“אני קצת המום למל ריקותו של הדף, כל כך הרבה שנים עברו מאז שניסיתי להביע את דעתי בכתיבה שאני מרגיש שאבדה לי היכולת לעשות זאת והדף מאיים, מלגלג עלי מתגרה בי שאנסה, ללא הצלחה, למלאו. והנה אני ממשמש מילים סופר כבר 2 שורות וזועק בהתרסה אל הירח את ניצחוני. בכל מקרה.... החצי השני, הרבה הרבה זמן לא קראתי ספר שהרגשתי חייב לכתוב עליו (למען האמת רק רציתי לקרוא מה אמרו עליו אחרים ושגיליתי את יתמותו הסימניית”

“כבר התלוננו הרבה על ההבדל שכביכול ניכר בין ב"ז של פולין ותחילת אמריקה לבין ב"ז של שנת הטוב המאוחרת שלו באמריקה. הרבה ראו את ב"ז בעין לא יפה על שהתאים את יכולת הכתיבה שלו ואף שינה אותה ביחס לקהל הקוראים באמריקה. אני יכול להבין מה יש בתלונה שכזאת, כי בשביס זינגר הצעיר יותר כתב בצורה מיוחדת ובאווירה שמשכה אותי מלכתחילה, אבל בל נשכח שמדובר בסופר עילית, שגם אם שינה פנים והתאים את הכתיבה שלו לקהל מסוי”

“לדברי ההוצאה אחד הספרים המוצלחים של הנרי מילר. סיפורו של אדם המנסה לשרוד בעיר הכאוטית ניו-יורק. ידוע כי הנרי מילר נהג לכתוב כל מה שעבר במוחו וכמעט ולא ערך או צינזר את ספריו וכך זה מרגיש.. בנוסף ספר זה נכתב בשיטת זרם התודעה, התוצאה מלל רב ומיותר. אף על פי כן מילר יודע לכתוב היטב ומעניין. מילר כותב נוקב, גס, ציני ומבדר. לא כל אחד יאהב, אך יש בו ייחוד בספר זה.”

“חושך כיסה את הארץ. חושך סמיך ושחור שעטף את כל יושביה. החושך חדר לכל גומחה, לכל חור, לכל סדק וצימח את שורשיו העבותים ברעבתנות. פטריית האפלה מיקמה את מושבה בתוך ליבה וגרמה לה להיות אדישה לכל. היא אומנם פעלה וחייתה אך הכול היה למראית עין. בתוך תוכה שררה ריקנות שפערה את לשונה כמבקשת לגמוע עוד אפלה ודוחק, להריק לתוכה את הכאב והעצב בעוצמה. לא היה כל סיכוי להישרדותה. כל גופה הלך והתנוון, הלך והצט”

“אני קצת המום למל ריקותו של הדף, כל כך הרבה שנים עברו מאז שניסיתי להביע את דעתי בכתיבה שאני מרגיש שאבדה לי היכולת לעשות זאת והדף מאיים, מלגלג עלי מתגרה בי שאנסה, ללא הצלחה, למלאו. והנה אני ממשמש מילים סופר כבר 2 שורות וזועק בהתרסה אל הירח את ניצחוני. בכל מקרה.... החצי השני, הרבה הרבה זמן לא קראתי ספר שהרגשתי חייב לכתוב עליו (למען האמת רק רציתי לקרוא מה אמרו עליו אחרים ושגיליתי את יתמותו הסימניית”

“כבר התלוננו הרבה על ההבדל שכביכול ניכר בין ב"ז של פולין ותחילת אמריקה לבין ב"ז של שנת הטוב המאוחרת שלו באמריקה. הרבה ראו את ב"ז בעין לא יפה על שהתאים את יכולת הכתיבה שלו ואף שינה אותה ביחס לקהל הקוראים באמריקה. אני יכול להבין מה יש בתלונה שכזאת, כי בשביס זינגר הצעיר יותר כתב בצורה מיוחדת ובאווירה שמשכה אותי מלכתחילה, אבל בל נשכח שמדובר בסופר עילית, שגם אם שינה פנים והתאים את הכתיבה שלו לקהל מסוי”

“לדברי ההוצאה אחד הספרים המוצלחים של הנרי מילר. סיפורו של אדם המנסה לשרוד בעיר הכאוטית ניו-יורק. ידוע כי הנרי מילר נהג לכתוב כל מה שעבר במוחו וכמעט ולא ערך או צינזר את ספריו וכך זה מרגיש.. בנוסף ספר זה נכתב בשיטת זרם התודעה, התוצאה מלל רב ומיותר. אף על פי כן מילר יודע לכתוב היטב ומעניין. מילר כותב נוקב, גס, ציני ומבדר. לא כל אחד יאהב, אך יש בו ייחוד בספר זה.”

“חושך כיסה את הארץ. חושך סמיך ושחור שעטף את כל יושביה. החושך חדר לכל גומחה, לכל חור, לכל סדק וצימח את שורשיו העבותים ברעבתנות. פטריית האפלה מיקמה את מושבה בתוך ליבה וגרמה לה להיות אדישה לכל. היא אומנם פעלה וחייתה אך הכול היה למראית עין. בתוך תוכה שררה ריקנות שפערה את לשונה כמבקשת לגמוע עוד אפלה ודוחק, להריק לתוכה את הכאב והעצב בעוצמה. לא היה כל סיכוי להישרדותה. כל גופה הלך והתנוון, הלך והצט”