ביקורת ספרותית על שיחת הטלפון הראשונה מגן-עדן - "מה אם הסוף הוא לא הסוף?" מאת מיץ' אלבום
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בדצמבר, 2016
ע"י yaelhar



המוות הוא נושא טעון, מפחיד ומעציב. אנחנו לא תופסים את היותנו בני תמותה. אנו יודעים שכל חי סופו למות אך לא משלימים עם העובדה המצערת הזו. כדי להתמודד עם הנושא והפחדים שהוא מביא, אנחנו מדמיינים את המשך החיים - כפי שהיכרנו, רק טוב יותר - אחרי המוות. כל הדתות ניסו לפתור את הפחד על ידי איזה "גן עדן" בו אין התפוצצות אוכלוסין. אין פחד, חולי או כאב ובו נפגוש את כל אהובינו המתים. בעבר היו בו גם תאורים קולינריים - שור הבר ולווייתן - ובתרבויות אחרות יש תאורי בילויים - 72 בתולות למוסלמים, ציד בלתי מוגבל לאינדיאנים. הספר הזה עוסק במיתוס המוות מזווית לא מקורית במיוחד, בסיפור לא יצירתי במיוחד, למרות השם, ובכתיבה בינונית.

יש פה עיירה אמריקאית טיפוסית במישיגן, בה ביום שישי אחד מקבלים כמה תושבים שיחת טלפון מקרובים אהובים שהם מתים כבר לא מעט זמן. במקביל אחד מהתושבים - שהיה בעבר טייס קרב בצבא ארצות הברית, שמטוס שהטיס נפגע בתאונה, שגרמה לשרשרת אסונות. השתחרר זה לא כבר מריצוי עונשו בכלא - מנסה להוכיח שכל הסיפור הוא עורבא פרח. אלבום מתאר מספר דמויות - אשה דתית ששיחות הטלפון עם אחותה המתה מעודדות אותה להיות יותר דתית, מפקד המשטרה (והשוטר היחיד בה) מעלה ספקות לנוכח שיחות הטלפון עם בנו שנפל באפגניסטן, צעירה בת לאם שנפטרה מאלצהיימר, בעל חברת בנייה שאת כולם כבר פגשנו בסיפורים אחרים והם משורטטים בקוים גסים ולא במיוחד אמינים.

הסיפור - כמו שאמרתי - אינו מקורי. "להתראות בינתיים" שיצא במקביל אליו מספר סיפור דומה באופן יותר מושקע. אחד הפרקים ב"מראה שחורה" עולה על שניהם בסיפור אותו מעשה. ה"מתח" בסיפור אינו קיים ומי שאינו מאמין בחיים שלאחר המוות - כמוני - וגם קרא כמה ספרים על הנושא, יכול לעלות על ההסבר די בתחילת הסיפור. תאורי ההתלהבות הדתית, ההתעניינות האמריקאית והבינלאומית בסיפור(!) נראים מוגזמים ולא אמינים. הפיתרון לא מתוחכם במיוחד - אם כי נשען על החשש האמריקאי הקבוע מקונספירציה. והפרקים המתארים את אלכסנדר גרהם בל והמצאת הטלפון - מנסים לייצר הקבלה בין טכנולוגיה שנראתה בזמנה כלא יאומן, לפלטפורמה עכשווית לטכנולוגיות שיצאו מכלל שליטה.

מה אני אומרת? סיפור אמריקאי, לא מתוחכם במיוחד, כתוב בפרקים קצרים ועובר מפרק לפרק לפני שהוא מתאר מה קרה, כדי להגביר את המתח (טכניקה פשוטה שקיויתי שפסה מן העולם כבר לפני עשורים). ומה כן? תמונת העטיפה טובה ומאפיינת יפה את הסיפור ("אז מן הראוי להסתפק בה" תאמרו. ותהיו צודקים.)


23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, דני בר
אני שמחה לכל המלצה ו/או אזהרה מידידי...
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
רב תודות בלו-בלו!
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
פואנטה - אלה שאני מכירה שהגיעו לגילאים מופלגים סבלו או מכאבי גוף וחולי, או שאיבדו את עצמם
כך שלו יכולתי לבחור - הייתי מעדיפה להפסיק דקה לפני שכל אלה קורים. לו היתה המצאה - ישראלית או זרה - המאפשרת את הבחירה הזו, הייתי הראשונה בתור...
דני בר (לפני שנתיים ו-6 חודשים)

תודה שחסכת מאתנו את הסבל המיותר !
נגמול לך בסימני אזהרה לגבי ספרים אחרים :)
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ביקורת מצויינת, תודה על האזהרה
פואנטה℗ (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
אז לא חיי נצח אבל מנחם אותי לחשוב שלגוף יהיו חלקי חילוף, וגם אם אסתפק ב- 85 שנים אשמח מאוד לזכות באיכות חיים ותפקוד משביע רצון, ולא סתם להתקיים בשלולית של כאבים, אומללות וכדורים.
ואל תהיי כל-כך בטוחה שזה לא יתגשם בימי חייך. שמעתי לאחרונה על חברה ישראלית (הראשונה בעולם) שהצליחה להצמיח עצמות בתוך מבחנה, ותוך 3 שנים מהיום ההמצאה הזאת תצא לשוק, כך שתוך 10 שנים זה אמור להיות זמין לכל דורש, ובהזרקה לכל מקום שצריך. מדהים, לא?
Command (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
'שור הבר והלוויתן' בהחלט אינו 'אגדה יהודית', ואין לו שום קשר לתיאור היהדות לחיים שלאחר המוות.
לא מפריע לי שאת חושבת אחרת. מפריע לי שאת חושבת שאת מבינה ועפ"ז שוללת.
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
רב תודות, חני (דולמוש)!
נושא החיים לאחר המוות אינו מעניין אותי כלל, לכן לא התמקדתי בו (הוא גם כמובן אינו מופיע בסיפור הזה)

דווקא שמחה ששיעשעתי אותך.
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, בת-יה!
גם הספר הזה עוסק בנשארים, ולא במתים. ההסברים שלו כלל אינם על-טבעיים - כל מה שקורה בו, ייאמר לזכותו, אינו מאתגר את אלה שאינם מאמינים בעולם הבא.
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
חן חן, מחשבות.
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
רב תודות, פואנטה!
מאד מפחיד אותי להגיע לגיל 90. ערכת כדורים ותוספים בשבילי היא התגלמות הגהינום, וחיי נצח עבורי הם סיוט שאני שמחה שלא יתגשם בימי חיי.
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
מסכימה איתך שמי שחושב שהמוות הוא הווייה גשמית כזו או אחרת חושב באופן פשטני. כמו שאמרתי - אני לא מאמינה בחיים אחרי המוות. אבל אני מאמינה שאין מה להתנצח על מה שאנשים מאמינים בו.
yaelhar (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
Command לא חשבתי שכתבתי על יהדות.
נראה לי שליקטתי כמה מיתוסים ידועים על הנושא, בינהם אגדה יהודית.

ואני מוצאת שחבל דווקא על העובדה שחבל לך שאני חושבת אחרת ממך.
חני (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
הצחיק אותי שמכל הספר הלא מעניין הזכרת את הנושא "חיים אחרי המוות " שהוא סופר מעניין.ובחרת להתמקד בכריכה של הספר.
(ובטח לא חשבת בכלל לשעשע אותי).
קטילה לתפארת.
בת-יה (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה. את 'להתראות בינתיים' אהבתי, כי הוא מתאר את אלה שנשארים בחיים אחרי שמישהו קרוב מת, ובכלל לא עוסק במה שקורה אחרי המוות, ומכאן שאת הספר הנ"ל כנראה שלא אקרא, כי על הנושא של אחרי המוות נכתבו כל כך הרבה תיאוריות שפשוט - נמאס.
מחשבות (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
קטילה כהלכתה.
פואנטה℗ (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
וגם התמונה, המממ...בואי נגיד שהיא לא מתוחכמת במיוחד (שפופרת טלפון מלמעלה?...)

הנושא הופך להיות פחות מפחיד בימינו. שמעת על העתידן (וגם מנהל ההנדסה של גוגל) ריי קורצווייל? הוא עושה שמיניות באוויר כדי להגיע לגיל 90 (בין היתר, יש לו עוזרת צמודה שמסדרת לו כל יום 150 כדורים של תוספי מזון בקופסת פלסטיק) כי הוא טוען שבעוד 20 שנה נוכל להגיע לחיי נצח, להחליף את כל האיברים בגוף ולאחסן את הזיכרון בצורה דיגיטלית.
אז אני אופטימית.
אפרתי (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מי שחושב שהעולם הבא זו איזו גשמיות של ליוויתן וכיסא מזהב ובתולות, אינו אלא אידיוט, בשעה שהגופה נרקבת בקבר. החיים אחרי המוות זה משהו אחר לגמרי ולא כאן המקום להתנצח.
Command (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
חבל שאת חושבת שכך מתארת היהדות את החיים לאחר המוות, או שכך היא רואה את המוות עצמו.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ