ביקורת ספרותית על סירת ההצלה מאת שרלוט רוגן
ספר לא משהו

---

העלילה שהטביעה את סירת ההצלה

לפני הרבה שנים צפיתי בסרטו המצוין של רוברט אלדריץ' בכיכובו של ג'יימס סטיוארט, טיסת הפניקס (The Flight of the Phoenix), סרט מ- 1965, המספר על חבורת גברים שמטוסם מתרסק במדבר סהרה, ללא יכולת ליצור קשר. שניים מהם יוצאים לחפש נווה מדבר, אך רק אחד מהם חוזר בקושי חי. לאחר הניסיון הכושל, מציע אחד מהשורדים להרכיב משרידי המטוס הדו מנועי, מטוס קטן חד מנועי, באמצעותו הם ינסו לחלץ את עצמם, פתרון הנראה דמיוני ומופרך לחלוטין.

הסרט עוסק בקבוצה אנשים המוטלת בצורה מפתיעה למצב הישרדות קיצוני, מה קורה בקבוצה ההמומה והלא מאורגנת בהתחלה, מה יקרה בהמשך, איזו דינמיקה תתהווה בקרבה, איזו מנהיגות תוביל אותה, באילו דילמות, קונפליקטים ומשברים הקבוצה תצטרך להתמודד, מה ישבש את תכניותיהם, איך הם יתמודדו עם הקשיים כצוות שמטרתו הישרדות, אך לא בהכרח קיימת בו הסכמה על הדרך שבה ניתן להינצל.

את הסרט ראיתי במסגרת אחד משיעורי המינהל בהם לקחתי חלק, הוא שימש כמקרה לניתוח מנהיגות ועבודת צוות הפועלים במציאות משברית ובסביבה מאיימת. אין ספק שהוא הותיר בי את רישומו, מאז אני מתעניין בדרמות אנושיות העוסקות בהישרדות, החושפות את בני האדם למצבים, של להיות או לחדול, מציאות בה בני אדם מתעלים על עצמם או נחשפים בחולשתם.

למה אני טורח לספר לכם על כך, משום שסיפורי הישרדות מופעים תמיד בתבניות מוכרות, חלקם מושתתים על מציאות ואחרים בדויים, לכאורה הז'אנר הזה הוא מתכון בטוח להצלחה, אך מצד שני מדובר בז'אנר מוכר ולעוס לעייפה.

שרלוט רוגן, מחברת הספר, סירת ההצלה, עמדה בפני הדילמה הזאת, ולכן היא הציעה פתרון לכאורה אלגנטי, כזה שמאפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו, לספר עלילה בתבנית מוכרת, וגם לספר את רקע העלילה וגיבוריה בצורה מקורית. האם הפתרון הזה עובד ?

את כל מה שסיפרתי על הפניקס, אפשר גם לספר על הספר סירת ההצלה של רוגן, בתנאי שנחליף את מרחבי החול במימי האוקיינוס, את המטוס בסירת הצלה.

השנה היא 1914, בתקופה בה טבעה הטיטניק, סמל יהירות האדם מול איתני הטבע. כעת העולם כולו נתון בכאוס ענק של מלחמת העולם הראשונה. עלילה עולמית חובקת עלילת ההישרדות של סירה קטנה באוקיינוס, רוגן הופכת למתוחכמת, לפילוסופית בגרוש בניסיון שלה להקביל בין מערכות כאוטיות הפעלות הדדית כגורל.

גריס צעירה בת 22, עוברת סערה, משפחתה איבדה את רכושה, מה שגרם לאביה להתאבד. המוצא שלה, הוא באמצעות נישואים עם אדם אמיד כלכלית ובעל מעמד חברתי. את משאלתה היא מממשת בנישואים חפוזים להנרי ווינטר, סוחר, או איש מפוקפק. הם יחד על הספינה בירח הדבש. הרומן שלה עם וינטר עומד לטבוע, כמו האנייה באוקיינוס. החיים הם גורליים ככלים שלובים, כך רוגן מתעקשת להמשיך ולהדגים לנו את תיאורית העל שלה.

האונייה הנושאת כסף וחפצים יקרי ערך, היא יעד לביצוע שוד בלב ים, האם טביעת האוונייה בפיצוץ מסתורי קשורה לפשע, בו מעורב הנרי. הספר עובר מטמורפוזה, מהישרדות לרומן רומנטי, ואחר כך למותחן, כהזדהות מוחלטת עם הסירה הנואשת שאיבדה את דרכה באוקיינוס.

לרוגן יש תפיסה פמיניסטית, כצורך להעניק לספר ערך מוסף אישי. היא בהחלט מציינת את מעמדן הנחות של הנשים בסירה כביטוי למעמדן בחברה בתחילת המאה הקודמת, אך יש לה אג'נדה משלה לגבי סוג המנהיגות הרלוונטית להנהגת הסירה, אחת המנהיגות היא אישה. האופן שבו רוגן מציגה את האפשרות הזאת מופרכת מיסודה, והופכת את העלילה ללא אמינה.

התפרים בין חלקי הסיפור פרומים, מה שיוצר עלילה לא ברורה, המלאה בחורים שחורים ובדמויות רדודות. רוגן המבינה את העניין, בחרה בתירוץ, פסבדו פסיכולוגי, לפיו החיים הם כמו הקרחון שפגע בטיטניק, גלויים במקצתם וסמויים לעיין ברובם, טעון שהוא מניפסט גרוע לספרות מרושלת, שתוצאותיה, עלילה וגיבורים הנותרים רדודים ומשעממים במרחבי האוקיינוס.

רוגן רקחה עלילת הישרדות מאוד מורכבת, שהפכה למבוך ללא מוצא, הגורמת לעלילה ללכת לאיבוד, בכך היא יצרה מערכת כאוטית שאיבדה את הקוהרנטיות שלה, מה שגרם בסופו של דבר לסירה של רוגן לטבוע בתוך הרומן שלה עצמה. הדרמה הפכה להיות סוגה לא ברורה שיש בה הכל, ובסופו של דבר אין בה אמירה משמעותית אחת.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על סירת ההצלה