"אדם אינו יכול להיות כל הזמן שם בכפור; אדם צריך לחזור מן הכפור..." (הציטוט ממנו נגזר שם הספר. עמוד 19)

המרגל שחזר מן הכפור הוא מותחן ריגול, אולי הספר החשובים בז'אנר ספרות הריגול, ובעיני גם ראוי להיחשב ספרות יפה (מאוד), מאת הסופר הבריטי ג'ון לה קארה (הוא דייוויד קורנוול), המתאר את המצוד שמנהלים סוכני המוסד אחר מחבלי אש"ף באירופה. בעברו שימש קורנוול, תחת הכיסוי של דיפלומט בריטי, סוכן חשאי של ה-MI

"אדם אינו יכול להיות כל הזמן שם בכפור; אדם צריך לחזור מן הכפור..." (הציטוט ממנו נגזר שם הספר. עמוד 19).

"המרגל שחזר מן הכפור" (הוצאת זמורה-ביתן, 2013) הוא מותחן ריגול, אולי הספר החשובים בז'אנר ספרות הריגול, ובעיני גם ראוי להיחשב ספרות יפה (מאוד), מאת הסופר הבריטי ג'ון לה-קארה (הוא דייוויד קורנוול), המתאר את המצוד שמנהלים סוכני המוסד אחר מחבלי אש"ף באירופה. בעברו שימש קורנוול, תחת הכיסוי של דיפל

לאחר שכל הסוכנים שהפעיל בגרמניה המזרחית חוסלו, בפני אלק לימאס, סוכן ביון בריטי, ניצבת הבחירה- לפרוש מהשירות או לצאת למשימה אחרונה- להביא לחיסולו של ראש הביון המזרח גרמני, מודנט. לימאס בוחר בנקמה ויוצא כעריק לעבר שורות הצד הקומוניסטי בכדי להפיל את אויבו.

מזה זמן רב מונח "המרגל שחזר מן הכפור" על גבי מדף בחדרי. בתור מי שסגנון הקריאה שלו מושפע ממצב רוחו, לא הצלחתי להתחבר אליו בפעם הראשונה שניסיתי ל

האמת שאת הספר הזה התחלתי לקרוא בעקבות בחור שיצאתי איתו, סיפרתי לו שכתבתי איזה סיפור על ספרנית שהיא מרגלת הוא נזכר שהוא קרא משהו דומה. נפרדנו לא בגלל הספר, בכל זאת החלטתי לקרוא את הספר. ונשאבתי לסיפור הסיפור מגולל את סיפורו של לימאס מרגל ברשת הביון הבריטית בגרמניה, סוכן מבוגר שמוטלת עליו המשימה האחרונה בחייו, הוא במהלך המשימה הזאת מתאהב בבחורה יהודיה ספרנית והם עובדים יחד,ליז, אליזבת גולד. דמותה כב

אלק לימאס מפקד רשת הביון הבריטית נקרא למשימה אחרונה לפני שיפרוש - להפיל את ראש הביון המזרח הגרמני לאחר שזה נמצא אחראי למותם הבלתי צפוי של כל המרגלים הבריטים. להפתעתו הוא מגלה שמשימתו הייתה בעצם חלק מתרמית שנועדה לשמור על הקיים...

ניסיתי לקרוא את הספר בעבר אבל ההתחלה הדי מייגעת לא השאירה לי ברירה אלא להניחו בצד לזמן אחר. הוצאתו לאור של הספר מחדש בימים אלה דרבנה אותי לנסות שוב ,ואני שמח שנתתי לו

קשה לדמיין איך בזמן כל כך קצר, בסך הכל ממרץ 1933 ועד מאי 1945, מיום עליית היטלר לשלטון ועד נפילתו ומותו בבונקר שלו, איך הוא הצליח לבנות מערכת שילטונית חדשה, תוך שהוא הרס את כל המסגרות השילטוניות הקיימות ואשר היו בעלות ותק היסטורי של עשרות ומאות שנים.

בכל תחומי חייו, מרג לידתו ועד מותו, הגרמני תפקד ופעל במסגרות אשר נתנו לו ביטחון כלכלי , סוציאלי, חברתי,וביטחוני.
בא המשטר הנאצי ומוחק שנים של היס

את ספרי ההיסטוריה כמו את כל ספרי העיון המדעיים ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: אלה המבקשים לתת הסבר סיכומי, חדשני, מקיף, מבוסס של תופעה או אירוע היסטורי מסוים ואלה המבקשים להתמקד בפן הפיקנטי, המשעשע של ההיסטוריה מבלי להתחייב לאמיתתו וביסוסו של אותו אירוע היסטורי (וגם מבלי לידע על כך את הקוראים). הסוג השני היא בעצם הספרות העיונית, הפופולרית זו שמטרתה למשוך קוראים שאינם בעלי זיקה לנושא הנכתב והם מבוס

מגיל צעיר, אני בעד הכלב התחתון.
אולי זה החינוך שקבלתי בבית, אולי זו האישיות שאני עדיין עמל על פיתוחה גם אחרי 45 שנים ואולי זה כי ככה מעניין יותר.
יאיר לפיד מגעיל אותי.
מנצ'סטר יונייטד מגעילה אותי.
כריסטיאנו רונלדו מבחיל אותי.
ומרק צוקרברג דוחה אותי.
בגלל זה תמיד העדפתי את לימאס וסמיילי על ג'יימס בונד. הם תמיד אנדרדוג, גם כאשר הם מצליחים, אולי בעיקר כאשר הם מצליחים. והם לא מצליחים הרבה.
אפור

החסרון של הספר הזה הוא, ששמו הולך לפניו. קשה להתחיל לקרוא אותו בלי רמה מסוימת של ציפיות.
בניגוד להרבה מאוד ספרים מהז'אנר הזה (ובעיקר ספרים חדשים יותר, של סופרים כמו דיוויד מורל או דן בראון), שתופסים את הקורא בערך אחרי 2-3 עמודים, עם הספר הזה זה לא קורה. אין את ה"קליק" המיידי.
אבל ברגע שמתגברים על הפסאודו-אכזבה הזו וממשיכים הלאה, הספר מצדיק את השם שיצא לו. קשה להתנתק ממנו; לה-קארה בנה היטב את העל