אמציה פורת (פורמן), יליד ירושלים, בשנת 1932. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" בירושלים, ובבית הספר התיכון בבית הכרם, ובבית המדרש למורים על שם דוד ילין. את שירותו הצבאי עשה בשנות 1950־1952 (במילואים שירת 27 שנים כקצין חיל רגלים, ו-5 שנים כעורך ומתרגם בהוצאת "מערכות" של צה"ל ומשרד הביטחון). בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובפילוסופיה (1957), ובית הספר לספרנות של האוניברסיטה העברית (1958). בשנת 1956, אגב עבודתו בבית הספרים הלאומי, התחיל לעבוד בעריכה, ועד שנת 1965 היה עורך ומתרגם עצמאי, בייחוד לבתי ההוצאה "מוסד ביאליק", "עם עובד", "מסדה" ו"מערכות". בשנים 1965־1997 היה עורך ומתרגם וחבר המערכת בהוצאת הספרים "עם עובד", בייחוד ערך (מקור ותרגום) ותרגם מסִפרי "ספריה לעם" של בית ההוצאה הזה. בשנת 1969 יצא לאור קובץ סיפוריו "אגדת הבקעה וההר". בצד עבודתו בעריכה ובתרגום עסק גם בהוראה. לימד עברית בבית ספר ערב לעולים חדשים בירושלים (1949־1950); לימד עברית וספרות עברית בבית המדרש למורים שעל יד "ג'וּאיש תאולוג'יקל סמינרי" בניו יורק (1964־1965); לימד באוניברסיטה העברית בירושלים סגנון עברי (1967־1976), ותרגום ספרות יפה לעברית (1974־1976). בשנת 1971 נבחר לאקדמיה ללשון העברית. בשנים 1982־2004 לימד עריכת מקור ותרגום בלימודי התעודה בעריכה של אוניברסיטת בר-אילן. העמיד תלמידים רבים בעריכה ובתרגום. פרסם מאמרים בענייני העברית וכתיבתה ועריכתה והתרגום אליה. היה פרופסור מן המניין נלווה באוניברסיטת בר-אילן. על עבודתו זכה בכמה פרסים: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (עם דניאל לסלי, על תרגום מאמרות קונפוציוס 1960); פרס תוֹרְנְטוֹן ויילְדֶר על תרגום ספרות אמריקנית לשפה זרה, מטעם המכון לתרגום של בית הספר לאמנויות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (1990); פרס היצירה למתרגמים מטעם משרד החינוך והתרבות, תשנ"ז (1997) ובפרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"א (2011).

אמציה פורת (פורמן), יליד ירושלים, בשנת 1932. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" בירושלים, ובבית הספר התיכון בבית הכרם, ובבית המדרש למורים על שם דוד ילין. את שירותו הצבאי עשה בשנות 1950־1952 (במילואים שירת 27 שנים כקצין חיל רגלים, ו-5 שנים כעורך ומתרגם בהוצאת "מערכות" של צה"ל ומשרד הביטחון). בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובפילוסופיה (1957), ובית הספר לספרנות של האוניברסיטה העברית (1958). בשנת 1956, אגב עבודתו בבית הספרים הלאומי, התחיל לעבוד בעריכה, ועד שנת 1965 היה עורך ומתרגם עצמאי, בייחוד לבתי ההוצאה "מוסד ביאליק", "עם עובד", "מסדה" ו"מערכות". בשנים 1965־1997 היה עורך ומתרגם וחבר המערכת בהוצאת הספרים "עם עובד", בייחוד ערך (מקור ותרגום) ותרגם מסִפרי "ספריה לעם" של בית ההוצאה הזה. בשנת 1969 יצא לאור קובץ סיפוריו "אגדת הבקעה וההר". בצד עבודתו בעריכה ובתרגום עסק גם בהוראה. לימד עברית בבית ספר ערב לעולים חדשים בירושלים (1949־1950); לימד עברית וספרות עברית בבית המדרש למורים שעל יד "ג'וּאיש תאולוג'יקל סמינרי" בניו יורק (1964־1965); לימד באוניברסיטה העברית בירושלים סגנון עברי (1967־1976), ותרגום ספרות יפה לעברית (1974־1976). בשנת 1971 נבחר לאקדמיה ללשון העברית. בשנים 1982־2004 לימד עריכת מקור ותרגום בלימודי התעודה בעריכה של אוניברסיטת בר-אילן. העמיד תלמידים רבים בעריכה ובתרגום. פרסם מאמרים בענייני העברית וכתיבתה ועריכתה והתרגום אליה. היה פרופסור מן המניין נלווה באוניברסיטת בר-אילן. על עבודתו זכה בכמה פרסים: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (עם דניאל לסלי, על תרגום מאמרות קונפוציוס 1960); פרס תוֹרְנְטוֹן ויילְדֶר על תרגום ספרות אמריקנית לשפה זרה, מטעם המכון לתרגום של בית הספר לאמנויות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (1990); פרס היצירה למתרגמים מטעם משרד החינוך והתרבות, תשנ"ז (1997) ובפרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"א (2011).