כשקניתי את הספר, בעודו במבצע, חשבתי שאכנס לקריאה של ספר אוטיביוגרפי קלאסי, כרונולוגי ומעט טכני.
זו הסיבה שדחיתי מעט את קריאתו.
ברגע שהתחלתי לקרוא את הספר נשאבתי. לילות ארוכים של קריאה כמעט ללא הפסק. דמעה ותובנה אחר תובנה.
סמדר שיר המדהימה לא את עצמה כתבה, אלא סיפור של אישה אחרת - אישה חזקה ומובילת שינוי ששמה את חייה בכפה.
סיפור של הדור הקודם שעדיין חי בקרבנו, של חידוד החוזקות באדם ובחברה במקום התמקדות בחולשות,
של חשיבה חיובית כדרך מעשה.
הסיפור של מרים מרץ הזכיר לי במידה מסוימת את סיפורה של אמי, שהוריה יוצאי מדינות ערב, ועל אף כל הסיכויים
השקיעה והצטיינה בלימודיה, השיגה מלגות ללימודים בעמל רב, הייתה קצינה ואקדמאית והיא מודל הערצה עבורי.
מרים היא בראש ובראשונה אשה ואם פשוטה, במבט חיצוני נדמית כאישה מסורתית אשר שייכת ולא שייכת לציונות הדתית ולערכיה
אבל בגדלותה, במעשיה ובערכים שהיא מנחילה היא מהווה מודל הערצה עבור רבים בציונות הדתית ובחברה הישראלית בכלל.
דווקא לאחר הפרשות החדשותיות האחרונות חשוב לקרוא את הספר.
שני בניה של מרים למדו וספגו ערכים רבים בבית המדרש של מכינת 'עלי', ומוכיחים ללא כל ספק שמעבר לגיבורים
הגדולים של הדור האחרון יש אנשים ישרים, פשוטים, כנים ונאמנים למדינה ולחברה הישראלית על כל גווניה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
