ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 8 בנובמבר, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הקורא ספרי מדע בדיוני מצפה שהסופר יציג תשתית בדיונית כלשהי, ועל הרקע הזה יעמת את בני האנוש, ויגרום למתח בין מה שידוע לנו על אנשים - שלא משתנה - לבין התמודדותם עם העולם הבדיוני שברא הסופר. אני לא חושבת שצ'אפק התכוון לכתוב מדע בדיוני - יש בספרו כמות הרבה יותר גדולה של הומור מהמקובל בז'אנר - אבל אפשר לקרוא אותו כמדע בדיוני כמו גם כסאטירה ואליגוריה.
מעשה בהזדמנות שניקרה על דרך האנושות - גילוי מין חדש של יצורים שוכני מים, שהם חרוצים, אינטליגנטיים, הומוגניים, לא מתמרמרים כשעושים להם עוול ויכולים להגיע לכל המקומות הבלתי נגישים לבני האדם - ולהרוויח בשבילם כסף. מה יעשו בני האדם? נכון - ינצלו אותם כדי להרוויח עוד ועוד כסף, ימנעו מהגינות (הגינות עולה כסף), יעדיפו את האינטרס המיידי הצר על אינטרסים ארוכי טווח ובסופו של עניין יביאו את עצמם, כמין, אל עברי פי פחת.
את הספר אפשר לחלק לשלושה חלקים, כשכל אחד מהם לוקח את הסיפור למקום אחר. החלק הראשון מספר על גילוי הסלמנדרות, על ידי מגלה תמים בעל כוונות טובות שכוונותיו הטובות הן הדרך לגהינום בעתיד. החלק השני עוסק במאמרים ומחקרים מאלפים בו מוכיח צ'אפק את יכולתו לדבר בכמה קולות ובו הסאטירה - על גבול הגרוטסקה - בולטת במיוחד. החלק השלישי עוסק במלחמה עצמה, כשבני האדם נוכחים שהסלמנדרות המתחרות איתם על שטחי המחייה הפכו לסיכון שישמיד את המין האנושי.
הספר מרתק בדרך כלל. הוא עוסק בטבע האנושי מכמה זוויות - ניצול ה"פראיירים" כי אפשר. אכזריות לחלשים כי זה טבעי. רמאות עצמית כי לא נעים. רצון ללמוד את המין האחר בצורה קלינית מעוררת צמרמורת. ועם אלה כתיבה מלאת הומור, מאירה מניעים נסתרים, כמו שאיפת כוח וכבוד ומדיניות מסובכת שרווחה באירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת.
צ'אפק עצמו נפטר ב 1938 מדלקת ריאות ולא הספיק לראות את הנאצים פולשים לארצו ושורפים את כתביו. ירושתו הספרותית המכובדת תורגמה בחלקה. הסיפור, כבר אמרו לפני, רלוונטי למרות שהוא בן 80.
מה כן? הומור (לפעמים כפייתי) ניתוח (נכון ועושה צמרמורת) איפיון הדמויות (מקים אותן לתחיה). מה לא? לפעמים הוא שם בפי דמויותיו נאומים ארוכים המסבירים את עמדתו, במקום לאפשר לסיפור לספר את עצמו, ולפעמים האליגוריה כל כך מציאותית שזה מפחיד. יאהבו אותו, כנראה, המוכנים לקרוא ביקורת חברתית במסווה של סיפור בדיוני. ושונאי מלחמות, כמובן.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 10 חודשים)
תודה רבה, אושר, על שליפת הביקורת מהבוידם.
האמת היא, שאנשים אינם שווים זה לזה. למרות עשיריות האחוז של שונות ביולוגית, יש שונות רבה בין האנשים, שחלקם מצליחים להפיק מעצמם הרבה יותר מאחרים. אני לא הייתי משווה את צ'אפק לאורוול. הם שונים לחלוטין בסיגנון הכתיבה ובנושאים עליהם הם כותבים. אישית לא מעניין אותי אם סופר נחשב אנטישמי. כל מה שמעניין אותי בסופר הוא מה הוא כותב. בשאר דעותיו אני לא מתעניינת. |
|
אושר
(לפני 10 חודשים)
עד היום אנשים מסתכלים על אנשים אחרים מלמעלה.
קראתי ב 2014
פי 1,000 יותר טוב כותב צפק היהודי ממקבילו ג'ורג' אורוול האנטישמי, ( ב1984 שלו ברוך גולדשטיין מלשין על הגיבור הנבוב שלו לשלטונות הדיסוטופים). |
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה. dushka !
הוספתי אותו לרשימה שהיא ממש נס פח השמן - למרות הספרים שיוצאים ממנה, היא נשארת באותו אורך...
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
כבר עשיתי את זה בביקורת של שין שין
אבל ממליצה שוב על "האיש שידע לעופף"- קובץ סיפורים קטנים ומרוכזים.
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
כשחיפשתי פרטים על צ'אפק המילה "רובוט" עלתה כמעט בכל האתרים.
באחד המקומות - לא זוכרת איזה - הזכירו את זה.
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
יעל - אין כמעט מחלוקת על כך שאין כמעט עובדה שאינה שנוייה במחלוקת...-:)
איפה קראת את זה?
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, רץ!
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא!
העובדה הזאת, מסתבר, שנויה במחלוקת. קראתי שהוא אמנם כתב סיפור עם "רובוט" אך הבטוי הומצא עוד קודם.
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעולה
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
יופי של סקירה.
ואתר סימניה גילה לי עכשיו שצ'אפק הוא זה שהמציא את המילה רובוט.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת