לא רק פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה. גם דיסטופיה. אפשר לקרוא לספר הזה דיסטופייה איסלמית, ממש כמו ש"טירת מאלוויל" היא דיסטופיה דרום-צרפתית, ו"הדרך" היא דיסטופייה אמריקאית. מי שמעמיד את הספרים האלה אחד ליד השני יבחין בהבדלי המנטליות, אלה הקובעים את העלילה ואת ההתייחסות אליה.

"הדת אולי מעוררת אהבה לאלוהים, אך אין כמוה לעורר תיעוב לאדם ושנאה לאנושות". זה המוטו של הספר הזה. אנא זיכרו שמדובר בסופר

תחילה חשבתי רק לסמן את הספר כנקרא. לתת את הניקוד ולהמשיך הלאה.
החסר לי מה לעשות מלבד לכתוב ביקורות? אז ראיתי את הנקוד הנמוך ובקורות
הקוראים וחשתי צורך להגן "על שמו הטוב" של הספר.
מזמן לא נתקלתי בביקורות קטנוניות וקטלניות שכאלו:
"לכתוב שהכריכה יפה (בעיני ממש לא) ויש דפים אך אין עלילה?
להיתפס לדף תווים, או שיר?
לעריכה של שורה כזו ו/או אחרת?
לכתוב שהסופות לא יודעת לכתוב? השוואה ל"חמישה בלונים"

בספר הזה יש כמעט הכל...
יש דפים, ויש כריכה יפה, יש תקציר מרתק ומושך
ובכל זאת....
דבר אחד חסר
אין עלילה!
או שיש עלילה? רק שהסופרת לא ידעה לכתוב אותה?
כן, זה בדיוק מה שקרה כאן.
עלילה שיכלה לעשות את הספר הזה ספר מתח מרתק, רק שלצערי זה בדיוק מה שלא קרה כאן..
גם לא הבנתי את הדפים הריקים עם משפט אחד עליהם? הזכיר לי מאוד את הספר "מעשה בחמישה בלונים" 2 דפים ריקים ופתאום "בום, טראח, הבלון התפוצץ

2084 הוא ספר על דיסטופיה טוטליטארית דתית / תיאוקרטית המתרחשת בעתיד (הרחוק?). הספר נשען בכבדות ובגלוי על 1984 של אורוול. אמנם לא מוזכרת דת ספציפית, אך הקשר לאסלאם הפונדמנטליסטי ברור. כמו ספרים רבים בז'אנר הזה, המחבר מנסה להזהיר אותנו מפני עתיד אפשרי, ובמקרה זה הוא מדבר מניסיונו האישי כאינטלקטואל אלג'יראי. לדעתי המכשלה העיקרית של ספרים כאלה היא כאשר המסר מסתיר את הספר ולצערי הספר הזה לא שונה.
חלק ג