תאודורה גודמן היא אשה אוסטרלית.
אחותה הצעירה ממנה נישאת ומקימה משפחה, ואילו היא נשארת בבית אמה. כשעמדה לסיים בית-ספר תיכון לבנות-טובים, ביקשה המנהלת לומר לה- אך לא אמרה לה- כדברים האלה:
"תאודורה, אומר לך את האמת.
קרוב לוודאי שלא תנשאי. אין אנו מאלה.
לא תאמרי להם את הדברים שהם רוצים לשמוע.
אבל הרבה תחווי ובהרבה תתנסי.
ראייתך תהיה בהירה, חודרת בעד העצמות. קרוב לוודאי שתגדלי מכוערת. ןמפני שאת כנה וישרה, ומפני עקרה, יכבדו אותך ויבוזו לך גם יחד.
לא תפסלי פסל ולא תכתבי שיר. אין את יצרתית.
אבל יהיו לך רגעים של חיבה חולפת, שבעצם ייעשה העולם האטום לשקוף, ועל רגע שכזה תוכלי לומר ילדי יקירי."
לאחר מות אמה מפליגה תאודורה אל העולם המטורף של אירופה של ערב מלחמת העולם השנייה, ומתגלה בה אותה ראייה חודרת בעד העצמות, כוח סכיזופרני להיות כל אדם דובר ולראות כל דבר דבור.
מביכורי יצירות-המופת של הסופר האוסטרלי הגדול, בעל פרס נובל, הזכור לקוראי "ספריה לעם" מספרו "גדילי עלים".