ביקורת ספרותית על ציר סקרנות צומת ודאות מאת רון פונדק
ספר מעולה

---

מלחמה ושלום – גרסה ישראלית

בלילות לבנים, כחייל במודיעין, הבטתי במפת קוד סודיות שנועדה לשימוש במלחמה עתידית, בה צירים ומתחמים הוגדרו במילות צופן, אותן הגיתי כלחשי כישוף, " דקדקן, גשירה, בולמוס ", ובקשתי בליבי, שמילות הצופן יישארו דוממות, ואותן לא יזעקו קשרים מבועתים, כמו המשאלה שהגו הורי בעת שנולדתי, כעבור זמן לא רב לחשתי מילות קוד מלחמה בקשר, ולבסוף בני זעק אותן לקשר בחילוץ חבריו המדממים ממטען צד בקסבה של שכם.

נזכרתי במפה שלי, כשראיתי את כריכת הספר, ציר סקרנות צומת ודאות, המאוירת במפת קוד סיריוס - של פיקוד דרום במלחמת יום הכיפורים, שהייתה ידועה למצרים, ושימשה משל לקריסת ביטחון הקשר ולחזית כולה. תנועה בציר מסוים, ודיווח עליה בקשר חרצה גורל. השמות קיבלו משמעות, להתקפה כושלת, למוצב שהקשר שלו זעק, הם עולים עלינו, ואחר כך נדם.

כשנודע לי כי כותב הספר, רון פונדק נפטר ממחלה, החלטתי לקרוא את הספר, שבו סיפור החתירה לשלום כרוך בסיפור מלחמה ושכול, חייו ומותו של אורי, אחיו של רון פונדק שנפל במלחמת יום הכיפורים.

נקודת הפתיחה של הספר היא טלפון מפתיע לאחר שנים רבות, ממי שהיה חובש, וזכר את אורי פונדק, חייל שנפצע באופן אנוש. לאחר כ- 40 שנה יוצא רון האח, למסע התחקות וזיכרון אחרי משפחתו ואחיו, מסע שתחילתו בפרעות במזרח אירופה, במהלכם מחליטה משפחתו, אב סבו, לקחת את הגורל לידיה, ולחפש מקום מקלט בטוח למשפחה, מסע שבמהלכו תגיע המשפחה לקופנהגן בתחילת המאה הקודמת, ומשם לישראל, סיפור מרתק של מסע נדודים יהודי.

המסע של משפחת פונדק שהחליטה לקשור את גורלה בישראל, מוביל לסיפורו של אורי פונדק, שהיה קמב"ץ גדוד שריון בחזית התעלה במלחמת יום כיפור. רון מספר - בשם האח, את סיפור מלחמת יום הכיפור, את התנהלותם הכושלת של הפוליטיקאים והפיקוד, מול הקרבת הלוחמים, כרקע לסיפורו המטלטל של אורי. תחושת מועקה ועצב גדול, מילאו אותי כשהתחקיתי אחרי נתיב הקרבות בהם השתתף אורי, כמי שהלך לקראת גורלו, כמו בטרגדיה יוונית, אל מותו, כקורבן איוולת.

סיפור העם היהודי, מאופיין בנדודים, חוצי יבשות בתקווה למצוא ביטחון, אך הביטחון המופרז, בישראל הכול יכולה, אחרי מלחמת ששת הימים, הפך לטרגדיה, לגורל ישראלי, יהירות שהובילה לאסון ולטראומה. דווקא אחרי כיפור, מהמקום שבו הוכנו כמו " בפוגרום " גדול, נולד שלום גדול.

אורי הותיר מספר משפטים זועקים, צוואה של מי שחייו נגדעו : " אבל אולי יום אחד אצטרך לתת את החיים בכדי שבבוא העת האחרים יוכלו ליהנות מהדבר המופלא הזה שנקרא שלום ".

רון פונדק ניסה להפוך את היוצרות, להקדים את השלום לפורענות, הוא יצא בשם אחיו המת, לשליחות שלום, כשותף למהלכים שסללו את הדרך להסכם אוסלו, ניסיון ליצירת מציאות אחרת.

חברו של אורי, נמרוד, השאיר בכתובים שורות שיר לחברתו, צוואת חייל, שלאחר נפילתו נחשפה והולחנה על ידי שלמה ארצי, "...כי אני אדם מחופש לחייל, כפות בכותונת משוגעים - אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות, על הציפיות ועל השנים, ובכי על שני לבבות אוהבים ורחוקים ".

האחד ביקש בכי לי ילדה, כייאוש ללא מוצא, והשני ביקש שלום בבוא העת, כנחמה ותיקווה.

מפת הקוד של כיפור עדיין מהדהדת כסמל להחלטות מוחמצות ולהחלטות שיש לקבל בכדי למנוע את גורל הדמים הישראלי החוזר אלנו במחזוריות מייאשת, כמעט כל עשור שנים. אני עדיין מייחל, לאנשים כרון פונדק שיתוו באומץ לב את מפת הדרכים לשלום, כזאת העוברת בצמתים של פשרות כואבות, הלוקחת סיכונים מחושבים, אך ככזאת היא תמנע כאבים, אלימות, וייאוש אין סופי, שבו העתיד הוא רק מפות קוד שמילותיהן יהדהדו עוד לשנים רבות.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני שומע שוב
שלמה ארצי
מילים: נמרוד גאון
לחן: שלמה ארצי

אני שומע שוב ברגעי השלווה
את ג'ניס ג'ופלין שרה בלוז ישן
על בובי מק-ג'יי. רביעייה קאמרית
מנגנת מוסיקה צלולה מעבירה בי
שוב אותן צמרמורות עונג ידועות.
אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אני מוסיף ללכת מוסיף בשביל הצר,
מושך במעלה הדורות רב החתחתים.
מעלי ציפורים, דואות חופשיות
והרוח במרחבים - כמו קוראת תגר,
אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אהבתי - רגעי זכרונות וגעגועים טרופים.
על השולחן סיפורים של צ'כוב, כאבן שאין
לה הופכין, כי אני הוא אדם מחופש
לחייל, כפות בכתונת משוגעים -
אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות,
על הציפיות ועל השנים, ובכי על
שני לבבות אוהבים ורחוקים.

http://www.youtube.com/watch?v=PWNGGfiuBoo&feature=player_detailpage
מילות השיר על פי מכתב ששלח סרן נמרוד גאון לחברתו לפני שנהרג במלחמת יום הכיפורים
מתוך האלבום "דרכים"
שנת יציאה 1979

17 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על ציר סקרנות צומת ודאות