ביקורת ספרותית על קאפזיוס: הרוקח מאושוויץ מאת דיטר שלזאק
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 בנובמבר, 2016
ע"י אילת


אני אוהבת מאוד ספרי וסרטי שואה, אבל לרוב מרגישה שהמלודרמה ו/או החלוקה הדיכוטומית ל'טובים ורעים' ול'אסור ומותר' הורסים לי את החיבור לחוויה.
היחוד של הספר הזה (בדומה ל'הזהו אדם' המופתי) הוא שהוא לא מנסה להתייפייף, להעלים פרטים או לנקוט צד, אלא משקף את המציאות על כל רבדיה ולא חוסך בתיאורים של ריח, תחושה ואימה.
הספר קשה לקריאה מאחר והוא מעורר שאלות נוקבות בנושא של טוב ורע ; לראשונה הבנתי שגם קציני האס אס, שעד כה נתפסו כסדיסטים ואכזריים, הם רק קורבנות של השיטה. שגם להם לא היה קל בהתמודדות היומיומית עם הזוועות, הריקבון והדם ושגם הם חיו בפחד מתמיד מהמוות הצפוי להם אם ייתפסו בחולשתם.
ספר חובה, לדעתי
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
היום השגתי את הספר.
רץ (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
האמת שהיה קשה לי עם המשפט: "לראשונה הבנתי שגם קציני האס אס, שעד כה נתפסו כסדיסטים ואכזריים, הם רק קורבנות של השיטה" אני קראתי מחקר מדהים: חיילים - ההקלטות הסודיות של אנשי הוורמאכט: פרוטוקולים של לחימה ומוות סונקה נייצל, שבו הוכח בדיוק ההפך.
שונרא החתול (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
חובה לקרוא את התגובה של רויטל.
אפרתי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
אין הרבה מה להוסיף מעבר לתגובה החכמה של רויטל. אני עוד מבינה כשמרחמים על אזרחים גרמנים שסבלו במלחמה, אבל על חיילי אס.אס? נראה לי שלקית בתסמונת סטוקהולם חזקה במיוחד.
תסלחי לי, אבל דברי הבל כאלה לא נשמעו מזמן על ידי יהודיה וישראלית.
רחלי (live) (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
"קורבנות של השיטה" איזו התייפייפות....לכי לספר את זה לניצולי השואה.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
הו, איזה יופי! עכשיו גם קציני האס-אס הם קרבנות!
יש, אגב, מאגר של קרבנות השואה באיזה אתר, יד-ושם קוראים לו. אפשר אולי למלא דפי עד על כל קרבנות השואה החדשים שהתגלו פה.

כמה פרימיטיבית ורדודה היתה ההסתכלות שלנו עד היום, אשכרה חשבנו שיש טוב ורע. פחחח. אין רע, יש רק קרבנות. של השיטה, אבל שלא תפלו שוב למלכודת הזאת ותתחילו להאשים את השיטה, כן? גם היא, מן הסתם, רק קרבן.

בדיון שהיה פה לפני שנה, כשיצאתי נגד ספרות המתמקדת בסבל הגרמני במלחמת העולם השניה, נטען כנגדי שאין בספרות הזאת דבר המגמד את אחריותם של הנאצים למעשיהם, ואין שום מקום לבלבול בין תוקף לקרבן...
(http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=91650)
אז הנה, הזכוכית המגדלת שהתחילה את דרכה בהתכווננות אל ילדה גרמניה זהובת שיער שסובלת ללא עוול בכפה המשיכה את הסיבוב והגיעה לקציני אס-אס סובלים על לא עוול בכפם, אחרי הכל - הם רק קרבנות.
נשאר רק להשלים את הסיבוב ולהגיע לאשמים האמיתיים, מקור הסבל של אותם קצינים אומללים, הלא הם היהודים, הם הרי המקור לכל אותם -"רקבון ודם" איתם נאלצו קציני האס-אס להתמודד.
זה יקח קצת זמן, בינתיים אנחנו באזור ה"נרטיבים", איזור נטול טוב ורע ועל כן נטול אשמים, בו כולם קרבנות.

אגב, מוזר. החיבור של סבתא שלי לחווית השואה אף פעם לא נפגע בגלל החלוקה הדיכוטומית לטוב ורע. אה, טוב, זה בטח בגלל שהיא נקטה צד. טיפשי מצדה.
מורי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
גם בנוטות החסד מרגישים אותו הדבר.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ