הביקורת נכתבה ביום שני, 23 במאי, 2016
ע"י Ane
ע"י Ane
יש לי משהו לא ברור עם סדרת הספרים ׳אגדה׳.
את הספר הראשון לא אהבתי, לא התחברתי כמעט ובכלל פרט לקטעים אחדים שהיו מעניינים ולכן החלטתי בכל זאת בחרתי לקרוא את הספר השני.
בשונה מהספר הראשון, הספר השני היה מעולה. מרגש, סוחף ומותח, בדיוק כמו שאני אוהבת.
ועכשיו בנוגע לספר ׳אלוף׳-
בסך הכל הספר מצויין. ישבו מתח והוא לא נמרח. מרגש אבל לא קיטשי.
כל כך נהניתי לקרוא אותו והעמודים פשוט זרמו לי.
את דיי אני כבר אוהבת מהספר הראשון,והיחס שלו לאחיו וליוני במהלך הספר רק חיזק את זה.
הוא קצת מגונן מידי ומקבל החלטות שנוגעות באנשים אחרים במחשבה שזה מה שהכי טוב לכולם. כמו שבהתחלה הוא מסתיר מיוני את עניין החולי שלו, ומעדן את עניין הבדיקות לתרופה.
ביוני יש משהו שסקרן אותי כבר בספרים הראשונים-חדות ההבחנה שלה, אבל במהלך הספר האחרון הרגשתי שזה מעושה מידי, כל הערות הביניים הכאילו אגביות כשהיא חושבת.
אבל חוץ מזה היא אמיצה ולוחמת, שיודעת לשים את הקשיים שלה בצד ולנסות להמשיך בחייה.
ועכשיו כשסיימתי אותו הוא מרגיש לי קצר מידי, כאילו הוא הסתיים מהר וחסרים לי עמודים.
מרי לו כותבת נפלא. מחכה כבר לסרט וממליצה מאוד לקרוא את הספרים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת