ביקורת ספרותית על שירה מאת ש"י עגנון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 במרץ, 2017
ע"י


ספריו של שמואל יוסף עגנון העסיקו אותי מאז היותי תלמידת בית ספר תיכון. המורה משוררת וסופרת כשלעצמה ציינה שעגנון הוא מבחינתה אב רוחני להבדיל מאב פיסיולוגי שלדבריה לא תרם דבר להתפתחותה - משפט זה נחרט בזכרוני. את שירה קראתי לראשונה בעת שרותי הצבאי "כלוחמת" בקריה בין כוסות התה המוגשות למפקידינו על ידי ה"חביבלה". מצאתי בספר "שעשוע אינטקטואלי" עגנון החליט לצרף את הציבור הרחב למעללי פרופסור מכובד הוא הרבסט שבוחר את העת הלא מתאימה ביותר לעשות מעשים שלא יעשו. ספור מוחץ בעוצמת היכולות הספרותיות של הסופר מאד נונקונפורמי ועל זה אני דלוקה. במפגש ספרותי שהייתי נוכחת בו סיפר המומחה ל"עגנוניזם" שהספור אינו בידיון ועגנון השתמש בדמויות אמיתיות, - כל אדם המתעניין בכתיבתו יכול בקלות יחסית למצוא את הדמויות האמיתיות כפי הנראה שעליהן ביסס את הספור."כמו שבת אחותי אומרת: "זה היה על באמת?" כנראה שכן! למרות שמבחינתי אין זה משנה הרבה בכל זאת הסקרנות הובילה אותי לקרוא על ה"דמיות" האמיתיות ומומלץ כרמז לעלעל בביוגרפיה של פנחס רוזן שכתבה רות בונדי (מרתק כשלעצמו) הספור אינו רק ספור על אנשים יש פה תקופה ובזה מפליא עגנון לעשות. מתאר תקופה בארץ ישראל כשהדמיות הן ריאליסטיות שהנופים נופי ארץ ישראל הקטנה אוירה היפה שבה ואויר רע שלא היה חסר גם אז שאיפיין את העת של פרעות תרפ"ט מתועד בעיניו. אם אומר שקראתי בשקיקה זו לא אמת. נתקעתי לא פעם בקטעים שהמלל בהם עצר את מהלך העינינים והייתי נאלצת לחזור ולקרוא כשמוחי "ריפרף" ועבר מבלי שקלטתי - קריאה לא פשוטה מחיייבת התמסרות. קראתי שוב וסיימתי לפני ימים ספורים הספר הצהיב יותר (יצא לאור בשנת תשל"א) התכנים טריים כתמיד ושוב קלישאה: מבחן של סופר טוב שהזמן אינו פוגם לדעתי זה כך.אסיים בקטע מהספר עמוד 191 הוא כותב כך על חכמים וטפשים:"החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם. מפני שהם יודעים שיש קופצים והטפשים והרשעים באים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהיגים את העולם כפי זדונם וכפי טפשותם. מעתה היאך נותנים החכמים לעולם חכמה. כל שנראה להם אתמול כחוכמה שלימה רואים אותו היום שאינו חכמה ואינם עומדים על דעתם ואינם תוקעים עצמם לשום דבר מפני החכמה שמוליכה את החכמים ממעלה למעלה. לא כן הטפשים כל דבר שנתנו בו עינהם הרי הם מחזיקים בו ואינם מניחים ממנו.שאם יניחו ידיהם ממנו אין להם מה יעשו בעולם. לפיכך כל ימיהם תחבולות ובלבד שיחזיקו את העולם בידיהם...." ואיני חושבת שיש מקום להוסיף דבר רק אולי שהספר יש בו לא מעט ממחשבותיו של הכותב שאותם "מעביר" לגבוריו ודרכם לקוראים בדרכו העגנונית.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
מוצאת חן בעיניי המסתוריות של הכותב..כותבת..
והביקורת- טובה.
ועגנון- נהדר.
מחשבות (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
קיים ובועט.
חמדת (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
מחשבות טוב שאתה קיים .
לי יניני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תומכת במחשבות בעניין זה. כתיבה מאווררת יותר נעימה לקורא ולעין. חוץ מזה אני מאוד אוהבת את עגנון.
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
כן המפקד!
מחשבות (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ועכשיו חזרה לשולחן השרטוט: לחלק לפסקאות, לשים פסיקים ולאוורר.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ