ביקורת ספרותית על משחקים בחצר האחורית מאת עדנה מזי"א

---

השנה החלטתי לצום.

פעם ראשונה בחיי החלטתי לנסות.
עדיף מאוחר מאשר אף פעם, לא?

בכל מקרה, כדי להעביר את הצום כמה שיותר קל וחלק, נתנו לי כל מיני עצות וטיפים, ביניהם היה לקרוא ספרים, כדי להעביר את הזמן.
בבוקר, שלפני תחילת הצום, הלכתי לחפש ספרים. לא מצאתי, לכן החלטתי ללכת לכיוון אחר.
מחזות.
יש שיכולים לומר כי בחירה במחזה ליום כיפור זו לא בחירה כ"כ מוצלחת, שכן מחזות הם דיי קצרים, אבל אמרתי לעצמי שעדיף משהו קצר, ומעניין מאשר לא כלום.
אז פניתי למדף המחזות, המאוד דל יש לציין, ואז נתקלתי בשני מחזות שכבר שמעתי עליהם.

"הוא הלך בשדות"
ו "משחקים בחצר האחורית"

לא חשבתי פעמיים, ולקחתי את שניהם.

הערב הגיע, ועמו הצום.
לא ידעתי אם אני אצא ואפגש עם חברים, אז החלטתי להתחיל לקרוא את משחקים בחצר האחורית.

תקציר מויקיפדיה:
"משחקים בֶּחצר האחורית הוא מחזה מאת עדנה מזי"א, שהוצג לראשונה בתיאטרון חיפה בשנת 1993. המחזה נכתב בהשראת פרשת האונס בקיבוץ שמרת שזעזעה את המדינה בראשית שנות ה-90.
המחזה הפך עם השנים לאחד המחזות הישראליים המצליחים ביותר בכל הזמנים. הוא זכה לאין ספור ביצועים, בארץ ובעולם, הוא עורר הדים, הכה גלים, הוליד מאמרים ופולמוס ציבורי."

יש לי נטייה להתעסק בכל הנושא הזה של מעמד האשה, הטרדות ואונס.
הנושא הזה כ"כ רחב, לצערי.
אז באופן ברור, המחזה עורר בי המון רגשות, תחושות ומחשבות.

ישר כשסיימתי, ניסיתי לכתוב ביקורת, כשבסוף החברים שלי הודיעו שנפגשים.
אז עצרתי.
הלכתי להיפגש איתם, אבל הסיפור הזה פשוט נשאר שם וכונן לי בראש.

כשחזרתי הביתה מהיציאה(3 וחצי לפנות בוקר) חיפשתי ביוטיוב את המחזה, וצפיתי בו.
גם הצפייה הייתה לא פשוטה, אין ספק.

אז התלבטתי איך אני כותבת עליו ביקורת?
מה כותבים על סיפור כזה?
מה שבטוח, אי אפשר לדרג אותו, כי מבחינתי, גם אם שינו פרטים, איחדו דמויות, וצמצמו תקופת זמן מסוימת,
זו עדיין מן עדות כזאת.

אז אני רק אגיד שהסיפור היה קשה, ולא פשוט.
הוא היה איתי במחשבות במהלך הצום, וחשבון הנפש שעשיתי עם עצמי.

במציאות הקשה של היום, שבה שומעים כל שני וחמישי על הטרדה, בריונות, אונס, הזנחה, התאבדויות או ניסיון התאבדות, העולם מתחיל אט אט להיות אדיש. כי זאת כבר תופעה שאנשים התרגלו אליה.
וזה מפחיד.

וזה גרם לי להבין שאני חייבת לעשות עם זה משהו. בין אם זה להתחיל להתעסק בכל הנושא של הטרדות, אונס, זנות, בריונות, התעללות.
ולנסות לעשות עם זה משהו כמו לעזור למגר את זה.
ובין אם לכתוב על זה ביקורת, ולכתוב:
חייבים לעשות עם זה משהו!
אסור להיות אדישים או שיפוטיים לקורבנות, ובטח לא להאשים אותם.
זאת טעות!
חייבים לעזור להם, ולמגר את כל תופעת ההטרדות, האונס וההתעללויות.
אסור שנסתכל על זה מהצד, להיות אדישים לזה.
תעשו, אפילו אם זה בדברים קטנים כמו להיכנס למאמרים שעוסקים בזה.
תקראו, תדעו, תפיצו, תמחו, תשנו. תפעלו.

» ביקורות נוספות של שרון
» ביקורות נוספות על משחקים בחצר האחורית