ביקורת ספרותית על אסטרולוגיה ומגיה - בהגות היהודית בימי הביניים מאת דב שוורץ
ספר בסדר

---

פרשה אחת קצרה מפרידה בין "...לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים..." לבין "...ועשית כפרת זהב טהור...ועשית שנים כרבים זהב...ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה..." וכו'. והנה סיבה למחלוקת בתוך הדת היהודית. מותר או אסור? למה אותו אלוהים שלא רצה אלוהים אחרים על פניו מבקש פתאום משכן ונותן הוראות להכנת חפצים שיהיו בתוך המשכן? הרבה חכמים החליטו לנסות לפתור את הבעיה, תוך שהם שמים דגש על כך שחפצי המשכן נועדו להוריד את כוחם הטוב של הכוכבים, שהם משרתי האלוהים. ואם כך, אז למה שלא כל אדם יצור לעצמו כלים כדי להוריד את הרוח הטובה של הכוכבים?
הבתים של כולנו מלאים בחפצים שונים ומשונים, שאין להם תפקיד מוגדר (למעט אולי אחד שמאמין בתורה הזן) ואם כך מה ההבדל ביניהם ובין התרפים שאותם גנבה רחל או שהיו בבית דוד? ומה בקשר לתכשיטים? לא רבים יודעים אבל גם המגן דוד, שהפך לסמל הדת היהודית, מקורו בצורה שמימית. אסטרולוגים יספרו לכם שכשאדם נולד בשעה בה מסתדרים כוכבי הלכת בזוויות משולשות הוא יבורך תמיד במזל טוב. וברכת ה"מזל טוב" עצמה. הרי המזל נמצא בשמיים, אז האם הכוונה שהוא ירד עלינו?
מבלבל אתכם? לא נורא. גם חכמי התורה היו לרוב מבולבלים. חלק מהם אסר שימוש בחפצים ובקמעות. אחרים אמרו שאפשר להשתמש בכל מה שעוזר. אבל אף אחד מהם לא ממש פתר את הבעיה.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על אסטרולוגיה ומגיה - בהגות היהודית בימי הביניים