“המון זמן לא כתבתי שום ביקורת, וטוב לחזור לזה עם ספר כל כך מתוק. בחודש האחרון קראתי בדבקות את סדרת אן שרלי. לא יודעת מה עבר עליי. במקרה נפלתי על הספר הראשון – שאותו השאלתי רק כי קראתי אותו לפני מיליון שנה כילדה, ונתקלתי בו בהוצאה חדשה – והוצאות חדשות זה תמיד טוב. ואחר כך לא יכולתי להפסיק. קצת כמו הקטע של הארי פוטר, רק ש: א. העותקים שלו מחכים לי על המדף כל פעם לפי סדר כרונולוגי, ואני לא צריכה”

“אי שם בחופי אנגליה, על פסגת צוק שנושק לגלים, ניצב לו בית נטוש זה שנים (אפשר לדמיין בית רפאים). "אשדאון" – בית רחב מידות, מרובה חלונות, שלוש קומות – ומן החלונות משתקפים נוף הגלים, רחש וריח הים ואפשר כמעט לחוש את ריח המלוח של המים. ו..הדיירים בבית הקסום הזה - הנאים השכנים זה בעיני זה? סיפורנו עוסק ב"אשדאון" בשתי תקופות שונות: בעבר (1983-4) בית הרפאים נרכש ע"י האוניברסיטה והפך למעונות הסטודנטי”

“את ספרי האסופית קראתי מהסוף להתחלה. כשאני אומרת "הסוף" אני מתכוונת לשלישי, שהיה האחרון שתורגם בתקופה בה קראתי את ספרי האסופית. בחסות הספריה שלנו, שהיתה דלה למדי, ובה למדתי לקרוא לפי הסדר הכרונולגי בו מצאתי את הספרים ולהשלים פערים בעזרת הדמיון ובדיעבד, התחלתי מהספר השלישי וחזרתי אחורה בזמן (לפעמים באופן מאוד ממשי - בחזרה לתרגום מיושן במיוחד). במקום לראות את אן גדלה, צומחת, להיפרד מאנשים שמתו (הו”

“פעמים בן אדם נוסע אל מעבר לים ומוצא כרי דשא ונופים וחוות כאלו ואחרות. הזר והלא מוכר מקבל צורה מטושטשת, מתחדדת לעתים וחוזרת ומתערפלת. בהסתכלות על כל פרט ופרט סביבו הוא רואה איך כל מה שהוא חושב מאבד צורה, איך עדשת היקום לא מסוגלת להתפקס עליו, איך הוא קטן וגדול וחסר צורה ומלא חיים. ובדרך יש חוות כמעין נמשים על קצה העולם, מפוזרות על שולי התודעה בניסיון להתקיים. זו החכמה שלהן, הרי, לא לעשות דבר מלב”

“המון זמן לא כתבתי שום ביקורת, וטוב לחזור לזה עם ספר כל כך מתוק. בחודש האחרון קראתי בדבקות את סדרת אן שרלי. לא יודעת מה עבר עליי. במקרה נפלתי על הספר הראשון – שאותו השאלתי רק כי קראתי אותו לפני מיליון שנה כילדה, ונתקלתי בו בהוצאה חדשה – והוצאות חדשות זה תמיד טוב. ואחר כך לא יכולתי להפסיק. קצת כמו הקטע של הארי פוטר, רק ש: א. העותקים שלו מחכים לי על המדף כל פעם לפי סדר כרונולוגי, ואני לא צריכה”

“אי שם בחופי אנגליה, על פסגת צוק שנושק לגלים, ניצב לו בית נטוש זה שנים (אפשר לדמיין בית רפאים). "אשדאון" – בית רחב מידות, מרובה חלונות, שלוש קומות – ומן החלונות משתקפים נוף הגלים, רחש וריח הים ואפשר כמעט לחוש את ריח המלוח של המים. ו..הדיירים בבית הקסום הזה - הנאים השכנים זה בעיני זה? סיפורנו עוסק ב"אשדאון" בשתי תקופות שונות: בעבר (1983-4) בית הרפאים נרכש ע"י האוניברסיטה והפך למעונות הסטודנטי”

“את ספרי האסופית קראתי מהסוף להתחלה. כשאני אומרת "הסוף" אני מתכוונת לשלישי, שהיה האחרון שתורגם בתקופה בה קראתי את ספרי האסופית. בחסות הספריה שלנו, שהיתה דלה למדי, ובה למדתי לקרוא לפי הסדר הכרונולגי בו מצאתי את הספרים ולהשלים פערים בעזרת הדמיון ובדיעבד, התחלתי מהספר השלישי וחזרתי אחורה בזמן (לפעמים באופן מאוד ממשי - בחזרה לתרגום מיושן במיוחד). במקום לראות את אן גדלה, צומחת, להיפרד מאנשים שמתו (הו”

“פעמים בן אדם נוסע אל מעבר לים ומוצא כרי דשא ונופים וחוות כאלו ואחרות. הזר והלא מוכר מקבל צורה מטושטשת, מתחדדת לעתים וחוזרת ומתערפלת. בהסתכלות על כל פרט ופרט סביבו הוא רואה איך כל מה שהוא חושב מאבד צורה, איך עדשת היקום לא מסוגלת להתפקס עליו, איך הוא קטן וגדול וחסר צורה ומלא חיים. ובדרך יש חוות כמעין נמשים על קצה העולם, מפוזרות על שולי התודעה בניסיון להתקיים. זו החכמה שלהן, הרי, לא לעשות דבר מלב”