בעשרים השנים האחרונות היה הציבור הדתי לגורם מרכזי בעיצוב פניה של החברה בישראל בכלל, ושל הפוליטיקה בפרט. הדתיים החדשים סוקר את החברה הדתית בישראל על מגזריה השונים, למן הדתיים הלאומיים ועד החרדים - את אורחות חייהם, תורתם ויעדיהם האישיים והציבוריים. הספר בוחן את השינויים שהתחוללו בחברה הדתית, ומסקנתו - הציבור הדתי מושפע השפעה עמוקה מן החילוניות המודרנית של כלל החברה בישראל, וההשפעה הזו משנה אותו ומעצבת "דתי חדש". השינוי המתחולל בחברה הדתית נובע דווקא מן העוצמה הגוברת והולכת שלה, שכן התגברות נוכחותה הדמוגרפית והתעצמות מעורבותה הפוליטית דווקא הגדילו את "שטחי החיכוך" שלה עם העולם החילוני, והתוצאה היא פתיחות להשפעות. כאמור, הדתיים החדשים עוסק בכל מגזרי הדתיים בישראל - הציונים הדתיים והדתיים הלאומיים של יוצאי "מרכז הרב": החרדים - ליטאים וחסידים - לפלגיהם: הדתיים המזרחיים ובכלל זה ש"ס ועוצמתה הגוברת. והשורה התחתונה היא: כל המגזרים הדתיים, ובכללם החרדים, הם כיום מערביים יותר, מודרניים יותר, וחשים תחושת השתייכות למדינה ולחברה והזדהות רבה יותר משחשו בעבר....

יהושע כהן היה לכאורה אחד ממאות ``החיילים האלמונים`` של הלח``י. למעשה, בלט בכושר המנהיגות שלו גם כאיש מחתרת מן השורה. הוא האיש ששיקם וקיים את שרידי המחתרת בשעתה הקשה ביותר, לאחר מות ``יאיר`` ומאסר שאר חברי ההנהגה, והוא האיש שעליו הוטלה משימת ההתנקשות ברוזן השבדי פולקה ברנדוט, המתווך מטעם האו``ם, ב1948-. לאחר הקמת המדינה היה יהושע כהן בין ראשוני קיבוץ שדה-בוקר, ושם גם הפך לידיד קרוב לדוד בן-גוריון, יריבם הגדול של האצ``ל והלח``י. ברבות השנים הפך גם למחנך נערץ, המקדיש את כולו לנושא אחד - הגבורה היהודית לדורותיה. בשלוש תחנות גבורה עסק במיוחד: מצדה, גוש עציון והעמידה היהודית בשואה. מה חיבר בינו לדוד בן-גוריון? מה הפך אותו למחנך אהוב, נערץ על ידי אלפים? הספר הזה הוא מסע אל דמותו הסוערת של יהושע כהן. יאיר שלג, 33, הוא עיתונאי - חבר מערכת השבועון הירושלמי ``כל העיר`` וכותב מאמרים פובליציסטיים בעיתון ``הארץ``. רוח מדבר הוא ספרו הראשון....

זה כשני עשורים בולטת בישראל התופעה של עיסוק מחודש ואינטנסיבי ביהדות: בתי מדרש וקבוצות לימוד; קהילות תפילה חילוניות; טקסי חתונה יהודיים אלטרנטיביים; תכניות רדיו וטלוויזיה מיוחדות ליהדות; טורים עיתונאיים המוקדשים לפרשת השבוע; זמרים המלחינים ומבצעים פיוטים עתיקים; לימודי חסידות וקבלה; ועוד ועוד. הספר שלפנינו הוא ניסיון ראשון מסוגו למפות את מגוון ההיבטים של תופעה מיוחדת זו ולתאר את התפתחותה השיטתית וההדרגתית. יאיר שלג בדק את ביטוייה של התופעה במערכת החינוך ובצה"ל ואת פניה הייחודיים בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ובקרב הציבור המזרחי הישראלי הוותיק, וכן בתקשורת ובמוזיקה הפופולרית. הוא שוחח עם פעילי ארגונים חברתיים וחקר כיצד הרפואה האלטרנטיבית, טכניקות טיפוליות ואפילו העוסקים באקולוגיה קשורים להתפשטות התופעה בחברה הישראלית. בסיכום הספר הוא עומד על שני רכיבים חשובים שלה: מן הצד האחד, הקושי להתחרות בכוח המשיכה של תרבות ההמונים הצרכנית לעומת סכנת הגלישה לפונדמנטליזם; ומן הצד האחר, ההשלכות הרחבות שיש לתופעה, ובראשן יצירת יהדות ישראלית שלעיצובה שותפים חילונים ודתיים גם יחד....

אין חולק שמבחינה רעיונית קיים מתח מובנה בין הדת למדינה. אך האם המתח שבין ההלכה לדמוקרטיה ניתן לגישור מנקודת המבט הדתית? ואם כן – כיצד עושים זאת? המחקר שלפנינו בודק סוגיה עקרונית זו. גם אם לא כל הציבור הדתי נשמע לפסיקות הרבנים, הם עדיין בבחינת הסמן האידאולוגי החשוב של החברה הדתית ביחסה לדמוקרטיה. יאיר שלג, עורך המחקר, חקר את עמדותיהם של רבים מהרבנים הבולטים בציבור החרדי והדתי-הלאומי בישראל ובירר אתם כיצד הם מבקשים ליישב את המתח שבין ההלכה לדמוקרטיה ובין הדת למדינה. שלג הסתמך על כתביהם ועל התבטאויותיהם של רבנים כדוגמת הרב אליעזר מנחם שך, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב דב ליאור והרב אברהם שפירא. הוא ראיין ישירות את הרבנים שהסכימו לכך, למשל הרב ישראל מאיר לאו, הרב יובל שרלו, הרב חיים דרוקמן והרב יהודה עמיטל. במחקר נבחנו עמדות הרבנים בשלושה נושאים מרכזיים הנוגעים במתח שבין הלכה לדמוקרטיה: החקיקה ומערכת המשפט החילוניות, מעמדם של הלא יהודים בישראל ומעמד הנשים. ...

"ואם יתקפו האחד השניים יעמדו נגדו, והחוט המשולש לא במהרה יינתק." קהלת ד, י"ב יותר מ־120 שנה לאחר שהונחה התשתית להקמתה, הציונות הדתית היא אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. חלומה להפוך מ"משגיח הכשרות בקרון המזנון" (ברכבות של פעם) ל"נהג הקטר" של החברה הישראלית כולה – הולך ומתגשם. על אף שהיא מהווה רק כ-12% מהאוכלוסייה היהודית במדינה, טווח השפעתה רחב וניכר: מזה יובל שנים היא מובילה את הפרויקט האזרחי המשפיע ביותר על ההיסטוריה הישראלית, ההתיישבות בשטחי יו"ש. בניה ובנותיה נוכחים בשיעורים ניכרים בצמתי הפיקוד בזרועות הביטחון, כמו גם במצבת הנופלים, והם בולטים ומובילים גם במערכות המשפט, הכלכלה, התקשורת והתרבות. בספרו החוט המשולש מבקש העיתונאי והחוקר יאיר שלג להבין בין היתר מה סוד כוחה של הציונות הדתית; כיצד מתקיים בה מנעד עצום בתחום הדתי, מחרד"לות קיצונית ועד "דתיי־לייט" ודתל"שים (דתיים לשעבר), לצד מונוליטיות ימנית מובהקת בתחום הפוליטי; ומדוע בחר האגף החרד"לי, הקיצוני יותר מבחינה דתית, להדגיש מכל מצוות התורה דווקא את הלכות צניעות.  הספר הוא מסע מרתק להיסטוריה, הסוציולוגיה והאידיאולוגיה של הציונות הדתית, ומתאר את החוט המשולש - המתח שבין היסודות הדתיים, הלאומיים והאוניברסליים שלה - כמוטיב מרכזי המכונן את זהותה. שלג בוחן לא רק מנין הגיעה הציונות הדתית עד הלום, אלא גם לאן היא הולכת.  יאיר שלג, עיתונאי ב"מקור ראשון" ועמית מחקר במכון שלום הרטמן, חוקר את הציונות הדתית ואת סוגיית יחסי הדת והמדינה בישראל. החוט המשולש הוא ספרו השביעי. ...

בתוך עולמה של הציונות הדתית מתקיימת כבר קרוב ליובל שנים קבוצת משנה משמעותית. מדובר באנשים שהשקפת עולמם ציונית לחלוטין: הם משרתים בצבא, מייחסים חשיבות לתרומה מקסימלית למדינה ולחברה ואף רואים במדינה ערך דתי. לעומת זאת, מבחינת יחסם לתרבות המערבית החילונית הם דומים הרבה יותר לחרדים: משתדלים להתרחק מצריכת תרבות חילונית ואף להקפיד באופן קיצוני על הלכות צניעות ועל הפרדה בין נשים לגברים. במשך השנים הם זכו לכינוי חרד"לים (חרדים לאומיים). הם אחראים לכמה מהתהליכים הבולטים בציונות הדתית של הדור האחרון - בעיקר בעניין ההפרדה בין המינים והקמת מוסדות חינוך שמתגאים בהקפדה תורנית יתרה ובד בבד פוגעים במוסדות הוותיקים של החינוך הממלכתי דתי. בשנים האחרונות הם אף בולטים ברמה הכלל לאומית: בקמפיינים נגד הקהילה הלהט"בית ובלחץ על הפוליטיקה החרדית שלא להסכים לפשרות בעניין מתווה הכותל ובתחום הגיור. למרות חשיבותם ונוכחותם ארוכת השנים לא התפרסם עד היום מחקר הבוחן את תופעת החרד"לות לעומקה. את החסר הזה מבקש יאיר שלג למלא במחקרו החלוצי המובא בספר זה. הספר מתאר את הרקע להופעתה של תופעת החרד"לות, את התפתחותה לאורך השנים שהיא פעילה בהן, את קבוצות המשנה בתוכה וגם את תפיסת העולם המשותפת לכולן. כמו כן, הספר מבקש לאתר את המקומות שבהם התופעה החרד"לית מסכנת, או לכל הפחות מאתגרת, את הדמוקרטיה הישראלית וממליץ על דרכי התמודדות עם סכנות אלו. יאיר שלג היה עד לאחרונה חוקר בתוכנית "דת ומדינה" במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומחקר זה נערך במסגרת עבודתו במכון. הוא עיתונאי ב"מקור ראשון", עוסק בחקר החברה הדתית־לאומית לגוניה ובשאלת המתח והאיזונים שבין זהות יהודית, דמוקרטית וישראלית. ...