ביקורת ספרותית על ציפורים בלי כנפיים מאת לואי דה-ברנייר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 בפברואר, 2017
ע"י בנצי גורן


מגרש המשחקים של המעצמות הגדולות, זה מה שהיה אזור הבלקן במשך הרבה מאוד שנים. בתחילת המאה ה-20 ידע האזור מלחמות רבות: מלחמת הבלקן הראשונה (1912), מלחמת הבלקן השנייה (1913), מלחמת הבלקן השלישית אותה אנחנו מכירים בשמה הנפוץ יותר מלחמת העולם הראשונה, ולאחריה המלחמות בין טורקיה ויוון.

מלחמות אלו וסוף ימיה של האימפריה העותומנית, הן הרקע לספרו של לואי דה ברנייר. דה ברנייר מספר לנו על קהילה המורכבת מנוצרים ומוסלמים בדרום מערב אנטליה בכפר הנקרא אֶסקיבַּחצֶ'ה. החיים שם מתנהלים על מי מנוחות תוך כבוד הדדי בין הנוצרים למוסלמים ולהפך. הנוצרים כותבים טורקית באותיות יווניות, המוסלמים נקברים כשהם אוחזים בידם צלב כסף עטוף בדף מן הקוראן "משום שעדיף להמר על שני הגמלים במרוץ אחר הגאולה". נישואי תערובת מתקבלים שם בהבנה שבשתיקה כי הרי בסופו של דבר כולנו בני אדם והאהבה היא עיוורת ואינה מבחינה בין נוצרים ומוסלמים וגם לא בין לאום כזה או אחר.

דה ברנייר מספר לנו על החיים בכפר ודרך תיאוריו ניתן גם לראות את הצבעים השונים, לחוש את הריחות ולחיות את הווי הכפר.
אלא שאז פורצות המלחמות וכל המארג העדין הזה שבין נוצרים ומוסלמים, בין טורקים ליוונים, מתפרק. התשוקה לצדק ולנקמה משמשת להרבה אנשים הצדקה למעשי זוועות: "אנחנו לא עושים לכם שום דבר שאתם לא עשיתם לנו", כך טוען אחד מגיבורי הספר לפני שהוא נועץ את כידונו באחד מבני הכפרים אשר עוד מספיק למלמל "אני לא עשיתי לכם דבר".

לא ניתן להימלט מהמחשבה כי בימינו אלה, 100 שנה מאוחר יותר, האנושות נמצאת עדיין באותו מקום: מנהלים מלחמות על כלום ושום דבר (ואני מתכוון לאנושות בכלל ולאו דווקא למדינת ישראל). דה ברנייר אינו מציע פתרונות לסבל האנושי בימי המלחמה אך הוא מציג את הדברים בצורה המעוררת הרבה מאוד מחשבות.

העלילה מסתיימת בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, התקופה בה נערכו חילופי אוכלוסיות בין יוון לטורקיה, מהלך שגרם לטרגדיות רבות נוספות משני צידי המתרס. גם כאן לא יכולתי להימלט מהמחשבות על ימינו אנו ועל האנשים אשר צריכים לנטוש את בתיהם ולהתחיל חיים אחרים במקום אחר.

אבל זהו לא רק ספר על מלחמה אלא גם על אהבה: אהבתם של פילותיי הנוצרייה ואיברהים המוסלמי, שנועדו זה לזו עוד מילדותם, מה קרה לאהבה הזו ולאן הוליכה אותם המלחמה.

בין לבין הסופר מספר לנו גם את סיפורו של מוסטפא כאמל, מי שיהפוך בהמשך לאטא טורק, מייסדה של טורקיה המודרנית.

מומלץ ביותר. 5 כוכבים בסולם גורן.


24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן (לפני שנתיים)
תודה רץ.
רץ (לפני שנתיים)
ביקורת יפה - אני אוהב את הרקע ההיסטורי - המשתלב והסוחף את הנפשות הפועלות למקומות לא צפויים.
אוקי (אורית) (לפני שנתיים)
נהדר, בנצי. מזמן לא כתבת..
בנצי גורן (לפני שנתיים)
תודה כרמליטה.
כרמליטה (לפני שנתיים)
יופי של סיקורת. תודה. אהבתי את הספר המעניין הזה (למעט כמה קטעים מייגעים).
בנצי גורן (לפני שנתיים)
תודה חני. אכן יש תקוה. אפרתי, תגובתך אינה ברורה לי.
חני (לפני שנתיים)
לפעמים יש לי הרגשה שהמלחמה אבודה מראש. כל כך הרבה גורמים פוליטים
ומעצמות ואינטריגות על ממון,נפט,כח...
אדמה...שהתקווה לשלום ולשפיות חייבת
להמשיך לפעום.
סקירה יפה מלאה תקווה ואהבה לבני אדם
באשר הם.
אפרתי (לפני שנתיים)
סולם נבון.
בנצי גורן (לפני שנתיים)
תודה יעל.
yaelhar (לפני שנתיים)
ביקורת מצויינת.
כאילו הייתי צריכה הוכחה שמלחמות מייצרות רק טרגדיות, ושאהבה אינה עמידה בפני חרבות ותותחים.
בנצי גורן (לפני שנתיים)
תודה מסמר. זה כבר על המדף.
מסמר עקרב (לפני שנתיים)
ביקורת מצוינת. אם לא קראת, ממליץ לך על ספרו "המנדולינה של קפטן קורלי".
בנצי גורן (לפני שנתיים)
תודה, לי.
לי יניני (לפני שנתיים)
סקירה נהדרת ומלמדת. בנצי תודה. אחפש את הספר.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ