לויס היא בחורה צעירה העובדת כמתכנתת בחברת רובוטיקה ידועה ומצליחה. היא עובדת מבוקר עד ליל, לא מנהלת חיי חברה, הולכת לעבודה, חוזרת ממנה, ובין לבין מזמינה בכל ערב משלוח של אוכל הכולל מרק חריף ולחם מחמצת ממסעדה אתנית בקרבת ביתה. הלחם מחמצת הזה ישנה את מסלול חייה של לויס.

הספר התחיל נהדר. לויס מיד התחבבה עלי. לנגד עיניי עלו תמונות כמו אלו שבאתר pinterest. כיכרות לחם מונחות על שולחן כפרי גס והכל א

מבינה שאני קצת בדעת מיעוט כאן, אבל לדעתי זה ספר גרוע ממש, אחד השמאלצים הפחות מוצלחים שיצא לי לקרוא.
מתחיל הכי קיטש שלו ואחר כך מגביר ומגיע למחוזות הפנטזיה והביזאר. אם זה היה כתוב טוב, זה אולי היה יכול להיות קסום,
אבל אין שם כמעט שום מלכודת שהוא לא נופל אליה בדרך, כולל מיטב הסטריאוטיפים האמרקיאיים, ההייטקיסטים ובכלל
גם לא ברור אם הספר אמור להיות הומוריסטי, מרגש, פנטסטי, אולי הוא בכלל נכתב לילד

הספר מתחיל טוב! לויס, בחורה צעירה, חכמה ומבריקה עובדת בתחום ההייטק
ומרוויחה שכר גבוה ונחשק.. היא חיה את חלומם של צעירים רבים
להרוויח הרבה כסף, לעזוב את בית ילדותה ולהתגורר ברשות עצמה..
אממה חייה החברתיים שוממים עד מדכאים, והמרגוע שלה הוא בהזמנת מרק חריף ולחם מחמצת,
אוכל שגורם ליומה להתבהר, ולהפוך טוב יותר.

כתיבת המושגים מעולם ההייטק המשולבים במושגים מעולם האפייה
מקבלת איזון עדין, חביב