ביקורת ספרותית על אם תרצו זו אגדה מאת ניר דונת
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 12 בספטמבר, 2016
ע"י לי יניני


"היהודי הנודד"...

ישנה אגדה המספרת, שישו היה בדרכו לצליבה, הוא חלף על פני סנדלר יהודי שלעג לו. באותה עת ישו דן את הסנדלר לנדודים, עד לשובו של ישו לתחייה.
"היהודי הנודד" הינה האנשה, כפי שנתפסת בעיני הנוצרים, שרואים את גלות העם היהודי כעונש, על כך שלא קיבלו את תורתו של ישו... (מתוך ויקיפדיה).
האגדה המוזכרת לעיל מתקשרת אצלי לספר. למה? כי ניר דונת כתב כאן חתיכת היסטוריה, שראשיתה ב"אנוסי ספרד" בסביליה לפני כ500 שנים.
בהקדמה לספר ניר כותב שמציאת מסמכים ישנים במגירות, הינה כמו חפירה ארכיאולוגית. בהחלט מסכימה עם המשפט הזה. אך מעת קבלת ההחלטה לפשפש, לקרוא, לחקור, היא צוררת בתוכה מסע אל הלא נודע כמו ה"היהודי הנודד", ובינינו כשהדחף והפחד נשזרים, לך תדע לאיזה מחוזות תגיע.
למרות זאת, אני חושבת שזהו אקט מאוד מרגש ומרתק להסיר את הלוט, ולגלות מי האנשים שעומדים מאחורי הצילומים, המסמכים, ומה היו האירועים שהאנשים הללו חוו באותה עת.
באחרית דבר, כותב ניר דונת, שב-1959 בהגיעו לגיל מצוות, הוא קיבל מכתב מסבו אליעזר-לויקו, ובו פירוט: "הידיעה על משפחנו."
"מן הצדק שתדע מי היו אבות אבותיך," כתב לי סבא, "כדי שתוכל להמשיך ולמסור ידיעתך זו לבניך ולנכדיך שיבואו אחריך כפי שנמסרה לי, לסבא שלך, מאביו זכרו לברכה".... (עמוד 438)
זה המכתב שגרם להיווצרותה של היצירה הנפלאה הזו, וקשרה את הכותב והקורא למסע שורשים מקיף ומרתק.
הספר מחולק לשישה שערים כל שער עוסק בתקופה היסטורית ודמות ראשית.
השער הראשון מתחיל ב-1491 בסביליה שבספרד, שנה אחת לפני גירוש ספרד. זו תקופה שהיהודים אולצו להמיר את דתם, ולקבל על עצמם את הדת הנוצרית, או למות או לעזוב את ספרד לאלתר. באותה עת יהודים רבים נלקחו מבתיהם על ידי שליחי האינקוויזיציה וראשי הכנסייה. הנוצרים קינאו בהצלחת היהודים, והתנכלו להם בכל דרך אפשרית. מאידך, רבים מהיהודים העדיפו להתנצר, גם אם למראית עין, ולו רק כדי להישאר בחיים.
אחד היהודים שלא היה מוכן להיכנע היה אליהו. איש משפחה, נשוי לראשל פלוס שלושה ילדים: משה, שמואל, ויהודית. אליהו על אף כל הסכנות הכרוכות, לרבות אם ייתפס על ידי נציגי הכנסייה, החליט לפעול ופנה לשמעון בן דודו. שניהם יחדיו ובני משפחה נוספים, קיבלו החלטה לברוח עם בני משפחתם ולעזוב את רכושם.
המועד: בדרך אל החופש
יום חמישי, כ"ז בניסן רנ"א (16 באפריל 1491) ציטוט מעמוד 86
אליהו התנחל עם משפחתו באנקונה שבאיטליה, ויתר בני המשפחה התפזרו במקומות שונים באירופה.
השער השני בספר מתרכז בקצין שגוייס לצבא נפוליאון. פציעתו של הקצין בקרב זיכתה אותו בפרס משמעותי, ולכן הוא החליט לעזוב את איטליה, ולקבוע את מושבו בסלובקיה. מכאן ואילך, המסע ממשיך להתגלגל דרך שערי הספר, כשכל שער מהווה תקופה בפני עצמה, עד לשער השישי: "צבר ראשון בשושלת".
מי שהגשים את החלום הוא אליעזר – סבו של ניר דונת. אליעזר עלה לארץ ב-1921 במסגרת העלייה השלישית. הוא נישא לקרולה יוצאת "השומר הצעיר", ונותר נחוש להפוך את המקום לביתו. ראובן היה בנם בכורם ואביו של ניר דונת.
הספר הזה הוא ספר היסטורי, משפחתי, כתוב ברגישות ובעברית יפיפייה. אני מודה שמזמן לא נתקלתי בסגנון כתיבה כזה.

באומנות, ובכתיבה ייחודית, ניר דונת מנשים את התקופות למציאות, בדימיון, בכישרון ובהידוק רב על נושאים מגוונים כמו: ממערכות היחסים, הפחדים, התלאות, ההתנכלויות, המצוקות, האנטישמיות, מחלות ומה לא. שאפו!

התקופות המתוארות מלמדות ומרתקות כאחד. לדעתי כל מי שאוהב היסטוריה יהנה מהיצירה. (במשך הקריאה, מצאתי את עצמי לא פעם גולשת בד"ר גוגל ובאתרים נוספים, שעבורי זו חוויה בפני עצמה).

בעיניי הציור שנבחר לכריכה מצויין ומתאים ככפפה... יופי של בחירה ובמיוחד שמדובר בציור של סבא אליעזר, שהרי לולא בקשתו אולי לא היה נכתב הספר.

בשורה התחתונה: למטיבי לכת ולשוחרי ההיסטוריה.

לי יניני

22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני שנה ו-2 חודשים)
אברהם תודה. זה רעיון לצפות בסרט הזה שוב. אצפה בזכותך בחופשת החגים
אברהם (לפני שנה ו-2 חודשים)
הסקירה היפה שלך....
העלתה בי זיכרונות על עניין דומה מאוד - אם כי פחות בהרחבה מההספר שסקרת -
מהסרט הישראלי "הירושה" עם אבי טולדנו, יעל אבקסיס ורבים ומוכשרים אחרים. מומלץ לצפייה ישירה בוואלה.

התמונה הראשונה בסרט מזכירה כמעט במדויק את הפתיח שלך לסקירה ומרמז מעט על ה"אחרית דבר" שהבאת בציטוט.

אהבתי את הסקירה שלך שניגשת ישר לתוך העניין ללא הקדמות מיותרות.
תודה לך.
לי יניני (לפני שנה ו-2 חודשים)
חני תודה רבה. מסכימה איתך לגמרי
חני (לפני שנה ו-2 חודשים)
סקירה יפה וההסטוריה אכן מרתקת וכמה שנוברים בה היא עדיין טיפה בים ענק.
לי יניני (לפני שנה ו-2 חודשים)
מיכל תודה ...יש כאן הרבה חברים שכותבים נהדר ומשתפים את חוויות הקריאה שלהם.
מיכל (לפני שנה ו-2 חודשים)
אם בספר השיאים של גינס הייתה קטגוריה "קורא הכי הרבה וכותב ביקורות הכי מעמיקות", בטוח היית זוכה...
לי יניני (לפני שנה ו-2 חודשים)
Live תודה אני לא נדירה....יש עוד הרבה כאלה....נכון את הספר הנוכחי קראתי עם ספר נוסף. בד"כ שאני קוראת ספר היסטורי אני מתבלת את מסע הקריאה עם ספר נוסף קליל. אז לספר הזה צירפתי את סנטרל פארק שכבר העברתי עליו סקירה.
מגיע לך חיבוק ממני! תודה
רחלי (live) (לפני שנה ו-2 חודשים)
לי נראה שאת מהאנשים הנדירים האלה שיודעים לקרוא כמה ספרים יחד ולא להתבלבל האם אני טועה? שאפו על קצב הקריאה וקצב הכתיבה.
לי יניני (לפני שנה ו-2 חודשים)
אפרתי....עכשיו אני יודעת .... :-)
אפרתי (לפני שנה ו-2 חודשים)
בלשית, או לא.
לי יניני (לפני שנה ו-2 חודשים)
אפרתי בזמן האחרון אני ממש לא ישנה... איך עלית עלי... :-)
אפרתי (לפני שנה ו-2 חודשים)
נשמע מצויין כמו הביקורת. לי, תגידי, את ישנה בכלל? הקצב שלך מסחרר.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ