ביקורת ספרותית על הטירה הנעה מאת דיאנה ווין ג'ונס

---

(כןכן יש ספויילרים.שלא תעזו לקרוא את הביקורת הזאת אם לא קראתם את הספר,קישטה.(לאלאלא מה זאת אומרת "אני גם ככה לא מתכוון לקרוא את הספר" וודאי שאתה הולך לקרוא את הספר! *כפכפוהו בכפכף של האחות מתל אביב*)
(בנוסף,מכיוון שאני גמיש בערך כמו קרש מאבן לא אוכל לפסק ביקורת זו כמו שצריך)

ההתחלה קנתה אותי.
טוב... לא מדוייק.החלק שבו סופי יוצאת מהחנות.
ממש ממש שם.לא לפני ולא אחרי
שם

אגב.שמתם לב אליהם? לדברים הקטנים האלה שלא מגיעים (טוב,אולי כן אתם לא כאלה מדהימים) לקרסול שלכם? כן.. אתם לא שמים לב אליהם.
ואם כן אתם אומרים משהו כמו "פייי איזה טינופת מסריחה"
לפעמים אתם כולאים אותם.פשוט ככה בלי משפט.
לפעמים אתם נותנים להם עבודות בזויות שלא הייתם עושים בעצמכם.
ומספיק עם זה! הגיע הזמן לשנות פאזה!הגיע הזמו לקבל אותם, להכיל אותם להתייחס אליהם כאל שווים
די לניצול הגרביים!
הגרביים המדוברות,לא הופיעו בספר.
כובעים כן
אבל לא גרביים.
נעליים כן
אבל לא גרביים
חליפות כן
אבל לא גרביים (ואם כן רק בתפקידים שוליים כל כך)
ואני שואל
איפה הגרב?
אבל אין קול ואין עונה (אולי הוא ישן? שמישהו יקצץ אותו)

אבל כל זה לא משנה.כי אני לא באמת אוהב גרביים.אני כן אוהב ספרים טובים.
ספרים שהם סוף הדרך לכל אורכם (כמו שר הטבעות).
או ספרים בלי סוף כמו הספר הזה.כי כן,המכשפה נהרגה והיא הייתה הבחור הרע.וכן גילינו שהדחליל היה הקוסם והכלב היה איש כלב ולא כלב איש (התוצאה זהה ) וגם גילינו שכדי לקבל כוחות על על כוחות על צריך לתת את הלב שלך לכוכב נופל.אבל
לא גילינו למה סופי נהייתה זקנה.אפשר רק לקרוא שוב ולנחש שהיא הרסה את המונופול שהיה למכשפת השממה על כובעים מכושפים.
אני צוחק, המכשפה בכלל הייתה סורגת גרביים.רואים את זה על הכובע שלה.
מה שבאמת קרה הוא שסופי כישפה את האוול והמכשפה אז המכשפה כישפה אותה שתהייה סריאוטיפ.דודה שדרכנית זקנה וחטטנית.(הא,היא באמת הציגה את עצמה כדודה של האוול.הכל מסתדר ככ יפה)
וגם לא היה ברור בכלל אם סופי תמשיך להלקות את האוול במקלות על כל קליפת תפוז שהוא השאיר בטעות על הרצפה.
או שהיא תחזור להיות סופי כנועה שתדחה הכל למחר (ממש שם נקניתי.) בגלל שהיא לא רואה את המוות מול עינייה כל הזמן.
אני מקווה שלא
מישהו צריך (הממ להתלים? לתלם? מישהו יודע איך אומרים להפוך מישהו לצנוע במילה אחת? לצנע? להצניע? בטח לא להצניע.אגב ידעתם שאפיקומן זה אפטר פארטי ביוונית? ידעתם שאפטר פארטי זה המסיבה שאחרי בתרגום חופשי מאוד (היפרר מישורר) לעברית? דא)
ספר שלא מאכיל אותנו בכפית,וזה נחמד.

יש נקודת אי רציפות בנגזרת של הספר הזה.הוא לינארי בהתחלה כשלפתע עף בצורה אקספוננציאלית לקראת הלא סוף.
וזה מבלבל אבל עשוי טוב.עוד דבר טוב הוא שרק קוסם האוול וקו. סולימן היו מווילס.אחרת זה היה כמו משפחת סקיווקר או וולדמורט בשיטה הרציונלית.
כל הביצים על עץ אחד.וזה לא רעיון חכם במיוחד.
אלא אם כן כמובן יש ספר נוסף שבו הכל מתכאט

בקיצור (אם הגעתם עד כאן כדאי לקרוא רק את זה)-ספר מעולה.בין הטובים שקראתי.
רוצו לקרוא



וכמובן-ל"אופה בתלתלים" שבלעדיה לא הייתי שם לב לספר הזה בספריה,תודה על ההקשבה ;)

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על הטירה הנעה