ביקורת ספרותית על ימינו הספורים האינסופיים מאת קלייר פולר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 בספטמבר, 2016
ע"י yaelhar


הורים יכולים להיות הדבר הכי קטלני בחיים של ילד. יחד עם האהבה וההגנה הם שותלים את עצמם - את דיעותיהם, את השקפת עולמם, את פחדיהם - בתוך הילד שלהם, ושולחים אותו כך להתמודד עם העולם. רוב ההורים, כמובן, אינם קטלניים. הם מזהירים מ"רוח פרצים מסוכנת" והילד גדל להיות היפוכונדר, שבטוח שהכאב בגב הוא בגלל המאוורר. או "תחזיר למי שמרביץ לך" שבבגרותו יעשה הכל לא להיות פראייר, כי זו ההשפלה הכי גדולה בחיים. לפעמים נתקלים בהורים חריגים מגדלים את ילדיהם על תפריט של השדים החיים בתוכם. והתוצאה של גידול ילדים ככה יכולה להיות מסוכנת מאד.

ג'יימס, אבא של פגי בת השמונה, הוא "מקלטן". לדעתו סוף העולם מתקרב. הוא וחבורתו מנסים להתכונן לסוף שיגיע. אמא של פגי היא פסנתרנית קונצרטים גרמנייה, שהקריירה שלה מחייבת סיבובי הופעות ארוכים. ובאחד הסיבובים האלה ג'יימס לוקח את פגי "לחופשה" ביער, ושם הוא מבשר לה שהעולם נהרס כל מי שהכירו מת ורק שניהם נותרו לחיות ביער. פגי תופיע שוב 9 שנים אחרי כן, מנסה לפענח איכשהו את העולם שהשאירה בגיל 8, ללא כלים לעשות זאת. פגי - ששמה הופך (ר)פונזל ולא במקרה - מנסה לחיות ולשרוד את התנאים הבלתי אפשריים, ולגדול ולהבין שאביה צועד על גבול דק שבין תפקוד ושמירה עליה, לבין תפיסת מציאות מעוותת ומסוכנת.

הספר מסופר בגוף ראשון על ידי פגי, שהיא ילדה רגילה בהחלט, היא אינה חכמה או רגישה מהממוצע, ובזה ייחודו. העולם כמו שפגי רואה אותו הוא עולם מוזר. הפחדים שלה הם פחדים "הגיוניים" וההתמודדות שלה היא כפי שאפשר לצפות לה מילדה שגיל 8 היה הגיל בו עזבה את העולם המוכר - והתחילה לחיות כמו רובינזון קרוזו. לזכותה של פולר ייאמר שהיא אינה עושה שום אידיאליזציה מהחיים בטבע: הם מתוארים כפי שהם באמת - חיים קשים, עם הרבה לכלוך וסכנות ומעט מזון.

הספר מרתק. הוא כתוב ברמת אמינות גבוהה, מייצר מתח לכל אורכו, למרות שמלכתחילה אנחנו יודעים שפגי חזרה הביתה. הסיפור מאוזן היטב, וסופו המפתיע אינו מרגיש כאילו הסופרת מצאה איזה הסבר קלוש לתעלומה שכתבה. המתח אינו נובע ממה שהקורא לא יודע, והוא מתקיים גם אם הקורא ניחש חלק מההסבר.

הספר מעורר מחשבות. בעיקר אצל הורים, אבל אני משערת שגם נטולי צאצאים יחשבו על מסריו. הוא עוסק באמת ושקר, באחריות ובחינוך. חשבתי על הדרך בה אתה יכול להחלץ ממצב מסובך שאינו נראה בר פיתרון. כנראה תמיד צריך עוד מישהו בשביל זה, כי לבד מן הסתם תדשדש לך באותו בוץ מוכר. אבל מה אם אין מישהו? מה קורה אם אתה לגמרי לבד? מן הסתם תצטרך לברוא את המושיע שלך. מה שמעלה מחשבות תאולוגיות מענינות...




35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רחלי (live) (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי גם לי זכור משהו עם מים ועין הרעה..אם קונים רכב חדש...אז שופכים עליו מים עם חלב...
רחלי (live) (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
רויטל, אוי את לא מבינה מה הזכרת לי עכשיו חחחחח כשילדתי את בני השלישי במספר, כל פעם שהייתי הולכת לבקר אצל סבתי ז"ל אז היא הייתה משכיבה את בני על הספה ועם שתי הידיים הייתה מעסה לו את הרגליים אוליי מעסה זו לא המילה הנכונה אלא הייתה מותחת לו את הרגליים במין עיסוי...
היא הייתה מסבירה לי שאם אעשה לו כל הזמן ככה אז הוא יהיה גבוה!!!!
אה...אם לא ציינתי אז בני היה סה"כ בן שלושה או ארבעה חודשים!
אפרתי (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
כשהייתי בחורה, הכרתי נערה שהיו לה שלושה אחיינים יפים להלל. היא סיפרה שכל ערב אחותה, אמם של הילדים, עושה איזה בוקי סריקי נגד עין הרע (נגד כל אלה שנעצו מבטי קנאה ביפהפיים). היא שמה משהו בכוס מים, לא זוכרת מה...
רחלי (live) (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
עמיר, אלו בעיניי הכי אומללים, משום שמחצית אם לא כל חייהם עוברים במטרה אחת ויחידה לקיים את האמונות האלה... ואם חלילה לא הצליחו? אסון!
האנשים האלה מרוב שמתעסקים בזה גם מוציאים הון תועפות וכספים שאין להם על מנת ללכת אל יועצי אחיתפל בכדי לקבל אישור לחלום, לאמונה, למעשה....



אפרתי (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
רויטל, הרסת אותי! בטח שהיא נמוכה! עברתם עליה פעמיים, הלוך וחזור!!! אולי כתיקון, הייתם צריכים לעבור מתחתיה, ואז היא הייתה גבוהה... אוי, יש לי דמעות בעיניים מרוב צחוק. קלקלתם לבנאדם את החיים ואין לך אפילו נקיפות מצפון.
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
רגע של רצינות - מה עם אלה שבקשיי חייהם נתפסים לסימנים הללו ככוח שומר?
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
הזכרת לי, לייב, בת דודה שהתארחה אצלנו.
היא שכבה על הרצפה, ואנחנו עברנו מעליה.
מיד פרצה הבחורה בזעקות שבר ופקדה עלינו לעבור מיד בחזרה! אחרת היא לא תגדל!

זה היה נראה לנו מגוחך עד בלי גבול וקץ. פשוט לא הצלחנו להבין את זה.

(אגב, היו לה סיבות טובות לדאגה, מאחר ולא היתה גבוהה. ולמרות שהצליחה, באיומים ובתחנונים, לשכנע אותנו לעבור בחזרה - היא קטנה ונמוכה עד עצם היום הזה...)
רחלי (live) (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
אני דווקא חושבת שיש המון אמונות טפלות שהילדים סופגים דווקא מהחברה עצמה...מילא אני ספגתי מהוריי, אבל לא העזתי להעביר זאת לילדים אלא ההיפך אני בכוונה תחילה "מזלזלת" באמונות הללו...אבל...
בחורף שעבר אני זוכרת הייטב, הקטנציק שלי פתח את המטריה של בוב ספוג בתוך הבית!!!
בתי הגדולה, (בת 15) התפרצה בצעקות ובהיסטריה, אמא תסגרי את המטריה...לא פותחים מטריה בבית!!!
למה? שאלתי אותה
מה הייתה תשובתה? "אנחנו לא נגדל"!!!
אז היום דווקא הדור הצעיר מתעניין באמונות הטפלות הללו...מה שאנחנו כמבוגרים כבר הספקנו להבין שזה סתם שטויות!
yaelhar (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה הרפואה לא מספיק טפשה לחפש תרופה נגד טפשות ובורות.
למעשה תרופה כזאת תשמיט את הקרקע מתחת לרגליה (של הרפואה...) אז למה לה?
פואנטה℗ (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
כן, מכירה את פניני החוכמה האלה.
יש לי אפילו קרוב משפחה שאסר על הילד שלו לשחק בבובות עם הבת שלי כדי שלא יהפוך להומו.
אני קוראת לאנשים כאלה 'פרימיטיביים', ועם כל התקדמות הרפואה המודרנית טרם המציאו תרופה לריפוי פרימיטיביות כך שזאת האחרונה עדיין מוגדרת כמחלה חשוכת מרפא.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי - זה ברור מאליו.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה - זה נכון.
רוב האנשים שאני מכירה לא מאמינים באמונות טפלות ואלה אינן עוברות היום בשיח הרגיל בין הורים לילדים. אבל מה לגבי "אמיתות"? נניח להגיד לילדה שמאד חשוב שהיא תהיה יפה, ורצוי לא כל כך חכמה, כי גברים לא אוהבים חכמות מדי? או לילד שאם הוא יהיה בכיין אף אחת לא תתחתן אתו, כי בנות לא אוהבות בכיינים? או אם הוא אוהב לשחק בבובות להטיף לו שהוא צריך להיות "גברי" ולא "הומו"? (לוקט לאחרונה, בחיי...)
yaelhar (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)!
צודקת. הילדים סופגים מההורים לא רק מה שאומרים גם מעל - ומתחת - לשפה המדוברת. וחלק מהאיכויות שהם סופגים מזיקות להם. ככה זה.
נתי ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה, לצערי, לחמותי ז"ל אני לא יכולה כבר להגיד שום דבר. פלטפוס כבר יש לי
אפרתי (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ברור שלא תעבירי. הילדים שלי לא יודעים אפילו אחת מן השטויות שנמנו כאן. אפילו לא התכונות שיביאו אותם לעושר (אולי בגלל זה הם לא עשירים).
פואנטה℗ (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ברור שיש דברים שנספגים ללא שום קשר לרציונליות: שפת גוף, צורת דיבור, תכונות אופי מסוימות וכדומה.
אבל אני מדברת על דברים שהם לגמרי בשליטת ההיגיון.
אני לא מאמינה בדפיקות על עצים וטפו-טפו, ישיבה בפינות, פלטפוסים, לדפוק את הסכו"ם שנפל על הרצפה אחרת יגיע אורח לא רצוי, לא לשרוק כי לא יהיה כסף, יד ימין מגרדת - יהיו הרבה חברים, יד שמאל מגרדת - תהיי עשירה, ועוד כהנה וכהנה,
אז למה שאני אעביר את זה לילדים שלי?
חני (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
כשאתה הורה בלתי נמנע שתשתמש בשק ההפתעות שצברת בחיים ותנחיל הלאה.או שתפנה גב ותחליט בעצמך מה ואיך ולמה.. אך מה לגבי פחדים,כישורים חברתיים,דימוי גוף ושאר ירקות החיים.
פשוט בלתי נמנע שהילדים לא יספגו גם איכויות קלוקלות.
כשהבנות שלי משוחחות עם חברים שלהם הן אומרות לי "אמא השחלנו משפטים שלך בשיחה" או "אוי אמא המשפט הזה הוא כל כך את"
זה עושה נעים.
וסיקורת כמו שיונתן אומר נהדרת.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
live אני לא היכרתי את הקשר בין רווח בשיניים לעושר. אולי זה שמור למי שהיה לו רווח בשיניים... מבחינה סטטיסטית אני בטוחה שבין העשירים יש בעלי רווח בשיניים. ההפך לא כל כך ברור...
yaelhar (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה - תיאורטית את צודקת.
למעשה אנחנו מעבירים חלק גדול ממה שקיבלנו הלאה. פתאום את תופסת את עצמך כשאמך מדברת מגרונך. ואין שום קשר לרציונליות.
רחלי (live) (לפני 9 שנים)
אייך זה שאף אחת / אחד לא זכר את הרווח בשיניים??? חחח אם יש לך רווח בשיניים זה סימן שתהיה עשיר כשתגדל
פואנטה℗ (לפני 9 שנים)
נתי, תגידי לחמותך שלפי המדריך הרשמי מי שהולך יחף יש לו פלטפוס, ופלטפוס זה כבר לא בריאוּת.
וכלל ראשון במדריך כלות-חמות: תני לחמותך לחשוב שהיא מחנכת אותך אבל בפועל עשי מה בראש שלך.

יעל, כשילדים מתבגרים הם חופשיים להתנער מדעות קדומות ואמונות תפלות של ההורים שלהם, גם אם השתכנעו בתור ילדים.
למה שיעבירו את השטויות האלה הלאה?
(לפני 9 שנים)
ולענין רגלים יחפות בחורף - מצווה, ללכת יחף בחורף, וגם להתקלח ולצאת החוצה עם שיער רטוב.
(לפני 9 שנים)
אז, אז מהגורלה הצפוי של מישהי שעוברת מתחת לסולם, עם מטריה פתוחה..? היא תבלבל את אבו חמסה ותצטרך ללכת לאיזה באבה?
ומה קורה עם מישהו (גבר, שלא משנה אם יפה הוא אם לאו, אבל קוראים לו אילן אמיר [והשם מחייב גובה רם] הולך להנאתו ביום גשם עם מטריה פתוחה ועובר מתחת לסולם ? או מתיישב לו בפינת השולחן או שכל תיאוריית החמסות האלו תקפות רק לבנות המין היפה? סליחה, סליחה - החזק.
yaelhar (לפני 9 שנים)
רב תודות, נתי ק.
אני מכירה מקרוב את הפחד מפני רגליים יחפות (לאו דווקא מיוצאי בריה״מ). אנשים שחונכו כך לא יוכלו לראות ילד יחף - שלהם או של אחרים - בלי להגיב.
yaelhar (לפני 9 שנים)
גלית תודה רבה הדלי והקשר שלו לנישוואים חדש לי. (כמות ההפחדות המבוססות על נישואים היא מדהימה בפני עצמה...) והזכרת לי את הכסף שלא רצוי לגעת בו כי מי יודע מי נגע בו קודם... שלא לדבר על מעקה המדרגות שהוא בודאי מלא חידקים.
yaelhar (לפני 9 שנים)
אפרתי
שמות כמו נאוה, יפה, חן הם בעלי פוטנציאל מבוכה לנושאיהם. למעשה הם חושפים את מאוויי ההורים.

והפחדות צריכות להיות הגיוניות בעיני הילד. מיעוט נסיונו והעובדה שמי שמפחיד אותו הוא הכי אמין בעיניו יגרמו לו להשתכנע ולשכנע הלאה.
אפרתי (לפני 9 שנים)
אין רזה מדי כמו שאין עשירה מדי, אמרה ואליס סימפסון שגרמה לאדוארד לוותר על הכתר למענה. מי שרואה חתול שחור, בעיה. לא מוסרים שום כלי משחית מיד ליד! אסור לעשות סיפתח על הבוקר עם עסקה גרועה כמו תשלום חוב, אחרת כל היום ילך הפוך. אסור לחזור הביתה אם שכחת משהו, אפילו אם אתה נועל נעל אחת ונעל בית אחת. אין מצב לחזור.
ואם את יפה בהריון יש לך בן! ואם את מכוערת יש לך בת, כי תינוקת לוקחת ת'יופי של אמא שלה. ואם יש לך צרבת בהריון, לעובר שלך יש שיער עבות.
אפרתי (לפני 9 שנים)
אתה מה זה צודק עמיר, אלה שגבוהות מדי תפתחנה מטריה, ואז תתחתנה, אפילו אם תשבנה בפינה.
גלית (לפני 9 שנים)
עמיר אין גבוהה מדיי כמו שאין עשירה מדיי
גלית (לפני 9 שנים)
עוד קצת מראה נשברת - מזל רע לשבע שנים,אל תעברי מתחת לסולם - תשארי נמוכה, לא מוסרים מספריים מיד ליד. אל תאכלי בצק ו/או לחם חם יהיה לך כאב בטן.
לא משאירים אוכל בצלחת יש ילדים בביאפרה/הודו/ כל מקום שהוא.אל תגעי באוטו (כלומר תשעני עליו) אין לך מושג אפוא הוא היה .
(לפני 9 שנים)
ואם היא גבוהה מדיי, מטרייה יכולה לתקן את הקלקול ? ואם היא כבר נשואה - מותר לשבת בפינה?
אפרתי (לפני 9 שנים)
ואל תשבי בפינת השולחן כי לא תתחתני 7 שנים. אז אם את בת 10 או שתים עשרה, מותר לך. ואל תפתחי מטרייה בחדר, תשארי גמדה, או משהו.
נתי ק. (לפני 9 שנים)
לא לדרוך על הרצפה הקרה בלי נעלי בית, אחרת תהיה חולה. כל הורה כמעט שהגיע מברה"מ חוטא בזה:-) גם אני הכרחתי את הילדים לשים טפצ'קי, עד שחמותי שהסתובבה יחפה כל השנה והייתה בריאה רוב הזמן, חינכה אותי:-)

ויעל, סקירה מעניינת מאוד על ספר שלא אקרא, תודה!
גלית (לפני 9 שנים)
גם אני! גם אני! מי שאוסף פירורים יהיה עני
אם לא תחזירי את הדלי למקום (ספונג'ה) לא תמצאי חתן.
מי שמשחק בגפרורים /אש לצורך העניין יעשה פיפי במיטה
תסתכלי על קוף כשאת בהריון יצא לך ילד מכוער וכל הואריאציות על זה.
אפרתי (לפני 9 שנים)
ערגה, גם לעבר וגם לעתיד (תלוי היכן נמצא מושא הגעגוע), אבל לטעמי, געגוע לעבר, ערגה לעתיד. אם רוצים ממש לחוש את פנים המילה.
אפרתי (לפני 9 שנים)
כן, אבל ההפחדות צריכות להיות הגיוניות, לא? הכי חשוב בעיני להזהיר ילדים מאנשים חורשי רעה.
בעניין שמות מתאימים, אם קוראים לך טובה ואת רעה, מילא. אם קוראים לך חביבה ואת חמוצה, מילא. אם קוראים לך גילה ואת דכאונית, לא נורא. אבל אם קוראים לך יפית, וזה דבר שרואים בשנייה, מוטב שתהיי יפה, או לכל הפחות נאה.
טוב, ברוך השם, לנכדתי זה קרה, והיא מדהימה ביופיה, אבל על המכוערות, חבל.
yaelhar (לפני 9 שנים)
ומי ירים את הכפפה לאסוף את כל ההפחדות ההוריות לקובץ נוח לשימוש???
אפרתי, פואנטה, אנא. איך אחרת ידעו הורים צעירים ממה להזהיר את ילדיהם? ואיך אפשר לגדל ילדים בלי מנה מדודה של הפחדות ואיומים?
yaelhar (לפני 9 שנים)
יונתן בן תודה רבה!
yaelhar (לפני 9 שנים)
ערגה, איזה יופי!
תמיד חשבתי שמה שמייחד אותנו לטובה הוא העובדה שבעברית רובם המכריע של השמות הם בעלי משמעות. לא תמיד זה לטובת נושאיהם, כשההורים מחליטים להתנבא על מראהו של התינוק או סגולותיו התרומיות... אבל זה תמיד משובב נפש. ושמך הוא אחד השמות הפיוטיים והיפים ששמעתי.

אגב אולי אני טועה, אבל אני לא חושבת שערגה זה דווקא לעבר. מדובר בכמיהה למשהו לא מושג, נראה לי.
אפרתי (לפני 9 שנים)
לשתות מים אחרי אבטיח, מתכון לשלשול... לאכול בעמידה גורם לרגליים שמנות.
פואנטה℗ (לפני 9 שנים)
לישון עם גרביים עושה כאב ראש
יונתן בן (לפני 9 שנים)
סיקורת מצוינת, כרגיל.
(לפני 9 שנים)
כן יעל. בעולם האמיתי :)
אמי ערגה כמה שנים טובות לילד ואמרה שכך תקרא לבתה הראשונה :)
(כבר סיפרתי אתזה כאן כשמישהו אמר ש'ערגה' זה געגוע לעבר, והסברתי שאצל אימי זה היה געגוע לעתיד. וזה על דעתה שאני מספרת את זה).
yaelhar (לפני 9 שנים)
cujo - הורים הם זרועה הארוכה של החברה ומעבירים בנאמנות את מסריה
תוך שהם מניחים - ולעתים צודקים - שזה לטובת ילדיהם (למשל לעבוד עד צאת הנשמה, לגדל ילדים משלהם, להתגייס לקרבי, ויש עוד) כך שלחנך ילדים לצרכנות ולהתלהבות מתוכניות ריאליטי - קטן עליהם.

בטח שמאוורר עושה כאבי גב, ולצאת עם ראש רטוב יגרום להצטננות, והליכה יחפים על הרצפה יגרום לפלטפוס... כמובן.
yaelhar (לפני 9 שנים)
רב תודות, צב השעה!
לגבי הנושא הטעון אנחנו מסכימים. אני חשבתי שהכתיבה מעולה ושהוא מרתק.
yaelhar (לפני 9 שנים)
תודה רבה, live!
yaelhar (לפני 9 שנים)
חן חן, ערגה (זה שמך גם בעולם האמיתי?)
רוב ההורים - כמו רוב האוכלוסייה פוסעים בשביל הבטוח של הקונסנזוס. הסיכון העיקרי של הילד מהם הוא הפיכתו למבוגר משעמם וחסר שאר רוח. אבל אם ההורה - כמו בסיפור הזה - הוא נרקיסיסט, פוסח עלהסעיפים בין מאניה לדיפרסיה? אז הוא מהווה סכנה אמיתית לילדיו.
yaelhar (לפני 9 שנים)
תודה רבה, live!
yaelhar (לפני 9 שנים)
חגית תודה רבה!
cujo (לפני 9 שנים)
יופי של ביקורת. הנושא אכן מעניין מבוך הצרעות גם מתעסק במידע שההורים מאכילים אותנו.
אבל אם תחשבי על זה כולנו קצת ילדים מואכלים היום - חבר סיפר על הרצאה של מישהו על העובדה שלכאורה פייסבוק והאינטרנט בכלל - היו אמורים לפתוח אותנו לעולם רחב אבל בכלל חיתוכים ופילוחים אתרים כמוהו וגם אתרי חדשות מספקים לנו את המידע שהם חושבים שיעניין אותנו ובוראים לנו בועה קטנה ונוחה ומעצבים את דעתנו לצרכיהם ולנוחיותינו.
ודרך אגב - המאוורר וכל נושבי הרוחות למינהם עושים כאב גב!
yaelhar (לפני 9 שנים)
חן חן, אפרתי. אכן מזעזע.
yaelhar (לפני 9 שנים)
צילה תודה רבה
פגי היתה בת יחידה כשנלקחה על ידי אביה ליער. אמה כמובן לא היתה בסוד העניין ולא שיתפה פעולה עם האב.
yaelhar (לפני 9 שנים)
פואנטה רב תודות!
היא היתה עם אבא שלה, לא לגמרי לבד. אבל זה מזעזע מאד גם כך.

בכל מקרה אני מצאתי את הספר מרתק מאד.
yaelhar (לפני 9 שנים)
תודה רבה command
yaelhar (לפני 9 שנים)
תודה רבה מחשבות
אכן. ומה שמסבך את העניין הוא שלעתים קרובות הורים מתבלבלים בין הצרכים שלהם לצרכים של ילדהם
צב השעה (לפני 9 שנים)
המחשב שלי יצא מדעתו...
צב השעה (לפני 9 שנים)
ביקורת מצוינת. את הספר לא הצלחתי לקרוא, גם בגלל הנושא הטעון וגם בגלל צורת הכתיבה - כתוב בצורה מאוד משונה.
צב השעה (לפני 9 שנים)
ביקורת מצוינת. את הספר לא הצלחתי לקרוא, גם בגלל הנושא הטעון וגם בגלל צורת הכתיבה - כתוב בצורה מאוד משונה.
צב השעה (לפני 9 שנים)
ביקורת מצוינת. את הספר לא הצלחתי לקרוא, גם בגלל הנושא הטעון וגם בגלל צורת הכתיבה - כתוב בצורה מאוד משונה.
(לפני 9 שנים)
מרתיע (ואולי אף מתריע...) נשמע לי בין המקרים הקיצונים. הורים לרוב לא כה קטלנים עבור ילדיהם. לרוב הם שוגים בנורמליות מצויה.
"רוחות פרצים" תרתי משמע.
אהבתי את סגנון הכתיבה שלך.
רחלי (live) (לפני 9 שנים)
סקירה נהדרת
חגית (לפני 9 שנים)
מסכימה עם אפרתי.
אפרתי (לפני 9 שנים)
מזעזע.
צילה (לפני 9 שנים)
סקירה מרתקת המעוררת שאלות. האפ פגי היא בת יחידה ? האם האם שותפה לדעתו של האב?
לי יניני (לפני 9 שנים)
יופי של סקירה. ספר שבהחלט מעורר מחשבה
פואנטה℗ (לפני 9 שנים)
9 שנים לבד ביער?? אוי וויי...
לאו דווקא מחשבות תאולוגיות, גם מחשבות על כוח רצון וסקרנות.
אולי צריך להיות אדם מיוחד במינו (ולא אדם ממוצע) כדי להצליח להיחלץ ממצב בלתי אפשרי בכוחות עצמך בלבד, בלי חברים דמיוניים.
נשמע מסקרן, מוסיפה לרשימה.
Command (לפני 9 שנים)
כמה נכון.. תודה
מורי (לפני 9 שנים)
סקירה רהוטה ומרתקת. יחסי הורים וילדים הם בהחלט פצצה לפעמים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ