אלן טיורינג נחשב לאבי המחשב והבינה המלאכותית. היה בו שילוב נדיר של מתמטיקאי תיאורטיקן ואיש מעשה, שהיה מעורב אישית בבנייה של מכונות החישוב שתכנן. פריצת הדרך לבניית מכונת חישוב ממשית הוגשמה כאשר טיורינג, יחד עם צוות של מדענים והוגים, בנו מתקנים שנועדו לפצח את צופן האניגמה של הנאצים ובכך קידמו את ניצחון בעלות-הברית במלחמת העולם השנייה. כבר בעבודת הדוקטורט שלו, בשנת 1936, התמודד טיורינג עם אחד האתגרים המתמטיים הגדולים של התקופה - בעיית הכּריעוּת", והציע, באופן תיאורטי, בניית מכונת חישוב ניתנת לתכנות. לאחר המלחמה, הפך טיורינג לנושא הדגל של הבינה המלאכותית וניסח את מבחן טיורינג המפורסם, הקורא תיגר על תפיסות המודעות האנושית שלנו. ואולם, המדען שהתברך באחד המוחות החריפים ביותר, נחשב גם לאדם תימהוני, בעל נפש נסערת. גישתו בנוגע לרמת התבונה האפשרית של מכונה שתוכל ללמד את עצמה, ליזום ולהסיק מסקנות ועצם האפשרות שהמחשב יעלה על האדם וישתלט על העולם, עוררו התנגדות רבה. גם עובדת היותו הומוסקסואל, שאליה התייחס בגילוי לב מפתיע לתקופתו, הקימה לו מתנגדים ואויבים. הוא נעצר בעוון הפרת חוקים אנטי-הומוסקסואליים ונידון ל"טיפול" שהיה בעיקרו סירוס כימי. טיורינג התאבד, ככל הנראה בנגיסת תפוח טבול בציאניד. דייוויד לוויט הוא סופר ומורה לכתיבה יוצרת באוניברסיטת פלורידה. בחריפות ובאלגנטיות של כתיבה מדעית מסביר דייוויד לוויט את עבודתו המדעית של טיורינג ואת השלכותיה, וברגישות של כתיבה ספרותיות הוא מגולל את סיפור חייו יוצא הדופן. האיש שידע יותר מדי הוא ביוגרפיה-מדעית מרתקת. האיש שידע יותר מדי, אלן טיורינג והמצאת המחשב מאת דייוויד לוויט בהוצאת אריה ניר, תרגום: יעל סלע-שפירו, ציור עטיפה: כריסטינה קדמון, עיצוב עטיפה: אורנה בן שושן, ייעוץ מדעי למהדרה העברית: מיקי אלעזר, 271 עמודים. The Man Who Knew Too Much: Alan Turing and the Invention of the Computer - David Leavitt...

רוז ואואן בנג'מין מנהלים אורח חיים שקט ושיגרתי בליבה התוסס של ניו יורק. חיי הנישואים והבית משמשים לשניהם מקלט מהספקות והחששות המכרסמים בהם זה עשרים-וחמש שנים. רוז עובדת כעורכת בהוצאת ספרים קטנה, ואואן זנח קריירה אקדמאית והוא מורה בבית ספר פרטי. בהיחבא הוא פוקד בית קולנוע המקרין סרטים פורנוגרפיים הומוסקסואליים. פיליפ, הבן היחיד, גדל באווירה מתירנית יותר, וכשהוא מגלה את נטיותיו ההומוסקסואליות ומתאהב באליוט ובהווי הבהומי-מתוחכם של ה"עליזים" הניו יורקים, הוא רואה לנכון לגלות להוריו את סודו. הגילוי הזה מערער את שיווי המשקל הרופף בחייהם של רוז ואואן, ומטיל כל אחד מהם לתהום של יסורים פרטיים, שאין מהם מוצא. אואן עושה צעדים נוספים בכיוון מימוש תשוקותיו האסורות, ורוז מנסה להתמודד עם ההרגשה ההרסנית שכל חייה היו מיוסדים על שקר. דיוויד לוויט, יליד 1961, נמנה עם דור המספרים הצעירים ברצות הברית. כמה מן הספרים של בני דור זה – בעל מהלך חדש בנוף הספרות האמריקנית – מופיעים בהוצאת זמורה ביתן: ג'יי מקינרני (אורות בוהקים, עיר גדולה), ריצ'רד פורד (כתב הספורט), כריסטופר הופ (החדר ההוטנטוטי). קובץ הסיפורים של לוויט ריקוד משפחתי אף הוא רואה אור בזמורה-ביתן....

מתמטיקה, אמנות, ספרות ורומנטיקה מניעות את הרומן ההיסטורי החדש של דיוויד לויט, הנפתח במעטפה מסתורית שמוצאה בהודו, ותכולתה - הוכחות מתמטיות פורצות דרך. בליבו - סיפור מערכת היחסים המופלאה והמוזרה בין ג'י. ה. הארדי, המתמטיקאי הבריטי הנודע, לבין בן חסותו, הגאון המתמטי ההודי, שריניוואסה רמנוג'ן, שהארדי הביאו לקיימברידג' ובמשך חמש שנים שיתף איתו פעולה בניסיון לפצח את השערת רימן. המתמטיקה, על עולמה הסדור אך הרווי פרדוקסים, משמשת כמטפורה למערכת היחסים האנושית והשברירית בין הארדי - חוקר מכובד מקיימברידג', אתאיסט מושבע ורציונליסט קר מזג - ומנגד, רמנוג'ן - הודי חסר אמצעים והשכלה, ברהמיני אדוק ורגשני - עד לסופה הטרגי. לויט טווה במיומנות את האווירה הדחוסה בקיימברידג' בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה ואת דמויותיהן הססגוניות של אישים כמו ברטרנד ראסל, לודוויג ויטגנשטיין וד.ה. לורנס. בפרוזה מינימליסטית אך מרטיטה, ברומן שהוא רחב יריעה ואינטימי מאוד בעת ובעונה אחת, בוחן לויט את האסתטיקה של המתמטיקה ואת כוחה, ואת מורכבותם של יחסי אנוש. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - דיוויד לוויט, סופר ומסאי אמריקני, למד ספרות בייל והיום הוא פרופסור לספרות ולכתיבה יוצרת באוניברסיטת פלורידה. כתב כעשרים ספרים, מקצתם תורגמו לעברית. בין ספריו: האיש שידע יותר מדי, אלן טיורינג והמצאת המחשב - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - השערת רימן אחת הבעיות הפתוחות החשובות ביותר במתמטיקה, אומרת באחד הניסוחים שלה, שהפער בין שני מספרים ראשוניים עוקבים x < y אינו יכול לעלות בהרבה על השורש הריבועי של y. גודפרי הרולד הארדי (1877 - 1947) היה מבכירי המתמטיקאים הבריטים, שנודע בהישגיו בתורת המספרים ובתחום האנליזה המתמטית. את רוב פרסומיו פרסם יחד עם ג'ון אדנזור ליטלווד. הארדי וליטלווד, אימצו את המתמטיקאי ההודי סריניוואסה רמנוג'אן, שאת גאונותו היוצאת דופן אך הלא מודרכת זיהו מיד, ואף דרבנו אותו לעבור אל אנגליהת. כשנשאל על ידי פאול ארדש מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה הארדי ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן". בשנת 1940 כתב את החיבור "התנצלותו של מתמטיקאי", על האסתטיקה של המתמטיקה מנקודת מבט אישית, ואף אוטוביוגרפית. סריניוואסה איאנגאר רמנוג'אן (1887 - 1920), ילד פלא, אוטודידקט ומתמטיקאי "נטורליסטי", נולד במדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו והתגלה כמתמטיקאי בעודו עובד כחשבונאי פשוט בהודו. מהנדס בריטי שעבד בהודו שלח להארדי מחברת נוסחאות של רמנוג'אן, הארדי זיהה מיד את גאונותו היוצאת דופן. על אהבתו של רמנוג'אן למספרים הטבעיים ניתן ללמוד מהדברים שאמר עליו הארדי: "רמנוג'אן היה מסוגל לזכור את תכונותיהם הייחודיות של מספרים באופן ממש לא טבעי. ליטלווד אמר שכל מספר טבעי היה ידידו האישי של רמנוג'אן. אני זוכר שנסעתי לבקרו במיטת חוליו בפאטני. נסעתי במונית שמספרה 1729, והערתי שזה מספר משעמם למדי, ושאני מקווה שזה איננו סימן רע. 'לא', הוא ענה, 'זה מספר מעניין מאוד; זה המספר הקטן ביותר שניתן לבטאו כסכום של שתי חזקות שלישיות בשתי דרכים שונות'", ואכן: 1729 = 3^12 + 3^1 = 3^10 + 3^9 רמנוג'אן עבד בעיקר בניתוח תורת המספרים ומפורסם עבור נוסחאות רבות המשתמשות בקבועים מתמטים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה. לעתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטיקה, בעל חשיבה ויזואלית, אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי-ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות הנוקטות בשיטת הצעד-אחר-צעד לשם השגת הפתרון. רמנוג'אן לא הסתגל לחיים בבריטניה, אליה הגיע בהיותו בן 26 בהזמנתו של הרדי ובה קיבל משרה אקדמית. הוא חווה משברים נפשיים רבים בעודו באנגליה ואף ניסה להתאבד על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת (אך ניצל הודות לעירנות של אחד מעובדי הרכבת), הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח מערבי כמו לבישת נעליים או למאכלים וקוד ההתנהגות האירופאי. הוא נפטר לאחר ששב לחופשה במולדתו הודו בעידודו של הרדי בהיותו בן 33, ככל הנראה ממחלת מעיים....

בספרו זה של דייוייד לוויט תשעה סיפורים ובמרכזם - בעיית הזהות המינית וההשתקפות של הזהות המינית בעיני האחר. כך למשל בסיפור טריטוריה אם להומוסכסואל הגאה בסובלנות שלה כלפי פעילותו המינית של בנה עומדת במבחן קשה כאשר בנה מגיע הביתה עם אהובו: בסיפור דני במעבר ילד קטן הנתון בתוך סבך מערכת יחסים בין אמו הניוורוטית ובין אביו שזה לא מכבר "יצא מהארון" בוחר לסגת לעולם בדיוני שהוא יוצר לעצמו: בסיפור ריקוד משפחתי בני משפחה גדולה מאוד, שהלכה והתרחבה עקב נישואים וגירושים מוצאים עצמם במסיבת ריקודים שוב קשורים זה לזה בעבותות של אותם הדברים שהפרידו אותם זה מזה בעבר: קנאה, תלות, ותקוות שנכזבו. "קובץ סיפורים מפתיעים: נוגעים ללב, בהירים וחכמים, פרי עטו של המספר האמריקני הצעיר המבטיח ביותר"....

מידות שוות של חיבה הוא סיפורה האינטימי של משפחה המתמודדת עם מות האם התקיפה, העצמאית וחדת הלשון. לואיז קופר נלחמת במחלתה במשך 20 שנה. תוך כך היא נוכחת בהתרחקותו של בעלה, ואף מגלה שיש לו מאהבת, ובהתנתקותם של ילדיה; הבת הלסבית, זמרת עם, יוצאת לחיי מסעות ומופעים. הבן, עורך דין, עובר לגור עם אהובתו בפרבר בניו-ג'רסי. הסבך הזה הנע לעבר סוף בלתי נמנע, מסופר בידו האמונה של סופר בעל אבחנה, הומור, ומידות רבות של חיבה לרגשות גלויים וחנוקים, למוזרויות היומיום ולמעגלי החיים... דיוויד ליוויט קנה את פרסומו ברומן הלשון האבודה של העגורנים (1991) ובקובץ הסיפורים ריקוד משפחתי (1994), שניהם בהוצאת זמורה-ביתן....