ביקורות ספרים על הספר זולגות דמעותי אמר השוטר

איזה כיף לבקר בחנויות ספרים קטנות, בהן המוכרים הם אנשי ספר, ומבחר הספרים הוא, איך לומר..לא בהכרח מה שתמצא ברשימות רבי המכר. חנות ספרים עם אופי, כזו שאין דומה לה 2 רחובות צפונה, ובכל עיר. חנויות הספרים שהכניסה אליהן היא סיפור בפני עצמו, בהם המוכר מניח לך לשוטט ומציע או לא מציע את עזרתו, מתנהג אליך בסנוביות משובבת לב. אני אוהב חנויות ספרים קטנות כאלה, אפילו שאין בהן מבצעי ספר שני ב 40% הנחה שלישי ב 50% וכו.... את הספר הזה (ועוד...) קניתי בחנות שכזו, רק שהיא עונה לשם "צומת ספרים" . מסתבר שלסניפים שלהם יש אופי, במידה וכך תבחר מנהלת הסניף, היא יכולה לצבור אוסף מכובד ומ... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

הסופר האמריקאי פיליפ ק' דיק נחשב לאחד מחשובי סופרי המדע הבדיוני. דיק, שנפטר בשנת 1982, סבל מפרנויה חמורה, היה נשוי חמש (!) פעמים והתנסה במגוון רחב (מאוד) של סמים. חלק מספריו זכו לעיבודים קולנועיים מוצלחים ומצליחים, ביניהם "בלייד ראנר" המופתי (אחד הסרטים האהובים עליי במיוחד), "דו"ח מיוחד", "סורק אפלה" ו"זיכרון גורלי". באופן בלתי מפתיע, רבים מספריו עוסקים בדמויות נרדפות של אנשים שנקלעו לחיי נישואים מענים ולמערכות יחסים כושלות ושעוברים התנסויות שונות בהשפעת סמים. "זולגות דמעותי, אמר השוטר", ספרו ה-11 שמתורגם לעברית (יצא במקור ב-1974), מספר על כוכב טלוויזיה מפורסם... המשך לקרוא

שין שין

ספר מומלץ למי שנהנה מ"האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות", לחובבי הז'אנר וליהודה לוי. בחרתי לקרוא את הספר בגלל הרעיון שעומד ביסודו - אדם ללא זהות. יש 'סיכון' בבחירת ספר מסוג זה (המבוסס על מצב היפוטטי מעניין). זה יכול לבוא על חשבון העלילה. אולם, כאן, 'הרעיון' פגם רק במעט בעלילה. לאורך מרבית הקריאה הצליח המחבר לשלב במיומנות בין עלילה מעניינת לדיון בזהות, באמת לעומת אשליה או הזיה ועוד. יש לא מעט 'הנחות יסוד' מעוררות מחשבה. כמו למשל: "האמת, כך חשב פעמים רבות, היא סגולה שמפריזים בערכה. ברוב המקרים, שקר של התחשבות מיטיב עם שומעיו וגומל עמם חסד." דוגמה נ... המשך לקרוא

עודד

קצת מוזר לקרוא ספרי מד"ב ישנים. עוד יותר מוזר לקרוא ספרי מד"ב ישנים שיצאו לאור רק עכשיו. הדיסוננסים זועקים מכל עבר, ודורשים התיחסות ותשומת הלב. זה לא לוח השנה. עם השנים עוד נסתדר. נניח שעכשיו 2015, והספר נכתב בשנות השבעים וכיוון לעתיד של שנת 1988, שכמובן עכשיו היא בעבר, ואנחנו כבר יודעים שהמציאות בשנת 1988 היתה שונה מהותית מהמתואר בספר. אבל מנושא השנה אפשר להתחמק בקלות. לחשוב על יקומים מרובים, למשל. הרי אנחנו בתחום המד"ב. או יקומים מתפצלים. אפשר גם לדחות את התיארוך השנתי למשהו בעתיד. נגיד 2048, או משהו. אם כי זה פתרון פחות טוב. הרי מאז 1988 האמיתית היו קצת התפתחויות... המשך לקרוא

נצחיה