הערב ירד וזוגות טיילו יד ביד בין הרחובות הצרים באנטליה, האבנים לא היו אחידות בגובהן
ודלתות ענקיות מברזל היו צבועות בכחול או ירוק. על שרפרפים קלועים מעץ היו ישובים סוחרי השטיחים הממולחים ומבקשים מתיירים להיכנס לחנות ולקנות שטיח במבצע .
נכנסנו לחנות והיו שם עשרות שטיחים פרסיים יפיפיים,הם ידעו שהיינו ישראלים וניסו למכור לנו רעיון שבנמל חיפה יש מסחר ענף של השטיחים הללו..
לקח זמן עד שיצאנו מהחנות והבטחנו לחשוב על המחיר המופקע או הרעיון המגוחך להעביר שטיח דרך הנמל בחיפה. זו הייתה הפעם היחידה שבאתי במגע עם סוחרי שטיחים שמנסים למכור בנוסף לשטיח גם חווית היסטוריה של אריגה לפי שנים וסמלים דתיים ומשפחתיים שעוברים מדור לדור.
הרבה מהסמלים סוגדים לדת האיסלם ויש גם כמה משפטי חכמה ששזורים בין האריגה הצפופה.

העלילה מספרת על סוחר שטיחים שהיגר מאירן לניו יורק,הוא מצליח בכוחות עצמו לשווק את עצמו כסוחר שטיחים...את הכסף ממכירת השטיחים היה שולח לרעיתו שבאירן באהבה גדולה עד ש...הריחוק מהבית עשה את שלו ולכסף הגדול מאמריקה לא היה עוד משמעות גדולה.
העניין בלהיות מהגר בארץ זרה היא הבדידות הגדולה. זו בדידות של זרות וחוסר שייכות. לפעמים במשך שעות אין שיח או מוזיקה בתוך השקט הגדול של מהגר. יש רק מחשבות שקטות שרצות במוח.
"הוא תוהה אם קורה שאדם כל כך בודד וחסר חשיבות ,עד שהוא מפסיק להתקיים"
אבל אז אם הבדידות והאנשים שאליה היא נדבקת היו נכחדים אזיי היו בעולם רק אנשים יעילים ומועילים, שמחים רק כדי להוכיח לעולם שהם חשובים כדי שגם הם לא יהפכו לקורבנות של בדידות.
זהו רומן לא עמוק במיוחד או מתיימר להיות כזה. הוא פשטני מעצם המרכיבים שבו. אין בו דמויות רבות או ארועים שבגללם המחשבות טורדות או מעמיסות. יש ברומן כאן סוג של יופי תמים וטהור והדגמת שיעור בחופש בחירה של מוסלמי מאמין שפשוט הגיע לאמריקה הגדולה והשתנה במהות שבו מכורח המציאות.

ספר שפוגשים במקרה על המדף ומתאים לחגים בין ארוחה לארוחה..
ושתהיה שנה נפלאה.

הערב ירד וזוגות טיילו יד ביד בין הרחובות הצרים באנטליה, האבנים לא היו אחידות בגובהן
ודלתות ענקיות מברזל היו צבועות בכחול או ירוק. על שרפרפים קלועים מעץ היו ישובים סוחרי השטיחים הממולחים ומבקשים מתיירים להיכנס לחנות ולקנות שטיח במבצע .
נכנסנו לחנות והיו שם עשרות שטיחים פרסיים יפיפיים,הם ידעו שהיינו ישראלים וניסו למכור לנו רעיון שבנמל חיפה יש מסחר ענף של השטיחים הללו..
לקח זמן עד שיצאנו מהחנות והבטחנו לחשוב על המחיר המופקע או הרעיון המגוחך להעביר שטיח דרך הנמל בחיפה. זו הייתה הפעם היחידה שבאתי במגע עם סוחרי שטיחים שמנסים למכור בנוסף לשטיח גם חווית היסטוריה של אריגה לפי שנים וסמלים דתיים ומשפחתיים שעוברים מדור לדור.
הרבה מהסמלים סוגדים לדת האיסלם ויש גם כמה משפטי חכמה ששזורים בין האריגה הצפופה.

העלילה מספרת על סוחר שטיחים שהיגר מאירן לניו יורק,הוא מצליח בכוחות עצמו לשווק את עצמו כסוחר שטיחים...את הכסף ממכירת השטיחים היה שולח לרעיתו שבאירן באהבה גדולה עד ש...הריחוק מהבית עשה את שלו ולכסף הגדול מאמריקה לא היה עוד משמעות גדולה.
העניין בלהיות מהגר בארץ זרה היא הבדידות הגדולה. זו בדידות של זרות וחוסר שייכות. לפעמים במשך שעות אין שיח או מוזיקה בתוך השקט הגדול של מהגר. יש רק מחשבות שקטות שרצות במוח.
"הוא תוהה אם קורה שאדם כל כך בודד וחסר חשיבות ,עד שהוא מפסיק להתקיים"
אבל אז אם הבדידות והאנשים שאליה היא נדבקת היו נכחדים אזיי היו בעולם רק אנשים יעילים ומועילים, שמחים רק כדי להוכיח לעולם שהם חשובים כדי שגם הם לא יהפכו לקורבנות של בדידות.
זהו רומן לא עמוק במיוחד או מתיימר להיות כזה. הוא פשטני מעצם המרכיבים שבו. אין בו דמויות רבות או ארועים שבגללם המחשבות טורדות או מעמיסות. יש ברומן כאן סוג של יופי תמים וטהור והדגמת שיעור בחופש בחירה של מוסלמי מאמין שפשוט הגיע לאמריקה הגדולה והשתנה במהות שבו מכורח המציאות.

ספר שפוגשים במקרה על המדף ומתאים לחגים בין ארוחה לארוחה..
ושתהיה שנה נפלאה.