הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 ביולי, 2016
ע"י תכלת
ע"י תכלת
סיימתי לקרוא את הספר הרהוט הזה, ונשארתי עם הרגשה צורבת של החמצה, הסוף הכל כך דחוס החסר אונים העצוב. זה מסוג הספרים שחייבים לקרא, הוא מאיר איזה פינה שכוחה בלב בעניין הנכים. לפעמים שוכחים שבתוך הגוף המתעקש שלא להגיב לרצון בעליו שוכן מי שחי וצועק חיים אבל איש לא יכול "לשמוע" את צעקתו. אפשר לעזור, לעודד, להרתם, להרגיש מליון רגשות.....אבל בסיפור הזה נעלמה הנכות הזאת היה מי שלא ראתה אותה בכלל והתאהבה בנפש המיוסרת השוכנת בגוף הרופס....
סיפור נוגע ללב, שווה קריאה...ולו רק בשל סגנון הכתיבה הקולח.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
שום ספר הוא לא חובה ובוודאי שלא הספר הזה דווקא... בסך הכל רומן שנוגע ללב ויש כאלה
המון...
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
ספר שחובה להתעלם ממנו ומשכמותו.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
