אנשי הלילה / סקירה והמלצה מאת דוריאן גריי.

בין בוב ונדיה אין הרבה מן המשותף. חמלה ואהבה לבעלי חיים, והבדידות שמלווה אותם רוב חייהם, הן נקודות הדמיון היחידות ביניהם.

בוב, ברמן גדל גוף ושתקן, עובד בלילות, מתבודד בימים, ומשתדל לחיות בשקט מבלי למשוך אל עצמו תשומת לב. בזכות מימדיו הגדולים וחזותו הקשוחה רוב הזמן איש לא מציק לו.

נדיה נמלטה בעור שיניה מקשר זוגי עם גבר פסיכופת, שההתעללות שלו דחפה אותה לנסות לשים קץ לחייה. היא יצאה מהזוגיות האלימה מצולקת פיזית ונפשית, וללא יכולת לבטוח בבני אדם בכלל ובגברים בפרט.

בלילה הגורלי בו הם נפגשים, כשבוב חוזר מעבודתו הוא שומע, מתוך פח אשפה, יללה של גור כלבים פצוע וחסר ישע. כשבוב מחלץ אותו מהפח הוא מגלה שהגור האומלל הוכה כמעט עד מוות. נדיה , שנקלעה למקום, מסייעת לבוב לחבוש את פצעיו של הכלבלב. הם מעניקים לו את השם רוקו, ומחליטים שאם ישרוד את הפציעה- בוב יאמץ אותו.

לבוב מעולם לא היתה חיית מחמד, ואין לו מושג איך מגדלים כלב. לכן נדיה מתנדבת להדריך אותו כיצד לטפל ברוקו. ככל שהשניים מבלים יותר זמן עם הכלבלב, וזה בחברת זו, האמון ההדדי ביניהם מתפתח לידידות. מתוך הידידות צומחת לאיטה אהבה מהוססת בין שני אנשים בודדים, שלשניהם אין דעה חיובית במיוחד על המין האנושי.

אך כוחות הרוע השונים שסביבם ממשיכים לאיים עליהם. האקס של נדיה, בעליו לשעבר של רוקו, ה''שותפים העסקיים'' העבריינים של הבוס של בוב - האם כל אלה יניחו לשניים לחיות את חייהם בשלווה ולממש את אהבתם?

1. מבריק מצחיק מדליק מספיק מדביק משתיק
2. אפלולי נכלולי
3. יודע קורע נובע בולע
4. קצר יצר עצר
5. אתם רוצים פירוט למה התכוון המשורר?
6. תקראו לבד.
7. הספר עונה על כל הדרישות של סופר משובח, הגיבורים הם לא כוס הוודקה שלי, בלילה אני ישנה, אני מכירה טיפוסים כאלה רק מהספרים, וטוב שכך.
8. אף אחד הוא לא מה שאתם חושבים, חוץ מהרעים, כמובן, שתמיד יהיו רעים. לגבי השאר, נכונו לכם הפתעות.
9. למה לא כתבתי ביקורת ארוכה ומפורטת יותר? משהו עקץ אותי אתמול בבוקר בכף היד והיא נפוחה ביותר, אדומה, חמה, מגרדת וכואבת. אה, שזו כף ידי השמאלית ואני מקלידה בימנית...
10. זו לא הבעייה שלכם.

נ.ב. אני לוקחת אנטיביוטיקה, ככה שאמפתיה, פרחים ובונבוניירות יתקבלו בשמחה.

רוב הספרים של ליהיין שקראתי היו מוצלחים. ברובם הוא טווה עלילה מורכבת, מותחת מאד כתובה מצויין עם דמויות ברורות ואמינות מאד. הספר הזה אינו יוצא דופן מספריו המוצלחים: בוב הוא בארמן ושותף בבאר הנמצא על גבול החוקיות - הרבה יותר קרוב לחוסר חוקיות. הבאר משמש כתחנה לסמים, לכספים של העולם התחתון, ובאופן כללי לפעילויות פליליות מסוגים שונים. מצד שני הוא גם מקום מפגש ובלוי של אנשים בודדים. גם בוב הוא אדם בודד, שקשריו האנושיים בודדים עד בלתי קיימים, ומעט מאד אנשים שמעו אותו אומר יותר ממילים ספורות המחוברות למשפט. יום אחד בוב מוצא גור כלבים שנזרק לפח אשפה לאחר שמישהו היכה אותו וסבר שהרג אותו. ופוגש אשה שאמנם איש עדיין לא זרק לפח האשפה, אבל מבחינתה זהו מקומה. והחיים מתחילים.

מה שטוב במיוחד אצל ליהיין הוא שהעולם שלו מורכב. אנשים - כך הוא יודע - אינם רק טובים או רעים. הם גם וגם. והגישה הזו - שאינה אופיינית לכותבי ספרי מתח אמריקאים - טוענת את העלילה באמינות רבה. נכון שהספר משובץ בתיאורי אלימות שבדרך כלל אינם חביבים עלי, אבל שלא כמו בספרי מתח רבים אין זו פורנוגרפיה לשמה, ותאורי האלימות הם חיוניים לעלילה. מצד שני הספר משובץ גם בתאורים של חמלה והבנה את עולמם של הבודדים, שלפעמים קשר אנושי - גם אם הפרטנר הוא גור כלבים - יכול לשנות את העולם.

אהבתי את הספר הזה וקראתי אותו מהר. כמו שאמרתי, רוב מה שקראתי מליהיין היה מוצלח ואני סולחת לו על החריג של "במרחק אור ירח" העלוב, וזוכרת את "שאטר איילנד" הנפלא ואת "מיסטיק ריבר" המותח. הוא מסופרי המתח האמריקאים הבודדים שאשמח לקרוא בכל עת.

לדניס ליהיין היכולת ליצור ספר מתח טוב.
הכתיבה שלו מחוספסת ומעניינת למרות שלא כל מה שקורה בספר מפתיע.
קראתי את הספר בנשימה.

בוב הוא ברמן בודד ומתבודד. הוא מעביר את זמנו בין ביתו לבין הבר. הוא משתוקק לאהבה אך מפחד ממחויבות ומהקירבה.
הבר מהווה תחנה להסתרת כספים עבור המאפיה המקומית, הצ'צ'נית בשכונה מוזנחת ואלימה בבוסטון.
בלילה קר בדרכו מהעבודה, כיומיים לאחר חג המולד, מוצא בוב גור כלבים מוכה ונטוש מסתתר בפח אשפה.
למרות שבוב פוחד ממחויבות, הוא אוסף אותו לביתו ומצילו. הוא קורא לו רוקו.
בעת המפגש עם הגור, בוב פוגש בנדיה, אישה הסובלת מהתעללות.
בוב מוצא עצמו דואג הן לנדיה והן לרוקו.

בוב ונדיה מוצאים עצמם מתמודדים עם בעל גור הכלבים, אדם שיצא לאחרונה מבית משוגעים, עם פושע של המאפיה הצ'צ'נית, עם שוטר נחוש ואחרים.

אני לא מרגישה שהספר הסתיים בפתאומיות או היה קצר מידיי, אך הייתי רוצה לקרוא יותר על בוב, הדודן מארב, נדיה, ואפילו טורס.
היה לליהיין הרבה חומר מעניין שניתן היה לפתח עוד יותר לטעמי.

מומלץ לאוהבי ספרי מתח!