ביקורת ספרותית על ציר סקרנות צומת ודאות מאת רון פונדק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 בינואר, 2017
ע"י עומר ציוני


רכשתי את הספר כי חשבתי שאקבל בו הסבר להצטרפותו של רון פונדק לתהליך אוסלו והשפעתו על התהליך.
קיבלתי ספר הספד לאחיו שנהרג במלחמת יום כיפור, משולב בתחקיר של שנים רבות. התחקיר הוא כמו חיטוט בפצע - אתה חופר וחופר בו וזה רק כואב יותר ויותר.
כתחקיר מלחמה - הספר מרתק. הבאת התחקיר כסיפור בלשי אישי - נכונה ויוצרת אמינות גבוהה וסקרנות.
עם זאת, נראה שפונדק ניסה להכניס לספר אחד גם את שיר ההלל לאבא ואימא שלו, סביו וסבותיו. לא תמיד זה שייך לרצף הסיפורי.
הסיפור כואב למי שמכיר טנקים, למי שחווה פחד מלחמה ולמי שעמד חסר אונים במלחמת יום כיפור מול התמוטטות המערכת השחצנית. יכול להיות שהיה אפשר לגעת בעוד רבדים שהיו במלחמה, להציף עוד פאשלות ולהעלות על המוקד עוד "מנהיגים" עם דרגות גנרל שהקריבו את החברים והאחים שלנו. פונדק נמנע מזה, ואולי כאן כוחו הגדול. הוא לא נלחם ונוקם - הוא מביא את הסיפור כלשונו.
פסר שנגע בי.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
עדיין קיים בי צורך גדול לקרוא כמעט כל מה שיצא על מלחמת יום כיפור, בניסיון אולי להבין עד כמה דק היה הקו העובר בין הקיום הפיזי שלנו לבין האיום הממשי על קיומה של המדינה, איום שנראה בעין והיה מוחשי מאוד, במיוחד ברמת הגולן ביומיים הראשונים.

חני- המלחמה הזו כנראה תמשיך לסקרן עוד דור שלם שחווה אותה...לפעמים נראה שמה שקורה עכשיו, כולל הספרים, הם "רעשי המשנה" שבאים אחרי רעידת האדמה.
רץ (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
עומר - שמח שאנו נפגשים בספרים אהובים, שתי הערות, אחיו של רון פונדק אמר לפני מותו, אם אמות אני מקווה לפחות שאחרי יגיע שלום, זאת הייתה המורשת של האח הנופל אותה ניסה פונדק לממש. לגבי ההורים, שנדדו בגולה כגורל יהודי- היהודי הנודד, ולאחר מכן היחליטו לעשות תפנית לארץ ישראל, כחזון ציוני, החזון הזה שאמור היה להביא ביטחון ליהודים, יצר טרגדיה נוראית למשפחת פונדק, לא רק הנפילה עצמה, אלא המלחמה שבה נפל האח המציינת יוהרה נוראית, אחריה חשבנו שתגיע צניעות ואנושיות, ורצון לחתירה לפיוס פנימי שלנו עם עצמנו, ועם הסביבה שלנו, כעת אין מקום לחלמות, זאת המסקנה כשקוראים את הספר. אגב בכריכת הספר מפת קוד סיריוס, שאותה ידעו המצרים והיא מהווה סמל לכישלון מלחמת יןה הכיפורים, בהיבט של ההפתעה.
חני (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מבינה את הצורך בחיטוט פצע של אחת המלחמות הכי מדוברות... האם לחטט זה מקל על הנפש,על ההתמודדות,על השכול ,על האבדות...
נראה לי שכבר סופר ודובר ונחקר מכל כיון אפשרי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ