ"ל (בעיקר בארה"ב) ומנגד הלחץ הכלל ערבי, שגם לו הייתה השפעה לא מבוטלת ועוד, וכל זה מבלי לחזור על עצמו או "לטחון מים" כמו שאומרים. אין מה לומר, ספר מרתק, אומנם קצת כבד (בכל זאת ספר היסטוריה) אבל מחכים ממש (לי אישית הספר חידש המון, אבל ממש המון בסוגיות שנמצאות היום בלב הקונצנזוס הישראלי והבין לאומי כמו סוגיית הגבולות או הפליטים.)

לסיכום, אין מה להוסיף. אחלה ספר, אין מילים, מרתק!

(דרך אגב, מיותר לציין שכל האמור נכתב בהנחה שהקורא\ת חובב היסטוירה או לפחות מתעניין בנושא המדובר כיוון והיה ולא כך, אני מסיר כל אחריות במקרה של הרדמות כרונית או השתעממות למוות.

אבישג
גילוי נאות וקלקלן– סיפורי התנ"ך מהלכים עליי קסם ואני יכולה לחפור עליהם שעות, לכל הקורא הישר – ראו הוזהרתם, אם המשכתם – נפלתם על ביקורת ארוכה וכל זאת : על אחריותכם.
נערה הייתי וגם זקנתי וטרם יבשה הדיו של סופרי שפת הקודש ושפות לועז מעל עטם או מקלדתם בשבתם לכתוב על דוד המלך ועל דברי ימיו, לילותיו, מעלליו, חייו,נשיו, תככיו ועורמתו, וכמעט לאף אחד מהם, אין מילה טובה או שבח לאחד המלכים החשובים ביותר שקמו לעמנו מתחילת ההיסטוריה הקולקטיבית המשותפת אם לא החשוב מביניהם.
החל מז'וזף הלר-המלך יודע , דרך שטפן היים - דוד המלך, חגי דגן - למלך אין בית, יוכי ברנדס - מלכים ג', מדוע לא רצחת את המלך - סם ש. רקובר, וכלה, בינתיים, באבישג - של אברהם בורג. כמעט כל הסופרים/ת הנזכרים לעיל מאירים בספרם את שאול המלך הטראגי באור של מלך נערץ, וסובל בשל גורל שנקבע מראש עם סוף טראגי ואכזרי כיאה לגיבור אציל הנוהג כסמוראי בכישלון הקרב ומבצע בעצמו נפילה הרואית על החרב.
ואילו את דוד המלך, גיבור ישראל, נעים זמירות ישראל, מחבר "תהילים",המפקד והלוחם שהכה ברבבותיו (או שכך מעיד השיר התנ"כי), שהציל את עמו מפלשתים על ידי פגיעה בול עם אבן קלע במצחו של גלית הפלשתי הענק והאימתני, שנמלט פעמים אינספור מניסיונות הרצח שזמם עליו שאול המלך אל המדבר, שספד באהבה רבה כל כך את יהונתן האהוב עליו יותר מנשים, קינה שנקבעה בזיכרון הקולקטיבי של עמנו כסמל לקינה הראוי לקריאה בימי זיכרון לחללי מלחמות ישראל. מלך 40 שנים ארוכות. כבש שטחים והרחיב את הממלכה. איחד את ישראל ויהודה לממלכה בלתי מנוצחת רחבה ואידיאלית בחלומות היהודים בכל הדורות.
מתארים בספרים אלו כרב תחבולן, רוצח בדם קר ובערמומיות, מתנגדים או בעלים של נשים בהם חשק. הגיע לשלטון על ידי כך שדאג שלא יישאר כל זכר לבית שאול , ועוד כהנה וכהנה מזימות ותחבולות לרוב ומעל לכל בעל אנוכיות חסרת גבולות.

הקורא ספרי מדע בדיוני מצפה שהסופר יציג תשתית בדיונית כלשהי, ועל הרקע הזה יעמת את בני האנוש, ויגרום למתח בין מה שידוע לנו על אנשים - שלא משתנה - לבין התמודדותם עם העולם הבדיוני שברא הסופר. אני לא חושבת שצ'אפק התכוון לכתוב מדע בדיוני - יש בספרו כמות הרבה יותר גדולה של הומור מהמקובל בז'אנר - אבל אפשר לקרוא אותו כמדע בדיוני כמו גם כסאטירה ואליגוריה.

מעשה בהזדמנות שניקרה על דרך האנושות - גילוי מין חדש של יצורים שוכני מים, שהם חרוצים, אינטליגנטיים, הומוגניים, לא מתמרמרים כשעושים להם עוול ויכולים להגיע לכל המקומות הבלתי נגישים לבני האדם - ולהרוויח בשבילם כסף. מה יעשו בני האדם? נכון - ינצלו אותם כדי להרוויח עוד ועוד כסף, ימנעו מהגינות (הגינות עולה כסף), יעדיפו את האינטרס המיידי הצר על אינטרסים ארוכי טווח ובסופו של עניין יביאו את עצמם, כמין, אל עברי פי פחת.

את הספר אפשר לחלק לשלושה חלקים, כשכל אחד מהם לוקח את הסיפור למקום אחר. החלק הראשון מספר על גילוי הסלמנדרות, על ידי מגלה תמים בעל כוונות טובות שכוונותיו הטובות הן הדרך לגהינום בעתיד. החלק השני עוסק במאמרים ומחקרים מאלפים בו מוכיח צ'אפק את יכולתו לדבר בכמה קולות ובו הסאטירה - על גבול הגרוטסקה - בולטת במיוחד. החלק השלישי עוסק במלחמה עצמה, כשבני האדם נוכחים שהסלמנדרות המתחרות איתם על שטחי המחייה הפכו לסיכון שישמיד את המין האנושי.

הספר מרתק בדרך כלל. הוא עוסק בטבע האנושי מכמה זוויות - ניצול ה"פראיירים" כי אפשר. אכזריות לחלשים כי זה טבעי. רמאות עצמית כי לא נעים. רצון ללמוד את המין האחר בצורה קלינית מעוררת צמרמורת. ועם אלה כתיבה מלאת הומור, מאירה מניעים נסתרים, כמו שאיפת כוח וכבוד ומדיניות מסובכת שרווחה באירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת.