דני,
אנחנו כאנשים בוגרים מסוגלים לעשות את ההבחנות שאנחנו מדברים עליהם - אנשים צעירים יותר, ואני לא מוציא את עצמי מהכלל, עשויים להגיע לחלוקה יותר אבסולוטית, ואוברי יכול לפכח את זה.
אני כן מרגיש חייב להתעכב על נקודה אחת - אני לא מכמת את מניין ההרוגים שכל צד עשה בשם המוסר, גם לא כשציינתי הרג אזרחים משני הצדדים.
שוב, אין שום ספק שהפאשיזם ככלל היה כוח שהיה חייב למגר אותו. אבל עם כל חוסר הסימפתיה שלי אליו ולנאציזם בפרט, צריך לזכור שכדי לעצור כוח שיצא למלחמה בשביל להשמיד אוכלוסיות ואידיאולוגיות שלמות, היה צורך במעצמה שרצתה לכפות את האידיאולוגיה שלה ברחבי העולם ואם אתה כחייל או מפקד אפילו נחשד כפחדן, מחרחר פניקה או אפילו אם אתה לא מתנגד עד אחרון החיילים בכיתה שלך... דמך בראשך, במלוא מובן המילה.
עד כאן זה לא נראה הולם שמדינה כזו מתאימה להיות עם "הטובים" רק בגלל שהם מתנגדים לנאצים, אפילו פחות מתאימות מהדמוקרטיות המערביות מסיבות שציינתי אתמול.
בוא רק נגיד שהיה צורך בקקי להביס חרא. ואף מדינה לא יכולה לומר את זה יותר מאשר פולין.

לייק גם לדיון. אין לי כוח וסבלנות להצטרף.

א"ב חיים-
כל הנקודות שהעלית נכונות, מדינות פועלות לפי האינטרסים שלהן בלבד ולא בגלל אהדה יתירה למדינה אחרת, חלשה ככל שתהיה.
זה לקח, אגב, שלנו, כישראלים, הוא כבר ברור כשמש.
המלחמה גבתה חיים של 55 מיליון אנשים, מרביתם אזרחים, משני הצדדים, גם זה נכון, ואף אחד לא חושב שבמלחמה כולם צדיקים.
ההבדל הגדול הוא לא בכמות ההרג שעשה כל צד, אלא בזה שמי שיזם את המלחמה, וניהל אותה באכזריות מתוך אידאולוגיה מרושעת ולא אנושית היו הגרמנים.
וזה מה שעושה אותם ה"רעים" בסיפור הזה.

אני אתייחס לנקודה האחרונה שלך פה.
ברור שלי, כיהודי, המחשבה של לראות את הפאשיזם מנצח מזעזעת לכל הפחות. עם זאת, הספר מציין - כבר בעמודים הראשונים - שהדמוקרטיות המערביות היו זקוקות לברית המועצות כדי לנצח במלחמה. אין מצב שהן היו מצליחות לעשות זאת לבדן.
אני אפילו נוטה לשאול את עצמי מה היה קורה אם בעלות הברית המערביות היו בוחרות דווקא בשם האנטי-קומוניזם לשתף פעולה עם היטלר. הרי לסטאלין היה הרבה יותר דם על הידיים בנקודה זו, גם אם שמים את האידיאולוגיה בצד.
אבל האם זה אומר שהמערב הפגין עליונות מוסרית?
מדי יום שואה קם איזה אינטלקטואל ושואל, לא אומר שלא בצדק, למה הם לא הפציצו את אושוויץ. זה מצביע על משהו - גרמניה יצאה למלחמה למען השמדת יהודים, אבל אף מדינה, כולל ארה"ב, לא יצאה למלחמה להצלת יהודים. אבל תרשה לי לשאול שאלה נוספת, גדולה יותר. בריטניה וצרפת הבטיחו לערוב לביטחונה של פולין. אבל במהלך החודש הראשון של המלחמה בריטניה לא עושה שום דבר וצרפת מתקדמת רק מרחק זניח בחבל הסאאר, בשביל המצלמות.
פולין הופקרה! על ידי הכוחות שיצאו למלחמה "למענה".
ולא רק זה, בריטניה לא הצליחה להציל אותה מ50 שנה של קומוניזם כשגורלה נקבע ביאלטה, וארצות הברית לא נקפה אבצע.
פולין נבגדה פעמיים על ידי הצד שהעדיף תועלת על צדק האם זה נשמע לך כמו פרופיל של "גיבורים"?
והרג אזרחים? נגעת בעצמך בנקודה הזו כשהזכרת את דרזדן, ובזירה הפסיפית אני אצביע על ההפצצות הקונבנציונליות שלא נועדו להתחשב באזרחים, שלא לדבר על הסוגייה הגרעינית (לדעתי - היה מוצדק!)

בהיסטוריה, ובמלחמה בפרט, אין דבר כזה טובים-רעים - למרות שאני חולק את ראייתך על גרמניה הנאצית כמדינה הכי "רעה" מאז ומעולם. אבל זה מה שזה. רק ראייה.

הייתי מטיל ספק בכמה מהקביעות שלו בספר, כמו למשל שבניגוד למקובל, כך הוא טוען, כן היה ספק בניצחון בנות הברית על גרמניה.
לא שמעתי מישהו חושב אחרת!! אף אחד לא חשב שניצחון מונח בכיסו.
הרי צ'רצ'יל הבטיח לעמו רק "דם, יזע, ודמעות".
המערכה הוכרעה רק כמה חודשים אחרי הנחיתה בנורמנדי, ורק אז, אחרי קרב הבליטה, היה ברור, גם לגרמנים, שגרמניה הולכת לקראת תבוסה ודבר כבר לא ימנע אותה.

וחשוב מכך, א"ב חיים, יש ספק מי היו הרעים כאן?
גם אם בנות הברית מחקו את דרזדן, עדיין הרעים היו אלה שבחרו לשטח את לונדון.
אסור לתת לזמן ולמרחק מהמאורעות לטשטש את הגבול העבה הזה שבין הרעים לטובים.

אני לא קראתי את הספר הזה תקופה אבל אני זוכר שהפרק שדן על מערכת ההפצצות על גרמניה היה... איך נאמר... פחות מעורר השראה משאר הספר, שחוץ ממנו ואולי עוד פרק-שניים מקסימום, שהיה מעולה

על מה החסרת כוכב?