ביקורת ספרותית על חייו וזמניו של מיכאל ק' - ספריה לעם #321 מאת ג'ון מקסוול קוטזי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 30 בינואר, 2024
ע"י בנצי גורן


באחד הראיונות שנתן פעם סמי דייויס ג'וניור, הוא אמר כי הוא סובל כמעט מכל מום אפשרי: הוא גבר נמוך, הוא שחור, עוור בעין אחת ובנוסף לכל הצרות הוא גם יהודי. גם לגיבור סיפורו של קוטזי יש חבילה משלו: הוא שחור, הוא בעל מום בשפתיו (שפה שסועה), רפה שכל, חסר השכלה וגנן במקצועו. בדרום אפריקה, מדינה בה שולטים הלבנים בתקופת האפרטהייד, זו גיבנת רצינית.

קוטזי מספר לנו את קורותיו של מיכאל ק' בפרק זמן של שנה בערך, בתקופה בה מתרחשת מלחמת אזרחים במדינה. מיכאל ק' ואימו מנסים למצוא לעצמם חיים טובים יותר מאלו שהיו מנת חלקם בקייפטאון ולשם כך הם מנסים להגיע לפרינס אלברט, אלא שבדרום אפריקה של אותה עת, זו משימה לא פשוטה כלל. קוטזי מתאר לנו את מסירותו של מיכאל ק' לאימו ודאגתו לה, בצורה נוגעת ללב ממש, כולל הדרך בה הוא שומר על הכלי עם אפרה לאחר שהלכה לעולמה וגופתה נשרפה.

כשהוא נותר לבדו, מנסה מיכאל ק' לנהל אורח חיים בו הוא מנסה להתנתק מהעולם. תיאוריו של קוטזי כיצד הוא עושה זאת, מעוררים מחשבות על מקומו של האדם המוגבל בעולמינו. מעבר לכך מתאר קוטזי את התמודדותו של מיכאל ק' עם אנשי השלטון בדרא"פ ונטייתם לקטלג את האנשים על פי פרמטרים שונים. הגנן השחור מתאפיין על פי תיאוריו של קוטזי בשקט נפשי ואולי זה מה שמאיים על אנשי השלטון הלבנים.

בפרק השני (מתוך שלושה) של הספר, מתוארת דמותו של מיכאל ק' על ידי על ידי אחד הרופאים בבית החולים בו הוא מאושפז, וכך מוצגת דמותו מזווית שונה.

זהו ספר שאינו קל לקריאה מבחינת הנושאים בהם הוא עוסק. לעיתים לוקח קוטזי את תיאוריו עד גבול האבסורד ממש ומקצין סיטואציות כדי להדגיש את העוול שנעשה. אך למרות הנושאים הקשים, משאיר לנו קוטזי פתח לתקווה כי לא הכל שחור בעולם, כי הרי מיכאל ק' נתקל במסעו גם באנשים טובים באמצע הדרך המנסים לסייע ללא כל כוונת רווח.

הכתיבה של קוטזי מצוינת וכך גם התרגום. הספר מומלץ במיוחד לכל מי שיש לו ענין בדרום אפריקה, מדינה מדהימה ביופייה אך גם מאוד מיוסרת מבחינת ההיסטוריה שלה.

תודה מיוחדת לחברתנו סוריקטה שהמליצה לי על ספריו של קוטזי כבר לפני 8 שנים לאחר שכתבתי ביקורת על "שמועות על גשם" של אנדרה ברינק. מסתבר שלמרות השנים שחלפו, הזיכרון אצלי עדין מתפקד.
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן (לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה הלל.
הלל הזקן (לפני שנה ו-8 חודשים)
יופי של סקירה. אהבתי את מסקנתך: "לא הכל שחור"...:)
בנצי גורן (לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה חני.
חני (לפני שנה ו-8 חודשים)
פתאום הנושא של השחורים מקבל אצלי
תהודה אחרת אחרי האג, (לפחות במחשבה..)
פעם היה איזה קשר סמוי בנושא הגזענות ודיכוי
בין השחורים ליהודים.כיום בעולם לא רואים אותנו
כבעבר כמדוכאים אלא כמדכאים.
ולכן הנרטיב השתנה מעבר לכל האנטישמיות
המזוויעה. כן, דרום אפריקה חובקת היסטוריה מיוסרת!
תודה בנצי
בנצי גורן (לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה עמיחי.
עמיחי (לפני שנה ו-8 חודשים)
כתבת יפה. ספר מעניין.
בנצי גורן (לפני שנה ו-8 חודשים)
שוב תודה סוריקטה.
סוריקטה (לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה רבה, בנצי. אחלה זיכרון. הלואי עלי :)
בנצי גורן (לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה פואנטה. אחפש את מקום יפה.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-8 חודשים)
את ברינק לא אהבתי בכלל. קוטזי עדיין בסימן שאלה.
מבחינתי, "מקום יפה למות בו" ממצה את התקופה (שנות ה- 50), וגם ספר מרתק בלי קשר.
בנצי גורן (לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה משה.
בנצי גורן (לפני שנה ו-8 חודשים)
מורי, תמיד מכבד את דעתך.
משה (לפני שנה ו-8 חודשים)
מאוד אהבתי את הספר הזה, אחד הטובים של קוטזי,תודה לביקורת.
מורי (לפני שנה ו-8 חודשים)
לא ממש מת על קוטזי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ