דנילו קיש.
אני יכול לכתוב עליו איזה בריף קצר שאלקט מויקיפדיה, אבל גם אחרי זה אני לא ממש חושב שיתבהר לכם משהו ואולי המקום האנונימי שלו מספיק נכון כדי שיישאר שם.
העניין שלי בו מלכתחילה קרה בגלל נושא הספר, ותקופת החיים שלו: "סיפור ילדות מופלא על רקע מלחמת העולם השנייה באירופה".
הספר מתעסק בילד רגיש וחולמני, וההתמודדות שלו עם התקופה הלא יציבה והאבא הלא יציב (והיהודי) שלו.
קצת חשבתי שתהיה איזו נגיעה יהודית (גם חשבתי שהוא יהודי, מסתבר שרק אבא שלו) מה שלא קרה. עיקר הסגנון נוגע בכתיבה יפה ורגישה מעיניו של הילד, וזה נעשה בצורה אותנטית מאוד, אבל משעממת. אולי דווקא בגלל שזה אותנטי מדי, משהו שם לא עובד וזה כמו זרם התודעה אבל אצל ילד, ובצורה הכי משעממת שיש כמו נפילה לתיאורי חלומות או כל מיני דברים איזוטריים לא מעניינים.
הכתיבה מאוד יפה או לפחות התרגום (מאנגלית!) אך מעבר לזה שום דבר אינו מחזיק.


















