כמו כל אחיו האדם, שוויון 7-2521 נולד בבית הילדים ועבר כמה שנים לאחר מכן לבית התלמידים. בגיל חמש עשרה, התייצב ככולם מול המועצה המייעדת שבחרה עבורו מקצוע לחיים – מטאטא רחובות. הרי הם אלו היודעים טוב ממנו כיצד יוכל הוא לתרום לחברה, גם מבלי להכירו, את יכולותיו ורצונותיו.

אבל שוויון 7-2521 תמיד נבדל מהסביבה, הוא פושע, ופשעו הוא הסקרנות האנושית, הרצון לדעת. לאחר שנתיים של עבודה מפרכת וימים רפטטיביים

הספר הזה הוא בין היצירות הראשונות שכתבה איין ראנד בצעירותה בהיותה בת 21, אחרי שהיגרה מרוסיה לארצות הברית ששיקפה בעבורה את האינדיבידואליזם והכלכלה החופשית. בהקדמה כתוב שראנד תכננה לפרסם את הספר כסיפור או כסדרה בכתב עת אבל בסופו של דבר הסוכנת שלה שכנעה אותה לפרסם את היצירה בתור ספר.

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיו של אדם המכונה שוויון 7-2521. שוויון 7-2521 חי בחברה פוסט אפוקליפטית שבה כולם שווים ומ

רציתי ממש להתחבר לספר הזה. באמת.

על הנייר הכול בו מתאים לי: עלילה דיסטופית שמציגה ביקורת נוקבת על החברה שלנו מעין נבואה אפילו כדוגמת "חוות החיות" או "1984", שפה ייחודית, ומערכת חברתית אחרת, שבה הקולקטיביות היא ערך עליון - ואילו חירות אנושית, סקרנות, ורצון אישי הם פשעים. כלומר, פשוטו כמשמעו. על אמירת המילה "אני" אדם מוצא להורג בפומבי, ולבסוף גיבור שמתנגד לכל זה, שחס ושלום, מפתח רצון חופשי, סקרנות

זה הספר הראשון של איין ראנד שאני קורא, וגם זה כי נתקלתי בו במקרה ואמרתי מפאת קוצרו שאנסה אותו. והקריאה בו הייתה חוויה מיוחדת במינה. קודם כל הספר נכתב עוד לפני מלחמת העולם השנייה ואחריה הוא שוכתב במעט כדי להתאימו קצת לרוח התקופה. ודבר שני הוא באמת קצר, והפתיעה אותי היכולת של הכתיבה להכניס כל כך הרבה רבדים ועומקים שונים בכל כך מעט רוחב יריעה.
ראנד כותבת נפלא, תמציתי, מיוחד, עם רעיונות מופלאים, והתר

ספר מעולה! אחרי שנים של ניסיונות אל מול איין ראנד סוףסוף הבנתי את האני מאמין שלה ואת פילוסופיית חייה, את הרצון שלה להדגיש את האחד ואת חוסר חיבתה המופגן כלפי סוציאליזם. הסיפור ברור, אין בו מטאפורות עמוקות או ניסיונות להסתיר רעיונות מאחורי משפטים עמומים. הדברים נאמרים בפשטות וקיצוניות.
חייב לציין שהדרך שבה הסיפור מסופר היא מהממת בעיני והצלחתי להכנס אליה בתוך שניות, אך היא יכולה להיות מעט מבלבלת עבו

איין ראנד הייתה ידועה בהתנגדות שלה לסוציאליזם - הספר הזה גם מתאר למה. לכל רעיון ואידיאולוגיה יש גם את הקצוות הקיצוניים שלה, ככל שזה קיצוני ככה זה אמיתי יותר, וכל היתר מהווה דת וניסיון לרכך את הדבר ולהתאים אותו לחיי היום יום. למשל, אני בטוח שהנצרות בראשית ימיה לא הייתה נראית כמו שהיא היום. שיוויון מהו בכלל בצורתו הרדיקלית ביותר? הרוע הטהור, חוסר ההוגנות, חוסר הרצון להביט למציאות בעיניים ובריחה מן ה

מי שקרא את כמעיין המתגבר ומרד הנפילים כבר הבין שגברת עליזה רוזנבאום לא מתה על קומוניזם ,היא מתעבת את הרעיון והשיטה הקומוניסטית כמו שרובנו מתעבים חרדל על הצ'יפס.
לדעתי היא לא מבינה ולא הבינה אף פעם מהו באמת קומוניזם מאחר והיא הייתה שטופת שנאה כלפיהם.
היא למעשה הפרופוגנדה האמריקאית הקלאסית כתשובה מוחצת לאלו שמעבר לים.
המנון נמנה עם אחד הספרים הדיסטופיים הטובים ביותר , שם העריצות נגד היכולת לחשוב

אנחנו ביקרנו ביקור שבועי בספרייה ,שוטטנו בין מדפים רבים עמוסי ספרים.
עינינו נתקלה בספר אחד ויחיד : הימנון מאת איין ראנד.
אנחנו ניהלנו התחבטות נפש עם ליבנו אילו ספרים לקחת,האם לשים ספר זה או לקחתו פעם הבאה ?
לאחר מספר דקות של התלבטות , הוחלט הדבר .
לקחנו ספר זה אל הספרנית , הספרנית ביצעה את משימתה ואיחלנו לה איחול ערב טוב ויצאנו.
כמה ימים ספר זה שכב בחדרנו עמוס הספרים שנראה כחנות ספרים קטנה מ