לבד בתיאטרון המוות

המון זמן שלא כתבתי ביקורת, והאמת שגם את הספר הזה סיימתי לפני כמה חודשים.
אבל אחרי תקופה ארוכה שלא הייתי פה הרגשתי צורך לכתוב כמה מילים על הספר הפשוט מעולה הזה.
מעטים ספרי המתח שאהבתי, מלבד אהבתי הגדולה מאוד לספרים יש לי אהבה גדולה נוספת והיא לסדרות, מתח בעיקר. כך שאחרי מספר סדרות מתח המוח שלי כבר החל להבין את כל ענייני התחבולות, וספרי מתח הפכו צפויים למדי בעיני, אז לרוב העדפתי לא לגשת אליהם.
ואומנם אני נוטה להפריז בתגובות שלי, אך גם לאחר כמה חודשים אני יכולה לומר בפה מלא שהספר הזה הוא גאוני.
העלילה מתפרשת על כמעט 700 עמודים, אבל כולם מעניינים. סיפורים מקצוות שונים מתחברים בהרמוניה והמתח רק הולך וגובר.
תעשו לעצמכם טובה ותפנקו אתכם בספר הזה, אתם באמת תיהנו.

המועמדת

קיארה קאס

זה קורה תמיד, ספר אחד פורץ גבולות והופך לרב מכר, ואחריו- מגיעים עוד ועוד ספרים שלא מחפשים יותר מידי מקוריות.
זה קרה בדמדומים, שהביא את הערפדים ואנשי הזאב ולאחריו הגיעו כל כך הרבה ספרים על אותו רעיון, משחקי הרעב, מפוצלים ועוד ספרים טובים אחרים, שהמשותף לכולם הוא כמות החיקויים שבאו אחריהם, וטובים וטובים פחות באשר יהיו הם עדיין חיקויים.

אז שבוע שעבר קראתי את ׳המועמדת׳, שמזכיר בנקודות כל כך הרבה ספרים..
אז הרבה מקוריות-אין,
עלילה מבריקה -לא בדיוק,
גיבורה אימפולסיבית -בהחלט יש.

אבל למרות כל החפירות שלי על כמה הספר הזה מעצבן, אני חייבת להודות שיש בו משהו ממכר וחמוד.
בסופ"ש האחרון די נהניתי לקרוא בו, היו בו דברים שנגעו בי ודאגו להשאיר אותי במתח.

אז ספר חובה זה לא, אבל אם בא לך כמה שעות של שקט, אהבת נעורים מתוסבכת ורצון להיות נסיכה, זה בהחלט הספר בשבילך.

מלכה אדומה

ויקטוריה איוויארד

בנראה שכולם חווים מידי פעם מחסום קריאה. מהזמנים האלו שכל הספרים שאת קוראת לא כל כך מעניינים ואת כבר לא בטוחה אם הבעיה היא בספר או בך.
הספר האחרון שריגש אותי היה ׳הנערה שהשארת מאחור׳ ,אחריו, כולם כבר היו מעוסים, נמתחים או פשוט רק נחמדים.
בסוף הבנתי שהתרופה לכל מחסום קריאה שמתחיל מספר טוב אחד היא לקרוא ספר טוב אחר.
אז לאחר ששמעתי ביקורות טובות רבות על מלכה אדומה התחלתי לקרוא אותו.
ואני חייבת להגיד שהוא לא אכזב בכלל, פשוט לא יכולתי להניח את הספר מהידיים.
כן, אולי הוא לא יצירת מופת מושלמת והיו דברים שחזיתי מראש. אבל הוא מרגש, מעניין ובעיקר מסקרן.
כבר מחכה לקרוא את הספר הבא בסדרה ומקווה שהוא יצליח להתעלות על הספר הזה.
נהניתי.

*וכמובן שהביקורת היא לגברים ונשים כאחד.(:

מחר

גיום מוסו

אל הספר הזה באתי עם ציפייה גדולה, ועכשיו, כשסיימתי אותו אני לא בטוחה שהיא התממשה.
כי זה סך הכל ספר נחמד, כתוב יפה עם קונספט מיוחד שיכול היה להתפתח באופן יותר מעניין מאשר איך שהוא מוצג בספר.
וגם הדברים שהפתיעו אותי היו מעטים.
ולמרות זאת עד עכשיו לא הצלחתי לשים את האצבע על מה בדיוק הפריע לי כל כך בספר, אולי זו האווירה שהספר מקרין או שאלו הן הציפיות שלא התממשו או עצם העובדה שכשקראתי אותו הרגשתי שדווקא הסיפור של קייט היה יכול להיות ספר מעניין.
אם בא לכם להעביר את הזמן עם ספר נחמד וקליל אז זה הספר המתאים.
אבל בשביל מתח או מותחן פסיכולוגי כפי שהספר מוצג, אני לא בטוחה שהוא מספיק...

הנערה שהשארת מאחור

ג'וג'ו מויס

׳הנערה שהשארת מאחור׳ הוא לא מסוג הספרים שאני קוראת בדרך כלל, אבל לאחר שקראתי את ללכת בדרכך,ג'וג'ו מויס ריתקה אותי.
משהו בספר הזה נכנס אל לבי, הסיפור של סופי מיד סחף אותי איתו,אולי בגלל אהבתי הגדולה לספרים בעלי סגנון כתיבה מלכותי כזה או סתם בגלל שאני אוהבת סיפורי אהבה מרגשים...
בכיתי עליה-מודעת לכך שאני לגמריי דרמטית, צחקתי איתה ואפילו צעקתי בראשי אליה שתפסיק לנהוג בכזו תמימות, הייתי שקועה.
גם החלק של ליב-אהבתה לבעלה שנפטר, ניסיונותיה להתחיל מחדש והרצון העיקש לשמור ציור ישן-לא הרס את הספר ופגם מערכו,למרות היותו מספר על בחורה החיה לאחר כמאה שנים.
העולמות הרבים שבהם עסק הספר הפכו אותו לחכם ומרתק.
אז מי שתוהה אם להתחיל לקרוא כבר לא צריך.
ממכר ונוגע ללב.

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

בהתחלה לא התלהבתי מהספר הזה.
הביקורות היו טובות והתקציר נראה נחמד אבל לא נראה שזה יהיה ספר שאוהב באמת.
ועכשיו,כשסיימתי אותו אני מודה, מודה שבהחלט טעיתי. אומנם ההתחלה לא כל כך סוחפת, אבל שאר הספר גרם לי להתאהב בו.
עדיין לא קראתי את הספר ׳המשחק של אנדר׳, אבל הספר ׳הצל של אנדר׳ מראה על הרף הגבוה מאוד של הסופר, משום שספר זה מספר את סיפורו של בין-נער שגדל ברחובות ושרד לבדו, עד שנלקח לבית הספר ללחימה כדי לעזור בהצלת המין האנושי-ואילו 'המשחק של אנדר' מסופר על אותו ציר זמן רק דרך דמותו של אנדר, רעיון גאוני וביצוע מצויין.

ומה שעוד יותר מרתק הוא בחירת השם של הספר שמייצג באופן מושלם את מהות הסיפור כולו- בין הוא בעצם צילו של אנדר, למרות שבין חכם כל כך, חכם אפילו יותר מאנדר, ולמרות שהספר מתמקד בבין ולא באנדר, בין מוצג תמיד כמספר 2 גם בעיניי הכלל ובגם בעיניו שלו, אומנם הוא מספר 2 מבין כל הילדים החכמים ביותר- אבל הוא עדיין מספר 2.

והיופי האמיתי של הספר הוא שבמהלכו ניתן לראות את התבגרותו של בין, מהילד הקטן ברחובות בעל התבונה הגדולה וללא השם-לילד בעל התעוזה והכבוד שהצליח לרכוש, ובסוף הסיפור שמצא את משפחתו.

מצפה מאוד ש׳המשחק של אנדר׳ וספר ההמשך שלו יהיו מוצלחים כמו הספר הזה.
נהנהתי כל כך לקרוא, מומלץ מאוד.

החור שברעש

פטריק נס

לפני כמה חודשים, כשבחנויות הספרים היה מבצע של 3 ב100, התכוונתי לקנות את הספר הזה.
הביקורות עליו היו ממש ממש טובות ומפרגנות והייתי בטוחה שהנה יש לי עוד סדרת ספרים מוצלחת לקרוא. בסוף ברגע האחרון ׳המעגל׳ צד את עיניי ולקחתי אותו במקום.
אז הכנסתי את הספר הזה לרשימת הספרים שצריך לקרוא שאני מטפחת כבר זמן רב, וכשהייתי בספריה לפני כמה שבועות וקלטתי את הספר הזה התלהבתי ולקחתי.
אבל כל כך התאכזבתי.
הביקורות עליו מעולות,וזו באמת הסיבה שהחלטתי לקרוא את הספר הזה בכלל, אז אולי בגלל הצפייה הגדולה הנפילה הייתה גדולה יותר? אולי, אבל עדיין.
לא הרגשתי שום דבר, לא מתח,לא הזדהות או התחברות.
ויולה לא התבלטה שם כמו שלדעתי היה צריך שתתבלט,וטוד הוא פשוט עוד ילד אבוד ללא כל יחוד.
ויתרתי כבר לקראת סוף הספר והפסקתי לקרוא.
אז אולי הספר הזה מתאים יותר לילדים בני 12-13 או לאנשים שאוהבים ספרי ילדים.
ואולי, הוא פשוט לא מתאים לי.

ביטרבלו - שבע הממלכות

קריסטין קאשור

התלבטתי אם לרשום ביקורת על הספר הזה. לא בגלל שלא אהבתי את הספר, בדיוק להפך, התלבטתי כי לא ידעתי איך להתחיל ומה לרשום.
סדרת הספרים של שבע ממלכות נכנסה לי ללב, פשוט התאהבתי בה. אולי אלו הדמיות הנשיות החזקות או הנימוסים המוגזמים והכתיבה המלכותית או פשוט שזה הכל ביחד.
הספר ביטרבלו ישב אצלי בארון חודשיים עד שפתחתי אותו. קראתי את מחוננת ואש, והיה ברור לי שאקרא גם את ביטרבלו, אבל פחדתי שהוא יהרוס לי את הספרים הראשונים.
מסתבר שטעיתי, קריסטין קאשור כל כך מוכשרת, הספר מושלם.
ביטרבלו מייצגת אישה צעירה שעומדת על העקרונות שלה,גם אם לפעמים הם נראים תמימים. מישהי שסוחבת עול כבד של ממלכה שסבוכה בתוך עצמה, אבל זה לא מונע ממנה לחפש את האמת.
אני בטוחה שהקשר שלה עם פו וקטסה ריתק את כל מי שקרא את הספרים.
ולהכניס את אש לספר היה רעיון מוצלח מאוד, למרות שבריגן חסר לי!!
ועכשיו, אני ממש מבואסת שאין עוד.
וממש מקווה לספר המשך.
אז למי שמתלבט אם לקרוא, אל תתלבטו,
רוצו לקרוא.

אלוף

מרי לו

יש לי משהו לא ברור עם סדרת הספרים ׳אגדה׳.
את הספר הראשון לא אהבתי, לא התחברתי כמעט ובכלל פרט לקטעים אחדים שהיו מעניינים ולכן החלטתי בכל זאת בחרתי לקרוא את הספר השני.
בשונה מהספר הראשון, הספר השני היה מעולה. מרגש, סוחף ומותח, בדיוק כמו שאני אוהבת.
ועכשיו בנוגע לספר ׳אלוף׳-
בסך הכל הספר מצויין. ישבו מתח והוא לא נמרח. מרגש אבל לא קיטשי.
כל כך נהניתי לקרוא אותו והעמודים פשוט זרמו לי.
את דיי אני כבר אוהבת מהספר הראשון,והיחס שלו לאחיו וליוני במהלך הספר רק חיזק את זה.
הוא קצת מגונן מידי ומקבל החלטות שנוגעות באנשים אחרים במחשבה שזה מה שהכי טוב לכולם. כמו שבהתחלה הוא מסתיר מיוני את עניין החולי שלו, ומעדן את עניין הבדיקות לתרופה.
ביוני יש משהו שסקרן אותי כבר בספרים הראשונים-חדות ההבחנה שלה, אבל במהלך הספר האחרון הרגשתי שזה מעושה מידי, כל הערות הביניים הכאילו אגביות כשהיא חושבת.
אבל חוץ מזה היא אמיצה ולוחמת, שיודעת לשים את הקשיים שלה בצד ולנסות להמשיך בחייה.
ועכשיו כשסיימתי אותו הוא מרגיש לי קצר מידי, כאילו הוא הסתיים מהר וחסרים לי עמודים.
מרי לו כותבת נפלא. מחכה כבר לסרט וממליצה מאוד לקרוא את הספרים.

סנטרל פארק

הביקורת של Ane

סנטרל פארק

הביקורת של Ane

הביקורת

מי אהב את הביקורת

על המבקרת

Ane

דיון על הביקורת

סנטרל פארק שונה משני ספריו הקודמים לגמרי. מסכימה איתך לגבי הסוף. סוף הזוי לחלוטין

והנה הוכחה שגם סופר זבל יכול להשתכלל.

ביקורות נוספות של Ane