ספרו הידוע של בסאני הוא בעצם אוטוביוגרפיה של ילדותו ונערותו בעיר פרארה באיטליה. בסאני מתאר את הקהילה היהודית, הווי החיים והרקע הפוליטי של פרארה בשנים 1929-1939, התחזקות הפשיסטים והחוקים נגד היהודים שהופכים קשוחים ונתעבים יותר משנה לשנה. כל אלו הם רק רקע לעיקר הסיפור שהוא אהבתו החד צדדית של בסאני למיקול לבית פינצי-קונטיני. משפחת פינצי קונטיני כולה נספתה בשואה מספר שנים לאחר מכן. דעתי היא שהספר הוא

עלילת ספרו של ג'ורג'ו בסאני מתרחשת בפרארה שבאיטליה בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת. באירופה, היו אלו שנים הרות גורל: היטלר ששלט כבר כמה שנים בגרמניה סיפח את אוסטריה (אַנְשְׁלוּס), חתם על הסכם מינכן המתיר לו להשתלט על חבל הסודטים של צ'כוסלובקיה, מוסוליני שלט באיטליה ובספרד עמדה מלחמת האזרחים בפני סיום בנצחונו של פרנקו. ביום 15 ביולי 1938 פרסם מוסוליני את "ההצהרה אודות הגזע", תחילתו של תהליך שהסתיים

איך אפשר להמליץ בלב שלם על ספר כל כך עצוב? אפשר כי זה ספר נפלא.
לפני כעשרים שנה ניסיתי לקרוא אותו, והפסקתי. לא התחברתי. היה לי אפילו משעמם, ולא עזרה הידיעה שהוא נחשב "ספר מופת". אבל בניסיון חוזר גיליתי שאכן זו יצירה יפהפיה.
סיפור העלילה אולי מוכר. בשנות ה-30' באיטליה, נער יהודי צעיר, בן העיר פרארה, סקרן לדעת מי הם בני משפחת פינצי-קונטיני, המשפחה היהודית העשירה הלא-מושגת. הוא פוגש אותם מדי שנה

על רקע עליית הפשיזם באיטליה, עם כניסתם לתוקף של חוקי הגזע והרחקתם של יהודים מחיי הקהילה, מהאוניברסיטאות, ממקומות העבודה ומכל מה שלקחו בו חלק, מסופר סיפור האהבה הזה.

זהו סיפור של עלם יהודי המאוהב בעלמה יהודיה, אריסטוקרטית, איתה, דווקא בשל הנסיבות הפוליטיות, הוא בא במגע קרוב ומתמשך.
סיפור האהבה הזה מתואר בעדינות רבה. הוא מלווה בתחושה של החמצה, החמצת הזדמנויות, ועוסק ביכולת לשחזר או לכונן מחדש את

זה סיפור התבגרות שעומד בסימן מוות. חייו של הגיבור, נער יהודי בפרארה שבאיטליה ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, כביכול נמשכים כהרגלם - בעיקר בין חומות טירת משפחת פינצי-קונטיני העשירה אליה הוא מגיע לשחק טניס. אבל מעל לכל פעולה מרחפת הידיעה המקדימה שאין בזה טעם. הוא מתאר את ארוחת ליל הסדר החגיגית כ'כנס של רוחות רפאים' ועושה טיולים ארוכים על אופניו כדי להתבונן בעיר שלו מהצד, בלתי מובחן, כמו רוח רפאים.
ועל

ביקורת על הספר שמקורו באיטליה