אביבה ברושי (נולדה ב-1934), מתרגמת, עורכת וסופרת ישראלית.
ילידת תל אביב להורים מבני העלייה השנייה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים שירתה בצה"ל כסמלת מודיעין, השלימה תואר ראשון ושני (פילוסופיה וספרות) באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתלמה באוניברסיטה של מקסיקו, שם כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בנושא "מושג המרכז - טבור הארץ וציר העולם בתרבויות אמריקה הלטינית".
ספרה הראשון, "איש ומעגלו" (פרס ברש תשי"ז), ראה אור בהיותה בת עשרים וזכה לביקורת אוהדת כיצירת נעורים מבטיחה. סמוך לאחריו זכה קובץ שיריה בפרס אנה פרנק מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בה למדה. בשנת 1958 נישאה לפסנתרן שאול בן-אז"ר, וילדה את בתה הבכורה, דפנה. המשפחה חיה זמן-מה בקיבוץ נען ולאחר מכן עברה לירושלים, שם עבדה אביבה כעורכת לשון באנציקלופדיה החינוכית (מוסד ביאליק); וכעורכת ב"פנקס הקהילות" (הוצאת יד ושם; פרס ישראל תשל"ג, 1973); עם תום לימודיה הועסקה כמרצה במכינה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב וכעוזרת מחקר במכון כץ לחקר הספרות (1971-1961). באותן שנים נולדו שני בנים נוספים: ניב, מוזיקאי, ונועם, שחקן ובמאי תיאטרון.
בשנת 1971 יצאה אביבה עם משפחתה לשליחות באורוגוואי מטעם הסוכנות היהודית. שם עסקה בפעילות ציבורית ענפה, הרצתה על תרבות ישראלית וערכה "פינה עברית" בעיתונות המקומית וברדיו. היא השתלמה בשפה הספרדית והחלה ללקט מיתוסים ולתרגם סיפורים מהמורשת האינדיאנית. באורוגוואי ובארגנטינה ראו אור שני ספרים נוספים פרי עטה: "שירים פשוטים" (פרס אנה פרנק לשירה, 1973) ולקט הסיפורים "המבוך" (1974) וכמה מסיפוריה תורגמו לספרדית ופורסמו בכתבי עת מקומיים. באותה שנה נולד בן הזקונים תומר, כיום במאי סרטים ואיש יחסי ציבור.
עם חזרתם ארצה ב-1976 עבדה ברושי כעורכת, מביאה לדפוס ומתרגמת בהוצאות ספרים שונות; כמעצבת חוברות לימוד לאוניברסיטה הפתוחה (1984-1977); וכעורכת כתב-העת "מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים" מטעם מכון דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים (עד 1990). מאוחר יותר עברה לגור בצפת, בגפה.
בשנים 1991-1990 זכתה לחופשת יצירה, ככלת פרס ראש הממשלה למתרגמים, ובפרס אקו"ם בעילום שם על ספרה קצה החוט (ליידי X). בשנים 1997-1996 השתלמה באוניברסיטה של מקסיקו (במסגרת חילופי תרבות מקסיקו-ישראל) והעמיקה את מחקרה בתרבות האינדיאנית, בהשוואה עם מוטיבים מסוימים בתרבויות ישראל והעמים. על עבודתה זו הוענק לה התואר ד"ר לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
מאז חזרתה ממקסיקו היא מרצה לספרות ולתרבות משווה במכללת צפת ומכללת עמק יזרעאל.
ברושי היא אם לארבעה, וסבתא לתשעה נכדים.
[מויקיפדיה]

אביבה ברושי (נולדה ב-1934), מתרגמת, עורכת וסופרת ישראלית.
ילידת תל אביב להורים מבני העלייה השנייה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים שירתה בצה"ל כסמלת מודיעין, השלימה תואר ראשון ושני (פילוסופיה וספרות) באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתלמה באוניברסיטה של מקסיקו, שם כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בנושא "מושג המרכז - טבור הארץ וציר העולם בתרבויות אמריקה הלטינית".
ספרה הראשון, "איש ומעגלו" (פרס ברש תשי"ז), ראה אור בהיותה בת עשרים וזכה לביקורת אוהדת כיצירת נעורים מבטיחה. סמוך לאחריו זכה קובץ שיריה בפרס אנה פרנק מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בה למדה. בשנת 1958 נישאה לפסנתרן שאול בן-אז"ר, וילדה את בתה הבכורה, דפנה. המשפחה חיה זמן-מה בקיבוץ נען ולאחר מכן עברה לירושלים, שם עבדה אביבה כעורכת לשון באנציקלופדיה החינוכית (מוסד ביאליק); וכעורכת ב"פנקס הקהילות" (הוצאת יד ושם; פרס ישראל תשל"ג, 1973); עם תום לימודיה הועסקה כמרצה במכינה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב וכעוזרת מחקר במכון כץ לחקר הספרות (1971-1961). באותן שנים נולדו שני בנים נוספים: ניב, מוזיקאי, ונועם, שחקן ובמאי תיאטרון.
בשנת 1971 יצאה אביבה עם משפחתה לשליחות באורוגוואי מטעם הסוכנות היהודית. שם עסקה בפעילות ציבורית ענפה, הרצתה על תרבות ישראלית וערכה "פינה עברית" בעיתונות המקומית וברדיו. היא השתלמה בשפה הספרדית והחלה ללקט מיתוסים ולתרגם סיפורים מהמורשת האינדיאנית. באורוגוואי ובארגנטינה ראו אור שני ספרים נוספים פרי עטה: "שירים פשוטים" (פרס אנה פרנק לשירה, 1973) ולקט הסיפורים "המבוך" (1974) וכמה מסיפוריה תורגמו לספרדית ופורסמו בכתבי עת מקומיים. באותה שנה נולד בן הזקונים תומר, כיום במאי סרטים ואיש יחסי ציבור.
עם חזרתם ארצה ב-1976 עבדה ברושי כעורכת, מביאה לדפוס ומתרגמת בהוצאות ספרים שונות; כמעצבת חוברות לימוד לאוניברסיטה הפתוחה (1984-1977); וכעורכת כתב-העת "מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים" מטעם מכון דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים (עד 1990). מאוחר יותר עברה לגור בצפת, בגפה.
בשנים 1991-1990 זכתה לחופשת יצירה, ככלת פרס ראש הממשלה למתרגמים, ובפרס אקו"ם בעילום שם על ספרה קצה החוט (ליידי X). בשנים 1997-1996 השתלמה באוניברסיטה של מקסיקו (במסגרת חילופי תרבות מקסיקו-ישראל) והעמיקה את מחקרה בתרבות האינדיאנית, בהשוואה עם מוטיבים מסוימים בתרבויות ישראל והעמים. על עבודתה זו הוענק לה התואר ד"ר לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
מאז חזרתה ממקסיקו היא מרצה לספרות ולתרבות משווה במכללת צפת ומכללת עמק יזרעאל.
ברושי היא אם לארבעה, וסבתא לתשעה נכדים.
[מויקיפדיה]