ציונה, היא המחברת עצמה, גדֵלה בירושלים בשלהי המאה ה־19, בין אדיקותה של אימהּ, לותרנית גרמנייה, להרפתקנותו של אביה, יהודי אוקראיני מומר, הלא הוא סוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא. מסעותיו לארץ מואב והאוצרות והסיפורים שהוא מביא עימו מהלכים עליה קסם, עד שהסתבכותו בפרשת זיוף של מגילת ספר דברים שמה קץ לילדותה המאושרת.
ירושלים של ציונה היא בליל משכר של ריחות, צבעים וצלילים, עולם מופלא ומסתורי שדמיון ומציאות משמשים בו בערבוביה ושגם הבתים מצטיירים בו כישויות חיות: בית הולדתה שעל הר ציון, החנות של אביה שברחוב הנוצרים וּוילה רשיד (היום בית טיכו), מקום מגוריה האחרון של משפחתה.
תרגומו החדש של שירן בק משמר את בליל השפות שאפיין את ירושלים של שלהי המאה ה־19: גרמנית, ערבית, אנגלית, רוסית, יידיש ועברית. כך עולה מתוכו גם ירושלים של אותם ימים, על כל גווניה וצליליה הייחודים, זרה ומוכרת כאחד.
מרים הָרי (1958-1869), הסופרת הראשונה שקיבלה את פרס פמינה (1904), כתבה ופרסמה בצרפתית רומנים וסיפורי מסעות רבים. ספרה "בת ירושלים הקטנה" (1914) זכה להצלחה גדולה. מהדורה זו של התרגום החדש מוקדשת לה וליצירתה ובסופה אחרית דבר אודותיה מאת ססיל שומבר-גודן, שנכתבה במיוחד לרגל הוצאת התרגום החדש.